שתף קטע נבחר

גפילטע פלויד

האלבום והדי.וי.די של דיוויד גילמור מנציחים את הופעתו בפולין, שהפכה בדיעבד להופעה המתועדת האחרונה עם ריצ'רד רייט. לדעת גיא בניוביץ', זוהי דרך מצוינת לציין סופה של תקופה


 

זה מפגש מוזר, טיפה מצמרר. שבועיים אחרי מותו, ניבט שוב פרצופו של ריצ'רד רייט, קלידן פינק פלויד, ממסך הטלוויזיה שלי. והוא שר ומנגן, ואפילו מחייך קצת, כאילו לעולם יישב כאן איתנו, וקול נגינתו צלול ורך מאי פעם. אולי זו כבר סיבה טובה להודות לדיוויד גילמור על הוצאת האלבום "Live in Gdansk", שראה אור שבוע בדיוק אחרי מותו של חברו ללהקה. גילמור, שהיה אמור לקדם את האלבום החדש בתוכנית של ה-BBC, שינה את רשימת השידור וניגן את "Remember A Day", שיר ישן ונפלא שכתב רייט, לזכרו של חברו.

 

ההופעה החיה בגדנסק היא האפשרות האחרונה לרכוש תיעוד של גילמור ורייט, מחצית מפינק פלויד, על במה אחת (הופעתם האחרונה המשותפת, במאי שעבר במופע המחווה לסיד בארט, לא תועד רשמית). ההופעה הפולנית נערכה בסוף 2006, באירוע שנועד לציין 26 שנה להקמת "סולידריות". באותן מספנות היסטוריות שבהן קרא לך ואלנסה תיגר על הקומוניזם, הוקמה בימת ענק ועליה ניגנו גילמור ולהקתו, שכוללת את הגיטריסט המצוין פיל מנזנרה ("רוקסי מיוזיק") והסקסופוניסט דיק פרי. זו היתה ההופעה האחרונה בסיבוב הניצחון שלו, לאחר צאת אלבומו "On An Island". ההופעה הגרנדיוזית כללה גם את התזמורת הפילהרמונית הבלטית של פולין, שלא מפריעה יותר מדי, וזה חשוב.


גילמור. קשר טלפתי עם ריק רייט (צילום: Polly Samson)

 

גילמור, שלאחרונה נהנה לתעד עצמו בווידאו (זו הפעם השנייה בתוך שנתיים, שכן לפני שנה יצא הדי.וי.די שלו "Remember That Night", מאלברט הול), מציע למעריציו כמה גרסאות של "האלבום הפולני": דיסק כפול, דיסק כפול + די.וי.די, דיסק כפול ודי.וי.די כפול וגם גרסת דה-לוקס מחומשת. מה שנקרא – קנו לפי יכולתכם. הוא יודע היטב שיש לו קהל מעריצים נאמן, ותעיד העובדה שהאלבום החי הזה זינק למקום ה-10 במצעדי המכירות בבריטניה ול-26 בארצות הברית. לא רע בכלל, בהתחשב בכך שזה אלבום שאיננו כולל כלל חומר מקורי.

 

אז באיזה פורמט להשקיע את הכסף? האמת היא, שחלקו המצולם של הקונצרט טיפה מאכזב. הוא כולל, שוב, ביצוע מלא של האלבום של גילמור (שגרסה טובה ממנו תוכלו לראות ב-"Remember That Night") וכמה מהקטעים הקלאסיים של פינק פלויד הישנה (זו שעם ווטרס) והחדשה (בלעדיו). אבל כן, זה כולל את ההופעה האחרונה בהחלט של ווטרס ורייט ביחד, וזה מרגש, וגם מוצלח.

 

דווקא גירסת הדיסק של ההופעה מציעה ביצועים מצוינים, ששיאם בגרסה בשרנית ויפהפיה, בת 25 דקות, ליצירה "Echoes" מ-1971. גילמור עצמו אמר בראיון ל"סאן" החודש שהוא סבור שזה הביצוע הטוב ביותר של היצירה הזו בעידן החדש, שאחרי פירוק הלהקה: "בעבר, בימי פינק פלויד המשולשת, זה פשוט לא התחבר לנו", אמר, "ועכשיו נוצר פתאום קשר טלפתי עם ריק". כששומעים את פריטת הגיטרה העדינה של גילמור שנענית באילתור הקלידים של רייט, מבינים על מה הוא מדבר. זה באמת ביצוע מרטיט, שרק הוא שווה את ההאזנה למעריצים מושבעים.


גילמור. שווה האזנה, ולו בשביל הביצוע ל"Echoes"

 

יצוין לטובה גם השיר "Fat Old Sun", על ילדותו הפסטורלית של גילמור בקמברידג'שייר. לאחרונה הוא שב ומבצע אותו באהבה, בגרסה המורחבת, לאחר שבמקור נחשב בעיניו כשיר נעורים מביך. לא נשכח גם את "Astronomy Domine", השיר הראשון באלבום הראשון של הפלויד, שהחזרה אליו סוגרת מעגל.

 

וכמובן, אי אפשר בלי ההמנונים הגדולים, ובראשם "Comfortably Numb", הבלתי נמנע, הסוגר כל הופעה. באותו ראיון ל"סאן" הודה גילמור שהוא הכי אוהב לבצע את הסולואים בשיר הזה, אבל הוסיף: "כבר די מיציתי את האקורדים, אין לי יותר לאן ללכת, ואני חוזר לתבניות מוכרות". ככה זה כשמנגנים את אותו סולו 3,677 פעם בערך, מה לעשות. עם זאת, גילמור החל לאחרונה לנגן בסקסופון – כך שתמיד תיתכן קריירה אלטרנטיבית...

 

גרסת הדי.וי.די מציעה עוד בונוס נחמד: אלתורי ג'אם באולפן של גילמור, עם רייט והחברים, וכן גרסאות אחרות לקטעים מוכרים (כמו "Echoes" בביצוע אקוסטי). גילמור יודע לספק תמורה נאותה תמורת הכסף, אין ספק, למרות התחושה שסוחטים כאן את המפלצת הפלוידית עד מיציה האחרונים ממש.

 

אבל בסופו של דבר, זה אלבום שסוגר תקופה. עם לכתו של ריצ'רד רייט מאיתנו, נגוז חלום האיחוד של פינק פלויד. נעלם גם הצירוף הווקאלי הנפלא שלו ושל גילמור, שהעניק לנו כמה מהרגעים היפים ביותר בדיסקוגרפיה של הפלויד. גילמור מן הסתם ימשיך לעבוד, ואולי יוציא עוד אלבום, אם יהיה לו כוח. רוג'ר ווטרס ימשיך להיות כשרוני, צדקני וזועם, ניק מייסון המתופף ימשיך לשבת בבית עם הכסף שצבר וליהנות מהחיים. ופינק פלויד איננה עוד, וגם 50 אלף פולנים צוהלים בגדנסק לא ישנו את זה. אבל לכמה רגעים בהופעה הזו, טעמו של הגפילטע-פלויד מתוק מדבש, וגם זה משהו.

 

דיוויד גילמור, "Live In Gdansk", סוני/NMC

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גילמור. ארבעה פורמטים שונים
עטיפת האלבום
לאתר ההטבות
מומלצים