אלוף פיקוד העורף: אל תתמכרו לאשליות
איום הטילים מוחשי ולישראל יש מענה חלקי בלבד עבורו; מסכות אב"כ לא מחלוקות מחוסר תקציב; אפשר להבין את נטישת היישובים בחירום - אבל בעצם, אין ממש לאן לברוח. בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו, מזהיר יאיר גולן מהרגע בו תקרוס ה"תהדיאה", מציג תוכנית לאזעקת אמת בסלולרי - ומציע לפטור את הצבא מטיפול בקיצוני המתנחלים
החשש המרכזי של מערכת הביטחון כולה היום - פיגועי נקם על חיסולו של עימאד מורנייה - מעסיק רבות גם את פיקוד העורף, עליו מופקד האלוף גולן בשמונת החודשים האחרונים. "אנחנו מבינים שאם חיזבאללה יממש את מה שהוא מבטיח לנו, הרי שאנחנו היעד במובן הרחב. זה יכול להיות נציגויות ישראליות בחו"ל ויעדים של קהילות יהודיות. לכן עשינו סדרת תרגילים ומשחקי מלחמה". אם חלילה יתממש האיום, נערך הפיקוד להוציא משלחת סיוע לזירת ההתרחשות.
אבל עוד לפני שמדברים על משלחות לחו"ל, בפיקוד העורף מתכוננים לאיומים
כמו הצבא כולו, גם האלוף גולן חושש שבקרוב שוב יעמדו היכולות למבחן - עם התפוצצות השקט בדרום. הוא מגלה כי לאחרונה הרחיב הפיקוד את היערכותו לאפשרות של ירי טילים מעזה, לעומק של 30 ק"מ בתוך שטח ישראל. "ה'תהדיאה' מנוצלת על-ידי החמאס ויתר ארגוני הטרור לבניין כוח. כל עוד זה יציב - זה טוב מאוד. כאשר יתפרץ - שלא נשלה את עצמנו, נמצא שם ארגוני טרור עם יכולות משופרות גם בטווח טילים וגם בגודל ראשי נפץ, ויש פה בעיה".
לדעת האלוף, מי שתולה תקווה במענה שיספקו המערכות ההולכות ונבנות נגד טילים, טועה ומטעה: "אסור ליצור אשליה שתהיה מעל מדינת ישראל מעין 'כיפת ברזל', כזו שבאמת טילים לא יחדרו דרכה. מה שנבנה ייתן מענה לטילים הכבדים הגדולים; לראשי נפץ שישאו פצצה גרעינית או כימית. לא לקטיושות". גם עם האיומים ה"כבדים", מזהיר אלוף פיקוד העורף מאשליה עצמית: "זה לא ברמה של להתמודד עם שיגור מסיבי. אם רוצים לעצור איום, זה לא רק דרך ההגנה - חייבים לעבור להתקפה".
אזעקת אמת - בסלולרי
הצד ההתקפי, עליו מדבר האלוף, לא נמצא במגרש שלו. מה שכן חונה שם, זו הכנת האזרח למתקפה מעין זו, עד אשר ייפסקו המטחים. אחד הנושאים המרכזיים הוא כמובן ההתרעה. "זה אלמנט שמציל חיים יותר מכל דבר", אומר גולן. "השתפרנו בנושא באופן דרמטי, יש יותר מערכות שמגלות טילים שונים, לרבות המכ"ם האמריקני החדש. חל גם גידול דרמטי בכמות הצופרים".
בהקשר זה הוא מזכיר את החלוקה הצפויה כבר בראשית 2009 ל-27 אזורי
בעבודת מחקר נמצאת אפילו אפשרות למתן התרעה אישית - דרך הטלפון הסלולרי: "יש במדינת ישראל עשרה מיליון מכשירים, וזה במגמת עלייה מתמדת. זה אומר שכל אזרח הולך עם מכשיר אחד לפחות. לכן, אם נדע לתת התרעה ישירה לטלפונים הסלולריים, אז בכל מקום שנדע להגיד 'פה עומד לפול טיל', תקבל הודעה". הדבר יביא לדבריו לשיפור הזמנים בהם ניתנת ההתרעה והדיוק על הקרקע. "המשמעות של כל זה בעימות מתמשך, זה כושר עמידה. ברגע שאתה יודע להכניס בזמן אזרחים למקלט או לממ"ד, להוציא אותם בזמן, להפר באופן מינימלי ככל שניתן את שגרת החיים - אנחנו במקום אחר".
אין כסף - אין מסכות
בכל הקשור לנושא המיגון האישי - ערכות האב"כ, שאיסופן מהציבור הושלם ותהליך שיקומן נמצא בעיצומו - מתאר גולן תמונה מדאיגה: "האיום הזה הופך רק ליותר ויותר מוחשי. מספיק לצטט את אחמדינג'אד בעצרת האו"ם - אפילו בתקופת סדאם חוסיין לא נשמעו התבטאויות חריפות שכאלה. היכולת הסורית מוכרת. זליגה לחיזבאללה, בראייה רב-שנתית, זה לא דבר שאני יכול להגיד שלא יעלה על הדעת".
מה שמגביר את הדאגה, זה אי מימוש החלטת הממשלה - מטעמים תקציביים - להתחיל כבר בינואר הקרוב בחלוקת המסכות לתושבים. "לא נוכל להתחיל בחלוקה ולא נוכל לייצר ערכות חדשות בקצב הנדרש. זה מעמיד את אוכלוסיית המדינה במצב מאוד בעייתי. אנחנו חיים בקונספט מיגון אישי לאזרח, שהוא יכול לצאת לעבודה עם ערכת מגן צמודה אליו, ולמעשה לא מסוגלים לממש את העיקרון ונמצאים במצב מאוד לא נוח. צריך לזכור שהמסכה היא ללא ספק המענה האולטימטיבי בפני חומרי לוחמה כימיים - בתוך חדר אטום אתה מעלה את פקטור המיגון שלה פי מאה. זה דבר דרמטי, לא עניין של מה בכך".
בנושא האיום הגרעיני, אומר גולן קצרות: "התחום ההגנתי בהקשר זה הוא סבוך מאוד, כמעט בלתי אפשרי. נדמה לי שבנושא הזה, ההיערכות ברמה הלאומית מורכבת יותר, שלא הייתי רוצה להיכנס לפרטיה. יש פה כמובן את עניין יכולות ההגנה האקטיבית, מערכות הגילוי והיירוט ועוד. גם לתחום תשתיות המיגון וערכות המגן יש חלק נגד חלק מסוגי הקרינה, ולנו יש שותפות בעניין הזה".
לאן נברח מגוש דן?
ובחזרה ללבנון. לאחרונה אמר שר הביטחון, כי בידי חיזבאללה יש כיום 40 אלף רקטות וטילים - פי 4 מהכמות שהייתה ברשותם בסוף המלחמה. אבל גם נוכח האיום הזה, האלוף גולן לא רואה צורך לפינוי מסיבי של תושבים במקרה של מלחמה, וממילא - אין לאן. "בדקנו בכמה ירדה צריכת החשמל, המים ואיסוף האשפה במלחמת לבנון השנייה. מתברר ש-60% מהאוכלוסייה לא הלכו לשום מקום. אני חושב שגם בעתיד זה לא יהיה שונה בהרבה". ועם זאת, הוא בהחלט מבין ללבו של מי שבוחר שלא להישאר בטווח הטילים: "מה מצפים, שאזרח ימתין? אני לעולם לא אגיד 'תהיו חזקים, אל תזוזו', אבל כן אומר 'תדאגו לא רק לעצמכם, תתנדבו למשימות בחירום'.
"אנחנו מצידנו לא נעזור לאנשים להגיע למקום אחר - אסור שנתעסק עם זה בכלל. יש לנו משימות יותר חשובות בחירום. כן נפנה נזקקים, חסרי יכולת, נכים, קשישים ותשושים. צריך להבין: אצל חיזבאללה, רוב הקטיושות בקוטר 107 ו-122 מ"מ - אם אתה נמצא תחת קורת גג, הסיכוי שתיפגע נמוך. בטילים ארוכי הטווח, עניין של צפון, מרכז או דרום הופך ממילא ללא רלוונטי - הטווחים עלו, ודווקא הטילים הכבדים והקטלניים יותר יפלו בעומק. לא יירו על קריית-שמונה טיל 302 מ"מ - זה יעוף לחיפה ולתל-אביב. לאן נברח בדיוק?"
"מה שצריך להסביר היום לאזרחים בישראל", מסכם יאיר גולן את הנושא, "זה שהחוסן מחייב ואין לאן לברוח. זה לא שאם תהיה ביישוב כזה או אחר - יהיה יותר או פחות טוב. אני לא רואה לאיפה כל תושבי גוש דן יברחו פתאום. לאן הם ייעלמו? צריך לדבר על כושר עמידה, על התנהגות נכונה, ואני יכול לומר שמדינת ישראל מוכנה הכי טוב בעולם בפני תקיפה".
חשיבות מכרעת מייחס האלוף גולן לתפקודה של כל רשות מקומית בחירום, אותה הוא מכנה "עוצבת היסוד בעורף". מאז המלחמה האחרונה הודק הקשר בין הפיקוד לרשויות, בין השאר - באמצעות קצין מילואים בדרגת אלוף-משנה או סגן-אלוף, אשר מוצב ביישוב, אוסף מידע בשגרה ומכין לחירום, אז גם נוסף לו צוות בין 8-6 קצינים, חלקם בסדיר. "אחרי המלחמה הבנו שאי-אפשר לסמוך על מה שנאמר בתקשורת ומה אומר נבחר הציבור. התקשורת תבליט את השלילי, החריג והקורס, ואילו פוליטיקאי שרוצה להיבחר יצניע מצב אמיתי גם כשהוא חמור, יאמר שמחזיקים מעמד וכדומה. לכן אנחנו חייבים גורם אובייקטיבי, שאוסף מידע באופן שיטתי ומספק תמונה מלאה".
לשחרר את צה"ל מטיפול במתנחלים
גולן, שהיה מפקד אוגדת איו"ש, חתום על אחד ההישגים המרשימים של צה"ל בגזרה: צמצום הפיגועים מהגדה לישראל. "זאת עבודה שיטתית ארוכת שנים, שלא החלה אצלי ולא נגמרה אצלי", הוא אומר. "אין כאן ניצחונות, זה לא מלחמת ששת הימים ולא מלחמת העולם השנייה. זה מבטא מדיניות מוצקה של איך מתמודדים עם סוג כזה של איום. יש כאן פתרון רב-ערוצי, לא רק ביטחוני. שולטים בשטח, בשורשי הטרור, מגיעים ומטפלים במוסדות הכספיים".
לדבריו, הפעילות הצבאית יצרה בגדה מציאות אחרת עבור הפלסטינים, שמוכנים אפילו לקחת אחריות ביטחונית מוגבלת. "שלא נשלה את עצמנו, הפגנת היכולת הנוכחית בג'נין ובשכם לא נולדה על סמך מוטיבציה פלסטינית טהורה, אלא בשל לחץ חיצוני ופנימי שיצרנו בשטח. הם הבינו שאם הכל מתנהל על-ידי ישראל, אנה הם באים? במקום בו העברנו להם אחריות, העברנו זאת בתנאים, שהם עם כוחותיהם הלא-מרשימים מסוגלים להתמודד עם המציאות. אני בעד לעשות את זה באופן מושכל: איפה שניתן ונראה שנכון - לעשות, ואיפה שלא - לא".
אבל לא רק עם הפלסטינים התמודד גולן בתפקידו כאוגדונר. נוכח האירועים
לאחר שסיים את תפקידו באיו"ש והוזכר כמועמד לקידום, בין היתר - לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, איימה חקירת מצ"ח בעניין הפעלת "נוהל שכן" לשים קץ לקריירה הצבאית של יאיר גולן, ללא דרגת אלוף. בסופו של דבר, ננזף ועוכב כמה חודשים, לפני שהצטרף למטה הכללי כאלוף הצעיר ביותר בצה"ל. מאז נכנס לתפקידו החדש, עבר מהכומתה האדומה לכתומה, ומהנעליים הגבוהות לחצאיות ("לרגליים שלי זה כבר לא משנה", הוא אומר). האם נעלב? "לא, להיעלב זאת שיטה רעה. אני חושב שעשיתי מעשה בדעה צלולה, וגם נענשתי כדין. אין לי תלונות ואין לי בלב על אף אחד. עכשיו אני מרגיש נפלא, מגלה בתפקיד הנוכחי עולם חדש מופלא, מעניין ומרתק".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: אבי מועלם")
