צדוק יחזקאלי משתקם: "המתנתי למותי בהבנה"

מנסה להשתקם ומשחזר את רגעי האימה. כתב "ידיעות אחרונות", צדוק יחזקאלי, שנפצע באורח קשה, במהלך סיקור הקרבות בעיר גורי שבגאורגיה, החל היום (שלישי) את תהליך השיקום בבית החולים שיבא שבסופו הוא אמור לשוב אל העט והכתיבה העיתונאית. למרות הדרך הארוכה שמחכה לו, הוא שומר על אופטימיות, "אני נחוש להשתקם ומאד רוצה להחזיר את חיי בחזרה למקום שבו היו", אמר יחזקאלי.

העיתונאי ניצל את השינוי בטיפולים כדי לעשות סיכום ביניים ולדבר על מה שעבר עליו ברגעים בהם היה בין חיים למוות. "קודם כל אני חי. זה לא דבר שאני לוקח אותו כמובן מאליו", הוא אמר, "כבר נפרדתי מהחיים בגיאורגיה. כשנפצעתי מאותה פצצת מצרר ניסיתי לקום והרגשתי שאני לא יכול. מהר מאוד קלטתי שנפגעתי מאוד קשה ושאין שום דרך להוציא אותי מפה. היתה סוג של השלמה ברורה שחיי הגיעו לקיצם. המתנתי למותי בהבנה, כמעט בהשלמה ואיבדתי את ההכרה".

יחזקאלי פונה לבית חולים בבירת גאורגיה טביליסי, כשהוא סובל מפציעות פנימיות וחיצוניות. כעבור שעות אחדות נחת בגיאורגיה מסוק המצויד באמבולנס ובו רופאים ישראליים שהעבירו אותו במבצע מיוחד לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. במשך שלושה שבועות אושפז יחזקאלי במצב קשה ביחידה לטיפול נמרץ. "עברתי שם אירועים שככל הנראה לא הייתי מצליח לשרוד במקום אחר", הוא אמר.

העיתונאי שהציל אותי

יחזקאלי ביקש לנצל את המפגש עם התקשורת כדי להודות לאלה שהצילו אותו. "אני כאן תודות לאנשים שהפגינו את נחישותם, אהבתם את בני האדם ונועזותם", אמר. לדבריו, מי שהשאיר אותו בחיים היה עיתונאי הולנדי בשם ג'רון, שלמרות שחברו הצלם נהרג לידו באותה הפצצה על גורי, התעשת וחילץ אותו. "הוא לא יכול היה לעמוד מנגד ולתת לי למות", אמר יחזקאלי, "היו שם כמה עיתונאים שהמשיכו לעשות את עבודתם ולא עזרו. לולא הוא הייתי מת כבר שם, אבל חיי ניתנו לי בחזרה".

על העיתונאים הזרים האחרים שלא הגישו לו לעזרה אמר יחזקאלי, כי "זו הדילמה העיתונאית המפורסמת. עד איזו נקודה אנחנו עיתונאים והיכן אנחנו בני אנוש. זו שאלה חשובה. ג'רון התברר כבן אנוש ואחרים המשיכו לצלם, כאשר אני הייתי הסיפור העיתונאי לאותו ערב. רצו עוד פריים ועוד פריים ולא נקפו אצבע או לא רצו להוציא אותי".

יחזקאלי כמעט ואינו יכול לזוז בשלב זה, כאשר אחת מרגליו ואחת מידיו פגועות באורח קשה. "עכשיו אני מנסה לעבור לשלב הבא ולשקם את חיי וזה לא פשוט. אני צריך לעבוד מאוד קשה כדי להחזיר את חיי בחזרה למקום שהם היו, ואני מאוד נחוש לעשות את זה", הוא אמר.

צדוק יחזקאלי במהלך העברתו לבית החולים הדסה (צילום: גיל יוחנן)

כצעד ראשון לקראת השיקום התייעץ יחזקאלי עם מנהל מחלקת שיקום האורתופדי בבית החולים תל-השומר, ד"ר יצחק (צקי) זיו נר, בשאלה האם יוכל להגיע ביום חמישי בערב להופעתו של פול מקרטני בפארק הירקון. התשובה היתה חיובית.

לדברי ד"ר זיו נר, "לצדוק ישנן פגיעות עצביות, שגורמות לשיתוק שאנחנו מאמינים שהוא זמני. אנחנו מאמינים שכשהעצב יתאושש הוא יוכל להזיז את השרירים. הסיכוי טוב למדי שהוא יחזור לתפקוד מלא כמו שהיה קודם. זה יכול לקחת בין שבועות לחודשים. אני מניח שהוא יוכל לצאת למשימות עיתונאיות נוספות ואני רואה אותו חוזר לא רק לתפקוד בסיסי אלא גם לרכיבה על אופניים".

יחזקאלי התערב עם אחד העורכים שלו שיוכל להמשיך ולמלא משימות עיתונאיות.

"אני מאמין שברגע שאוכל לעמוד על הרגליים אוכל לעשות את מה שעשיתי קודם לא יהיה לי שום היסוס לצאת למשימות כאלו. הדרך קשה אבל אני מאמין שיש בי את הכוחות לעשות את זה", הוא אמר.  

יחזקאלי לא מביע כל חרטה על היציאה למשימה המסוכנת בגאורגיה ומבהיר כי היה בוחר את אותן הבחירות שוב. "הייתי נוסע כי זה מה שאני. זה התכלית שלי, זה העבודה שלי, זה הדבר שאני אוהב לעשות, זו התשוקה שלי", הוא מסביר, "לא היה לי ספק שהייתי עושה את זה, אבל אני חייב להגיד שהיו לי ימים ולילות מאוד קשים בהם שאלתי אם זה שווה לשלם מחיר כבד כזה. אני לא מסוגל לעמוד על רגלי. לעולם לא האמנתי שאצטרך לשלם מחיר כזה".