מאוכזבי גיל: כל קשר בינם לגמלאים מקרי

אביב, ששלשל בבחירות האחרונות פתק עבור סיעת גיל, מספר על תחילתו של הרומן עם זקני השבט: "דאגתי להורים וגיליתי שכל קשר ביניהם לבין ההורים שלי מקרי בלבד, שגאידמק קונה משם אנשים באמצעות כסף. קלטנו שאין במי לבחור ואמרנו - לפחות נחזק את החלשים, המסכנים, האומללים. אמרנו 'וואו, האיש הזה נסע לחו"ל ולכד את אייכמן', אבל אין קשר בינו לבין גמלאים, חוץ מהעובדה שהיה אמור להיות גמלאי מסכן בעצמו, אבל נתנו לו כוח".

עזרא ששון, בן 50 מרמלה, מודה שגם הוא לא ממש גאה בהצבעה שלו.

"אני מקווה שבפעם הבאה אפילו מנדט אחד לא ייקחו", אמר. "הם לא עשו שום דבר בשביל הסקטור שלהם. כשאני עומד בתור לקופת חולים אני מוצא את עצמי משלם עבור קשישים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם על תרופות. מה עשו בשביל ניצולי השואה? שום דבר".

לדבריו, "ההתפצלות ביניהם רק מראה שהם לא שונים מאחרים. רע לי בלב ובנשמה ואני מצטער שבחרתי בהם. הם יכלו לשנות הרבה במדינה ולא עשו - הם כל כך יצאו לי מהעיניים". את ההצלחה שלהם, הוא תולה בקמפיין המוצלח שניהלו. "הם גייסו סלבריטי שהצליחו להשפיע על הצעירים. הייתה להם תדמית נקייה, של לא מזיקים בני שבעים ומעלה. שכנעתי חברים להצביע להם ואני חוטף מהם ריקושטים עכשיו", הוא מודה.

הוא שמע מחברי המפלגה עצמם על כוונתם להתאחד. לדבריו, "מבחינתם האיחוד הוא יתרון גדול. החיבור המחודש מספק להם יתרון בשני היבטים. במובן הפרלמנטרי , היכולת להוות סיעה בעלת משקל בסיטואציות של משא ומתן קואליציוני וכן במובן התדמיתי - אם היו רצים לחוד, הייתה להם בעיה גדולה כמו זו של מפלגת שינוי בשעתו. תחרות של שני גופים באותו מאגר קולות".

"לאמץ את מודל ש"ס"

פורת מונה את הגורמים שהובילו את במפלגה כל הדרך למטה. "היו להם שלוש בעיות מרכזיות. אמרתי להם כבר ביום שלאחר הבחירות שהם צריכים להתמקד רק בנושאי גמלאים, לא בביטחון וכלכלה או בפוליטיקה. אין לי ספק שהם ניגשו למשימה עם כוונות גדולות וטובות, אך הבעיה המרכזית קשורה ליכולת למנף את זה להישגים פוליטיים. כמו כן, נדרשה להם יכולת לקבל הכרעה ולהתמקד בנושאים קטנים ניתנים ליישום ונראים לעין ולהילחם עליהם".

גם ההכפשות ההדדיות לא ממש הועילו, "חשבתי שהפילוג עצמו מזיק ואמרתי את זה למי מהם ששאל את דעתי. מבחינתם נכון היה לשמור על סגנון פרלמנטרי, אבל מעבר להתבטאויות שהזיקו להם, הייתה להיטות מיוחדת של התקשורת לעשות מהם צחוק. הם היו בעיני התקשורת מן הרגע הראשון תופעה נעלמה והיה רצון לצחוק להם. מפלגה של קשישים שלכאורה לא יודעים מה הם עושים".

לדבריו, "ברור שהפילוג יצר עימות חריף מאוד בין הצדדים. יש אמוציות, כעסים ועלבונות, אבל זה טיבם של אנשים. לכן אני מתרשם שהחיבור לא נבע מפרץ מחודש של חברות הרמונית, אלא אלמנט של הישרדות פוליטית. עם זאת, הפחד הוא דבק חזק ואני בהחלט חושב שיצליחו ליצר מנגנון עבודה. אני לא יודע בוודאות אם הפילוג נגמר. אני מקווה שכן".

למרות הכל, פורת אופטימי לגבי העתיד.

"החוויה שעברו בחודשים האחרונים לא הייתה טובה, אבל יש להם הזדמנות שנייה להרוויח קרדיט ציבורי. הייתי מפיק במקומם לקחים ומתגייס לעשייה. הם לא יכולים לחזור שבו הם היו, אבל יש להם הזדמנות שנייה. הם מרוויחים מכך שאין בחירות כדי לתקן. אם יעשו את זה או לא? זה תלוי רק בהם".

לו היה היועץ שלהם כיום, היה ממליץ להם לאמץ את מודל ש"ס. "פוליטיקה זה משחק של כוח. הייתי יוצר תדמית של מועצת זקנים או מועצת גדולי הגמלאים בדומה למועצת גדולי התורה של ש"ס".