אבא, האם אתה מעורב בחיי ילדיך?

מדברים רבות ובצדק על החשיבות הרבה של נשיאה משותפת של שני ההורים בעול חינוך הילדים. המחקרים אמרו את דברם: ככל שהבעל מעורב יותר בחינוך הילדים וככל שהשפעתו גדולה על עיצוב התנהגותם ותפקודם וככל ששני ההורים הם שותפים יותר שווים ומתואמים בחינוך ילדיהם, כך גם התוצאות טובות יותר.

למרות תובנה בסיסית זו, הפרקטיקה הרווחת במחוזותינו שחינוך הילדים נמצא בתחום האחריות הכמעט בלעדית של האישה, והבעל מתפקד במקרה הטוב על תקן של עוזר בשעת הצורך וכשיש לו זמן. כאשר שאלתי לאחרונה אב לארבעה ילדים צעירים על תרומתו בגידולם ובחינוכם של ילדיו, ענה לי האב: "אני תורם בכך שאני לא מפריע לאשתי".

התפיסה כי האמא היא הכתובת הבלעדית בכל אשר קורה לילד מחוץ לבית כה מושרשת עד כי רק מספר הטלפון שלה מצוי בידי הממסד החינוכי לצורך מתן מענה לכל שאלה ובעיה. הילד הגיע לגן עם חולצה מלוכלכת, הילד לא מרגיש טוב, הילד לא הביא ארוחת עשר, הילד לא הכין שיעורי בית, ועוד. למעלה מ-95% מפניות בית הספר למענה או הסבר מגיעים אל אמא.

במחקר שדה שערכתי לאחרונה מצאתי כי קיימים חמישה דפוסי מעורבות אבות עיקריים:

1. מעורב באופן טוטאלי

אחוז זניח אך אמיץ וראוי לציון של אבות נושא לבדו בעול חינוך הילדים, והאישה נמצאת ברקע. זאת בעיקר במקרים בהם האישה היא המפרנסת העיקרית והבעל מקבל על עצמו את "תיק החינוך".

2. מעורב על פי הוראות הפעלה

בקטגוריה זו הבעל הוא בדרך כלל בעל אופי ממושמע, המקבל מאשתו רשימת מטלות לביצוע, אותן הוא משתדל לבצע כמיטב יכולתו (חסר לו שלא). רשימה כזו כוללת משימות כגון: "תעיר את הילדים ב-7:00, תכין סנדוויץ' עם גבינה לגדול ושוקו לקטן, הגדול צריך שתזכיר לו לקחת את האטלס היום והקטן צריך חיבוק לפני שעוזבים את הבית וכשנפרדים ממנו בבית הספר". הדבר המאפיין את האבות בקטגוריה זו הוא שרמת המעורבות שלהם תלויה באופן כמעט מוחלט בהכוונה ובתדרוך של האימא.

3. מעורב באופן תיאורטי

המשתייכים לקטגוריה זו הם בדרך כלל אבות המצהירים כי היו רוצים להיות מעורבים יותר בחינוכם וגידולם של ילדיהם אך לצערם (הרב) עבודתם רבת השעות ומלאת האתגרים מונעת מהם להיות שותפים לנשותיהם בעול חינוך הילדים. בעלים אלה בדרך כלל מבטיחים כי בחודש הבא הם ישתדלו לפנות ולמצוא זמן לילדיהם, אך משום מה כמעט תמיד הדבר לא עולה בידם. חלק מהנשים של בעלים אלה מספרות בעצב כי גם כאשר הבעל אינו עובד הוא מוצא עיסוקים אחרים אשר מאפשרים לו להתנצל שוב על כי נבצר ממנו לסייע בחינוך ילדיו. כמובן שהיעדר המעורבות היום יומית של האב אינה מונעת ממנו להצהיר כי הוא "יעשה הכל למען ילדיו".

4. מעורב לצורך ענישה

האב בקטגוריה זו בדרך כלל אינו מעורב בחינוכם של ילדיו מלבד לצורכי ענישה והרתעה. האמא בדרך כלל משתמשת באבא לצורך איום והפחדת הילדים באמצעות משפטים כגון: "חכה שאבא ישמע מה עשית היום בכיתה", " כדאי לך לשנות את התנהגותך כי אם לא אני אספר לאבא". לעיתים קרובות יקבל האבא מקטגוריה זו טלפון בהול מאשתו בו הוא מתבקש לשוחח עם הילד ולדאוג כי יחדל מהתנהגותו הבלתי ראויה.

5. מעורב לשם פינוק בלבד

האב המפנק מאופיין על ידי מעורבות בעיקר בתחומים אותם אוהב ורוצה הילד. האב בקטגוריה זו ייקח את ילדו לחוג או לפעילות אהובה, יקנה לילד כמעט כל אשר יחפוץ, לעיתים ללא ידיעה או תאום עם אימו של הילד. האב המפנק יעשה כל שביכולתו כדי להימנע מלהיכנס לעימות וחיכוך עם הילד וייטה לוותר לו ובלבד שלא יראה את הילד "סובל".

להלן מספר המלצות למעורבות אב, למען שיתוף פעולה תומך בין שני ההורים בחינוך ילדיהם:

1. אבא ואמא מעורבים ושותפים

כבר מגיל צעיר קיימת נטייה טבעית אצל חלק מהילדים להעדיף את אחד ההורים (בדרך כלל את אמא). הילד המעדיף את אחד ההורים יסרב בתוקף לדוגמא כי אבא ישכיב אותו לישון או יסייע לו לאכול או להתלבש. במצבים אלה ואחרים בהם הילד מעדיף רק את אימו חשוב מאוד כי שני ההורים יסבירו לילד כי שניהם אוהבים אותו באותה מידה וכי הפעם אבא משכיב או מסייע לו ברוטינת הבוקר. חשוב מאוד לא לוותר גם אם הילד בוכה ומתנגד ולעמוד על כך שההורה שהחל באינטראקציה עם הילד גם יסיימה.

2. התעניינות בתהליך החינוכי בבית

גם כאשר האב עובד שעות ארוכות מחוץ לבית ויכולתו האובייקטיבית לסייע מרחוק מועטה, רצוי ואף חשוב ביותר להתקשר (ביוזמתו) לבת זוגו (לפחות פעם ביום) ולהתעניין בנעשה עם הילדים. שאלות כגון "מה שלומך? האם כל בסדר? דני הגיע בזמן?", "האם יש משהו שאני יכול לעשות מכאן?" חשובות לאם ולילדים.

גילוי התעניינות מרחוק מהווה מסר חשוב לילדים ולאישה כי האב מתעניין ורוצה להשתתף בנעשה בבית. התעניינות כזו מאפשרת גם דיאלוג בין בני הזוג, מציאת פתרון משותף של בעיות הצצות מדי פעם, הפגנת חזית אחידה וקבלת החלטות משותפות. 

3. השתתפות משותפת באירועים בית ספריים

עצוב ואפילו מרגיז לראות כי באסיפות ההורים המתקיימות בבתי הספר והגנים, בולטים בעדרם האבות והנוכחות היא בעיקר של האימהות. נוכחות משותפת של האב והאם באירועי בית הספר, יציאה לטיול עם הכיתה של הבן או הבת ונכונות לסייע ביישום פרויקטים בית ספריים, תורמים רבות לתחושות טובות אצל הילדים, ההורים וצוותי החינוך.

4. בלי דילים פרטיים

חוסר נוכחות ומעורבות בחיי הילדים גורמת להרבה אבות תחושות אי נוחות ובמידה רבה רגשות אשם המתורגמות לעיתים בכניעה לכל בקשה של הילד וחוסר יכולת לעמוד בלחציו. לעיתים יוסיף האב חטא על פשע ויבקש מהילד לא לספר לאמא כי נתן, למרות שלא היה זכאי לכך. מיותר לומר כי סוג כזה של מעורבות אב פוגע אנושות בתהליך החינוכי ולטווח ארוך גם באמון ובכבוד שהילד רוחש לאב.

5. תמיכה בבת הזוג

ואולי החשובה מכל היא התמיכה אותה מעניק האב לבת זוגו שלעיתים בנוסף לעבודתה מחוץ לבית היא הנושאת העיקרית גם בעול חינוך הילדים. חיזוקה של האם באמצעות מילה טובה ועמידה לצידה בשעות הקשות עם הילדים, ההכרה כי אין הוא לוקח כדבר כמובן מאליו את מאמציה - עושים את כל ההבדל. התחושה של האם כי בן הזוג מעריך ומוקיר את עבודתה הקשה בחינוך הילדים היא זו אשר ממלאת את המצברים של האמא, נותנת לה כוח להמשיך ומהווה בסיס איתן ליחסים מצוינים בין בני הזוג.

פרופ' עמוס רולידר , אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

• לכל הכתבות בסדרה.