המדגמים והסקרים: היסטוריה של פערים

הפערים בין המדגמים לתוצאות האמת בפריימריז בקדימה לא הפתיעו את מי שעקב מקרוב אחרי מערכות הבחירות האחרונות. ישראל ידעה בעבר כמה מערכות בחירות צמודות - הן לכנסת והן בפריימריז לראשות המפלגות הגדולות.

ב-1996 ישראל הלכה לישון עם שמעון פרס כראש ממשלה והתעוררה כשנודע כי בנימין נתניהו הוא המנצח הגדול. זו היתה הפעם הראשונה שתושבי ישראל בחרו בשני פתקים - באחד ראש ממשלה ובשני מפלגה. הסקרים הצביעו על קרב צמוד בו הוביל שמעון פרס, מועמד העבודה.

אך במהלך הלילה, עם הגעת תוצאות האמת התברר כי בפועל התוצאה הפוכה. נתניהו זכה ב-50.5 אחוזים מקולות הבוחרים, ואילו שמעון פרס הסתפק ב-49.5 אחוזים, ושוב לא הצליח לנצח בבחירות - כמו בכמה מערכות בעבר. הליכוד הרכיב ממשלה, שהחזיקה מעמד שלוש שנים.

הפריימריז במפלגת העבודה סיפקה לנו בעבר כמה דרמות מורטות עצבים - בעיקר למועמדים. בפריימריז בנובמבר 2005 התמודדו פרס ועמיר פרץ זה מול זה. התוצאות במדגמים היו סותרות, למרות שפרס הוביל בסקרים. על פי הסקר של קול ישראל: עמיר פרץ קיבל 46%, פרס קיבל 41% ובן אליעזר 13%. על פי הסקר של גל"צ, פרס קיבל 52%, פרץ 38% ובן אליעזר 10%.

בסופו של דבר עם קבלת תוצאות האמת התברר כי ידו של פרץ היתה על העליונה, ופרס רשם שוב הפסד. בפועל, פרץ זכה ל-42.35% מהקולות לעומת פרס שזכה בכ-40%. הסוף ידוע, פרס עבר לקדימה כיהן כמשנה לראש הממשלה ובשנה שעבר נבחר לנשיא המדינה. 

קרב צמוד נוסף בפריימריז של העבודה היה בנובמבר 2001. בנימין בן-אליעזר ואברהם בורג התמודד זה מול זה על ראש המפלגה. בורג ניצח בקרב צמוד - אך בשל חשד לזיופים נערך סיבוב נוסף בעשרות קלפיות ואז בן-אליעזר הפך את הקערה ונבחר ליושב ראש מפלגת העבודה בחודש שלאחר מכן. 

העבודה המשיכה לספק קרבות צמודים גם בפריימריז האחרונים - בחודש יוני בשנה שעברה.

לאחר שאיש לא הצליח לעבור את 40 האחוזים בסיבוב הראשון - התמודדו אהוד ברק ועמי אילון בסיבוב השני. ברק ניצח לאחר שקיבל 51.3 אחוזים מהקולות ואילו אילון הסתפק ב-47.7 אחוזים. אחוז אחד מהבוחרים נמנע.

בעבר היו גם קרבות צמודים בבחירות לכנסת. כך ב-1984 למשל לא הצליחו יצחק שמיר מהליכוד ושמעון פרס להרכיב ממשלה, לאחר שלשני הצדדים היה "בלוק חוסם". לכן הקימו השניים ממשלת אחדות - כאשר כל אחד מהם כיהן כראש ממשלה במשך ברוטציה במשך שנתיים.