חוק החופים? מי בכלל זוכר אותו
זוכרים את הרעש שנוצר בעקבות דריסת התיירת השוודית על החוף בחיפה? מתברר כי זעקות הפוליטיקאים על הצורך בהחמרת האכיפה והענישה, היו קצרות מועד. מעקב ynet
- נהגתם בחוף? שלמו 67,000 שקל קנס או שבו שנה בכלא
אלא שבדיקת ynet מעלה כי סביר להניח כי לא יהיה מי שיאכוף את החוק בשטח - בחופים, בנחלים או בשמורות הטבע. הסיבה היא היעדר תקציב וכוח-אדם: למשרד להגנת הסביבה אין מספיק פקחים כדי לאכוף באופן אפקטיבי את החוק, וגם ברשויות המקומיות יתקשו להתמודד עם האכיפה.
מי יאכוף את החוק על החוף? (צילום: ג'ורג' גינסברג)
"מי אתה בכלל?"
שימו לב לדברים שאומר ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע, בזמן אישור הצעת החוק: "אני יוצא עם טנדרים, עם פקח, מגיע לתושב נחמד במדינת ישראל, והוא אומר לי: 'מי אתה בכלל? יש לך מדים? אתה מפקח?' אני לא יכול להוציא ממנו פרטים, ולתת לו דו"ח". לכאורה, הפתרון לבעיה פשוט: לפקחי הרשות המקומית יצטרף שוטר, שיוכל להרתיע או להשתמש בסמכותו כדי לאכוף את החוק.
אלא שהחוק שאושר אינו "תקציבי" - במילים פשוטות, המשמעות היא כי ממשלת ישראל לא תקצה כסף לאכיפתו, ולא תייחד לשם כך תקני כוח-אדם נוספים. מה שאומר שמשטרת ישראל - שממילא מתלוננת על מחסור בשוטרים - לא תוכל לסייע באכיפת החוק. סלע: "כולנו גיבורים גדולים... בסוף, באים לראש המועצה, ראש הרשות (ואומרים): 'אדוני, תאכוף'. (אבל) זה לא קילומטר אחד. זה עשרות קילומטרים. זה מאות אלפי שקלים. מבקשים מהמשטרה עזרה, והם יעזרו מתי שהם רוצים, איך שרוצים. והכסף מאיפה?".
ח"כ דב חנין, יוזם החוק, הסביר בכמה דיונים שנערכו בנושא כי הגדלת הקנסות בגין נהיגה אסורה בחופים, תוכל לשמש כתמריץ לרשויות המקומיות - ולמשרדי הממשלה - לאכוף את החוק. בכך ביקש חנין לפתור את בעיית כוח האדם והתקציב. אלא שחנין מכיר היטב את הבעייתיות הכרוכה בכך, אשר באה לידי ביטוי בנושא אכיפת עבירות חניה: חנין עצמו, המתמודד בימים אלה לראשות עיריית תל-אביב, טען בעבר פעמים רבות כי העיריות משתמשות בקנסות חניה כמקור הכנסה נוסף, שכלל אינו משמש לרווחת התושבים או לשיפור איכות החיים. סביר להניח כי שימוש דומה יימצא לכספים שייגבו בגין נהיגה אסורה בחופים.
"כמיטב יכולתו"
אז אולי המשרד להגנת הסביבה יכול לעזור? מתברר שגם כאן יש בעיה חמורה: למשרד האמון על האכיפה הסביבתית אין כוח-אדם מספק או תקציבים הולמים. וזה מה שאומר בנושא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא: "למשרד הפנים הייתה יחידה שהתפקיד שלה היה טיפול בחופים. נדמה לי שהיה לה תקן אחד. היא, למעשה, אחראית עד היום. בשנה שעברה היה לנו סיכום עם משרדי האוצר והפנים, שמה שעושה משרד הפנים - אנחנו צריכים לעשות... לצורך עניין זה קיבלנו שני תקנים, שנאייש אותם לצורך התפקיד הזה והזה בלבד, במקום משרד הפנים".נשמע מעט? גם לדעת השר: "מדובר על שני תקנים (נוספים) למדינת ישראל כולה. אין לנו גם שום כוונה לטפל בבטיחות. קרה אסון עם התיירת השוודית שנדרסה בחוף, זה בכלל לא נמצא בשדה שלנו ולא בנושא שבו אנו מטפלים".
אגב, בדבריו של עזרא טמון מוקש נוסף: המשרד להגנת הסביבה כלל אינו מעוניין לאכוף את החוק בהיבט הבטיחותי. מה שכמובן אינו מבשר טובות על אכיפת החוק החשוב. כך מסביר את המצב היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, תומר רוזנר: "החוק המקורי נועד בעיקרו למטרות בטיחותיות ולא למטרות סביבתיות... השר הסתייג מכך שהוא יטפל בנושא הבטיחותי - ויש לקחת זאת בחשבון כשבאים לתקן את העברת הסמכויות ולתת פתרון לנושא הבטיחותי. כי אם אנו נשאיר אותו ללא פתרון, עלולה אחת המטרות החשובות של החוק הזה להישאר ללא מענה".
ומה יהיה גורלו של החוק? הנה מה שיש ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אופיר פינס-פז, לומר בעניין: "בסופו של דבר, שר אחד (יהיה) אחראי על ביצוע החוק בישראל - השר להגנת הסביבה - והוא יעשה כמיטב יכולתו כדי לבצע ולאכוף את החוק".
לפנייה לכתב/ת 
