מומחה ל-ynet: בעוד 5 שנים יתקדם פירוק הגרעין

"אני מעריך כי בתוך חמש שנים תחול בעולם התקדמות משמעותית בתחום הפירוק מנשק גרעיני" - כך אמר ל-ynet הד"ר רנדי ריידל, מומחה עולמי בתחום אי הפצת נשק גרעיני ופירוק מנשק. נושא הפירוק מנשק גרעיני עמד השבוע במרכז סדר יומה של הוועדה הראשונה באסיפה הכללית של האו"ם, שהחלה את פעילותה במושב החדש של האסיפה, ה-63 במספר.

ריידל, המכהן כיום כעוזרו הפוליטי הבכיר של סרג'יו דוארטה, הנציב החדש לענייני הפירוק מנשק באו"ם, אינו חוסך ביקורת מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני (NPT), המסמך שעליו חתומות 188 מדינות מתוך 192 המדינות החברות באו"ם. "זה קצת מוזר בעיני שמדינות שמחליטות לחתום על האמנה מקבלות בתמורה סיוע בטכנולוגיה גרעינית. אני סבור שצריך לספק להן

 טכנולוגיה אחרת, כמו למשל, טכנולוגיה להפקת אנרגיה מתחדשת, שתאפשר למדינות להיות עצמאיות ולנתק את התלות שלהן באנרגיה. צריך לזכור שאנרגיה גרעינית היא דבר יקר מאוד, ולכן למדינות רבות אין עניין בזה, במיוחד בעולם של ימינו, השרוי במשבר כלכלי עולמי. צריך למצוא דרכים אחרות להפיק אנרגיה, ולטעמי, ההטבות של החתימה על האמנה צריכות להיות בתחום הזה. אני מניח שזה ייקרה בעתיד".

ישראל נמנית עם ארבע המדינות המסרבות לחתום על האמנה - לצידן של הודו, פקיסטן וצפון קוריאה. ישראל גם מסרבת לדון מפורשות בסוגיית הגרעין, ונוקטת מדיניות של עמימות. לדברי ריידל, הסכסוך הישראלי-ערבי מהווה בעצמו אבן נגף למאמצים של האו"ם להפוך את המזרח התיכון לאזור "נקי" מנשק להשמדה המונית - מאחר שישראל מתנה כל פירוק מנשק להשמדה המונית בחתימת הסכם שלום כולל עם כל מדינות ערב, בעוד שמדינות ערב טוענות כי לא תיתכן חתימה על הסכם שכזה כל עוד ישראל עדיין מחזיקה בנשק להשמדה המונית, כולל נשק גרעיני

"האמנה - לא עוזרת"

גם ג'ונתן גרנוף, נשיא מכון המחקר גלובל סקיוריטי, שפעילותו מתמקדת בקידום הפירוק מנשק גרעיני, סבור שכדי להפוך את המזרח התיכון לאזור נקי מגרעין יש צורך לערוך שינויים בצעדי הפיקוח שנוקטת הסוכנות המפקחת על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, הלא היא הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

השבוע הופיע גרנוף ביום עיון שערך ארגון הסביבה גרינפיס-ישראל באו"ם, בנוגע לעתיד הנשק הגרעיני במזרח התיכון. "איני סבור שהאמנה לאי הפצת נשק הגרעיני מסוגלת במתכונתה הנוכחית להבטיח שטכנולוגיה גרעינית שנועדה להקים תוכנית גרעין אזרחית להפקת אנרגיה לא תסייע למדינות להצטייד בנשק גרעיני", אמר גרנוף באו"ם. "עובדה - בשנות השמונים הצליחה עיראק בחשאי לפתח נשק גרעיני, דבר שגרם לסוכנות לעדכן את תקנותיה. אך גם הנהלים המחמירים יותר אינם מספיקים".

אין זה סוד שלפי שעה, עתידו של המזרח התיכון עומד בצל הגרעין ולא בצל פירוקו - בעיקר על רקע המשבר המתמשך בין איראן לקהילה הבינלאומית על רקע תוכניתה הגרעינית השנויה במחלוקת. ביום העיון, פרש גרנוף את חזונו לפתרון המבוי הסתום, שנותר בעינו חרף שלושה סבבי סנקציות שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם על טהרן.

גרנוף מוטרד מהמצב הנוכחי, שבו איראן "מצפצפת" על החלטות מועצת הביטחון. "בינתיים, הניסיון לכפות על טהרן לזנוח את תוכניתה הגרעינית באמצעות סנקציות לא מניב פירות - והתוצאה היחידה היא שהחוק הבינלאומי נשחק, איראן מרגישה שכבודה הלאומי נרמס ורק מתחפרת יותר ויותר בעמדתה. השורה התחתונה היא שהעולם לא הופך לבטוח יותר", הוא מסביר.

התוכנית של גרנוף יוצאת מנקודת הנחה כפולה: האחת, איראן, החתומה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, רשאית על פי האמנה, כאמור, לקיים תוכנית גרעינית אזרחית למטרות הפקת אנרגיה בלבד. בלתי אפשרי, טוען גרנוף, לדרוש מאיראן לוותר על זכותה - זכות שממנה נהנות מדינות אחרות החתומות על האמנה, כגון יפן, ברזיל או שבדיה.

מנגד, מציין גרנוף, איראן הרי ניהלה תוכנית גרעין צבאית חשאית בעבר, ומתוקף כך, עליה להיות נתונה לפיקוח קפדני של סוכנות הגרעין - פיקוח קפדני ומחמיר יותר מהנהוג היום בסוכנות. עם זאת, גרנוף סבור שאיראן תסכים לפיקוח שכזה - כל עוד הוא לא ייכפה עליה אלא יתבצע בשיתוף מלא איתה. "כך איראן תוכל להפוך למובילה בינלאומית בתחום, והאמצעים החדשים שינקטו ייושמו על כל המדינות", הוא אומר.

הדו-פרצופיות של טהרן

כן מציע גרנוף שהפעילות הגרעינית הרגישה - כגון העשרת האורניום – תתבצע מחוץ לאיראן על ידי גורמים בינלאומיים. יש לזכור עם זאת כי איראן השמיעה בעבר מסרים סותרים בנושא זה, ולא ברור אם תסכים לכך. הוא גם גורס כי על חמש המדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון - שכולן, במקרה או שלא במקרה, הינן מעצמות גרעיניות - לשנות את הרטוריקה נגד איראן, ולהבהיר לה שאין בכוונתן לתקוף אותה.

"אי אפשר לדבר בבוקר על שינויי משטר כפויים בטהרן ובצהריים לדבר על הרצון לקיים דיאלוג", מתייחס גרנוף להתבטאויות שהושמעו בחודשים האחרונים בוושינגטון בנוגע לטהרן. "זה א-קוהרנטי ולא פרקטי. איראן היא מדינה ריבונית, וצריך לתת לה מוצא, ואפשרות להציל את כבודה ולזחול החוצה מתוך הבור שכרתה לעצמה".

לדברי גרנוף, משבר הגרעין עם איראן רק מטלטל את המזרח התיכון ומשליך אותו לתוך מרוץ חימוש גרעיני - צעד שממחיש את הצורך בהעברת פעילות ההעשרה לגוף בינלאומי, במקום שכל מדינה תעשה זאת בנפרד. "אם עכשיו יקומו עוד תחנות כוח גרעיניות, יהיה בעולם יותר דלק גרעיני, יותר אנשים בעולם יחזיקו בידע ובטכנולוגיה המסוכנים האלה, וזה בלתי נתפס - במיוחד בעידן שלנו, שבו אנחנו רוצים להיפטר מהגרעין ולא להצטייד בו".

גם ריידל סבור שהעידן הפוסט גרעיני אינו חזון רחוק. "עולם פוסט-גרעיני אינו בלתי אפשרי. צריך גם לזכור שנשק גרעיני אינו מספיק כדי לפתור את בעיותיהן הביטחוניות של המדינות. גם הדוקטרינה של ההרתעה היא בעייתית. מדינות המחזיקות בנשק גרעיני רואות בו נשק הרתעתי - אך בה בעת לא רוצות שליריבותיהן יהיה נשק גרעיני מאותה סיבה. המדינות צריכות להבין שיש להן אינטרס להתפרק מנשק גרעיני".