שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יחידת טראומה
    "האורח" של הוואנג סוק-יונג הקוריאני הוא רומן בעל מבנה שמאני, המתאר בצורה רגישה ומצמררת את הסיפור הטראגי של צפון קוריאה במאה ה-20

    בימים אלו אנו שומעים לא מעט על תוכנית הגרעין של צפון-קוריאה. צפון קוריאה היא מדינה קומוניסטית שלא נכנעת לתכתיבי המערב ומערכת יחסי-הכוח שהוא מבקש להחיל בעולם. אבל מה אנו יודעים על הדרך בה נהרסה קוריאה ונבנתה מחדש? מדוע הצליחה המהפכה הקומוניסטית להשתרש דווקא בצפון? ובעיקר - מהו עלה בגורלם של אלו שהיגרו ממנה, של אלו שנשארו בה?

     

    הספר "האורח" נוגע בצורה עדינה ורגישה בזוועות שעברה קוריאה במאה העשרים; הכיבוש היפני, הכיבוש האמריקני והמהפכה הקומוניסטית בצפון המחולק - מאורעות שהותירו הרס רב במבנה המשפחתי, הקהילתי, הדתי, המעמדי, המגדרי, החברתי והלאומי.


    צפון קוריאה. נגיעה רגישה בזוועות (צילום: ויז'ואל פוטוס) 

     

    הספר מתחקה אחר גורלו של יו-סופ ריו, כומר נוצרי, פליט מלחמת האזרחים שהיגר ביחד עם אחיו יו-האן לארה"ב. ארבעים שנה אחרי המלחמה הגדולה הוא מחליט לחזור. בדרך הוא קובר את אחיו ולוקח עצם מעצמותיו בתוך שקיק פרווה שקיבל במהלך מפגש מסתורי. במהלך מסעו מתגלות לו רוחות רפאים הקשורות לעברו וביניהן גם רוחו של אחיו.

     

    בין טירוף לרוחות רפאים

    דרך סיפורי החיים והמתים אנו מתוודעים לטירוף, לשנאה ולהרס, ו- יו-סופ הוא "האורח" שמגיע מעבר לים בשלהי המאה העשרים כדי לפייס בין הרוחות המשוטטות בעולם בחוסר מנוחה.

     

    המעבר מארה"ב לקוריאה הצפונית הוא לא רק מעבר עלילתי של הדמות אל העבר המצולק. מעבר זה מסמל את העיוורון של אמריקה כלפי אחריותה על ההיסטוריה הקוריאנית. אלו (האמריקנים) לא רק נשארו בתוך התחום שנקבע להם מדרום לקו הגבול 38, אלא החליטו לנוע "צפונה אל מעבר לקו הרוחב שלושים ושמונה, ולכן רק צעירים אנטי-קומוניסטים שמשימות מיוחדות הוטלו עליהם, חודרים ביחידות קטנות דרך הים" (עמ' 187).

     

    עלייתו של הלא מודע האלים

    מאידך, הפיאודליזם של הכיבוש היפני יצר גם מתעשרים שנהיו לבעלי אדמות, אריסים המשרתים אותם וכאלו שחיכו לגאולת הרפורמה האגררית. הרעיון הקומוניסטי נכנס אל קוריאה בדיוק בתפר הזה, רק העוצמות שבתוכן הוא פעל העלו את הלא-מודע האלים האנושי ישר אל פני השטח. לפעמים המלחמות בין תומכי המשטר הקומוניסטי לבין מתנגדיו הולידו רצח ונקמות בתוך משפחות שלמות שנהרסו.

     

    בהקדמת המחבר אנו למדים על המטרה הנרטיבית שלו בקפיצה ממספר בגוף ראשון למספר כל יודע וההיפך. סוק-יונג מבקש לייצר מערך עלילתי שיגשר בין האובייקטיבי לבין הסובייקטיבי ובכך יחקה באופן טוטאלי את המציאות: "החיים הם מצבור של זמנים ועקבות זמנים שהוחמצו; לעתים הם חולפים בחיי היומיום כמו חלומות ...אולי ניתן להצליב את סיפוריהן של הדמויות כך שישלימו את הסיפור כולו" (עמ' 7).

     

    מבנה שמאני של רומן

    באותה ההקדמה אנו למדים גם על המבנה הרוחני של פרקי הרומאן: "שנים-עשר פרקי

     הסיפור מקבילים לשנים-עשר שלבי הזינְזינוגוּי – הטקס השמאני של מחוז הוָואנג-היי-דו. בסיפור, כמו בטקס, מופיעים החיים לצד המתים, והם נעים יחד הלוך ושוב בין העבר לעבר להווה" (עמ' 9).

     

    סוק-יונג נחשב לאחד מגדולי הסופרים הקוריאנים היום. ב-2002 נבחר לסופר הטוב ביותר במאה שנות קוריאה. באמצעות "האורח" הוא מראה את חוסר התוחלת בדרך בה ממשלת צפון קוריאה "מספרת" ומנכסת את הטראומה לצרכיה הלאומיים. אמנם בכל הספר הוא משמיט את אשתו של הגיבור הראשי שהופכת להיות נעלם גדול, אך עדיין מדובר בספר חשוב שמספק הצצה למקום שלא ממש אוהב שמציצים לו.

     

     "האורח", הוואנג סוק-יונג, מקוראינית: מי-סופּ פּארק, הוצאת מחברות לספרות, 2008, 240 עמודים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים