שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    ישראל הידרדרה למקום ה-33 במדד השחיתות

    אז כמה באמת מושחת כאן? ב-1997 זכתה ישראל לציון 7.97 ב"מדד השקיפות" העולמי, ומאז הידרדרה לציון 6. מהשנה שעברה הידרדרנו בשלושה מקומות. סומליה אחרונה ברשימה, גם לרוסיה אין סיבה לגאווה. ואיפה הכי נקי?

    נדמה לכם שקצת יותר מושחת פה? עכשיו זה "רשמי": בשנה החולפת הידרדרה ישראל שלושה מקומות במדד השחיתות העולמי - וכעת היא ניצבת במקום ה-33 מתוך 180 מדינות. ב"דו"ח השקיפות" השנתי, זכתה ישראל השנה בציון 6 בסולם הנע בין 0 ל-10, כשהציון המקסימלי המציין נקיון משחיתות הוא 10.

     

    בשנה שעברה קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-30, אולם ב-2006 זכתה לציון 5.9 ודורגה במקום ה-34. 


    ישראל - כתם כתום במרחב אדום

     

    השנה ניצבת יחד עם ישראל במקום ה-33 מדינת האי דומיניקה, הממוקמת בים הקאריבי. פורטוגל נמצאת מקום אחד מעל ישראל עם ציון של 6.1, ואיחוד האמירויות הערביות מקום אחד מתחת - 5.9. במהלך השנה האחרונה עקפה קטאר את ישראל, כשזכתה בציון 6.5 ודורגה במקום ה-28.

     

    מנתוני עמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית ישראל), הסניף הישראלי של ארגון Transparency International העורך את הדו"ח השנתי, העשירייה הראשונה מורכבת - שוב - ממדינות החברות בארגון המדינות המתועשות (OECD). את הדירוג הפעם מובילות דנמרק, ניו-זילנד ושבדיה, שקיבלו את הציון 9.3. אחריהן ניצבת סינגפור עם 9.2, ופינלנד ושוויץ עם ציון 9.


    הידרדרותה של ישראל: מהמקום ה-15 ב-1997 ל-33 כיום

     

    גרמניה ניצבת במקום ה-14 עם ציון 7.9, בריטניה במקום ה-16 עם 7.7, יפן וארצות-הברית חולקות את המקום ה-18 עם 7.3. לעומתן, הודו וסין, עמן יש לחברות ישראליות רבות קשרי מסחר ענפים, קיבלו את הציונים הנמוכים של 3.4 ו-3.6 ומדורגות במקומות 85 ו-72 בהתאמה. רוסיה קיבלה את הציון 2.1 ומדורגת במקום ה-147, כשמעליה ניתן למצוא את איראן, עם ציון 2.3 (מקום 141). במקום האחרון: סומליה.

     

    מציון 7.97 ל-6.0

    יושב ראש שבי"ל, פרופ' יוסף גרוס: "במקום בו קיימת שחיתות, משמעות הדבר כי משאבים חשובים אינם מופנים למקום לו יועדו, ותחומים רבים כגון חינוך, בריאות, תשתיות ובטחון נפגעים כתוצאה מכך. המדד מפורסם זו השנה ה-13, וישראל שקיבלה בתחילת 1997 ציון 7.97 (מקום 15) ירדה מאז לציון הנמוך של 6". 

     

    מנכ"ל עמותת שבי"ל, גליה שגיא: "הציון של ישראל בדירוג מוכיח כי, נכון לעכשיו, המאבק בשחיתות עדיין אינו נושא את

    פירותיו. עלינו להמשיך במאבק ולהבין כי רק כאשר הציבור ישפוט את נבחריו ועובדי הציבור לפי אמות מידה אתיות, ולא משפטיות, נוכל להביא לשינוי אמיתי".

     

    מדד תפישת השחיתות מבוסס על תפישת אנשי עסקים ומומחים בארץ ומחו"ל לגבי מידת השחיתות. הוא מורכב מ-13 משאלים נפרדים, המבוצעים על-ידי 11 מכוני מחקר מובילים, בפיקוח פרופ' מומחה מגרמניה. לגבי ישראל, המדד נקבע השנה באמצעות הצלבה של שישה סקרים, שנערכו בקרב מומחים ואנשי עסקים - הן בתוך המדינה והן מחוץ לה - ובוצעו על-ידי חמישה מכונים שונים.

     

    הגוף העורך את המחקר מסביר כי המדד מתבסס על "תפישת השחיתות" ולא על רמת שחיתות הלכה-למעשה, מאחר שקשה להעריך את הרמה הכללית של שחיתות בהתבסס על מידע אמפירי. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים