צרפתי בניו יורק

בזמן קצר יחסית הצליחה להקת "סידר לייק" הניו יורקית להפוך לאחת מלהקות המחול האמריקניות המחוזרות בעולם. רפרטואר אקלקטי, בועט, שמורכב מעבודות של השמות הגדולים של עולם המחול, לצד יוצרים חדשים וקו שדוגל בדו-קיום של סגנונות, הם שמושכים אליה גם קהלים מגוונים.

"סידר לייק היא להקה שלוקחת סיכונים", אומר בנואה סוואן פאופר, מנהלה האמנותי של הלהקה שנחתה השבוע לראשונה בישראל. "זו להקה צעירה שגדלה ומתגבשת ומה שמייחד אותנו זה שאנחנו מביאים לארה"ב עבודות מעולות מהעולם מתוך רצון להכיר לאמריקאים את הצד האירופאי של המחול".

זהו כאמור ביקורה הראשון של הלהקה בישראל ומנהלה האמנותי, כך עושה הרושם, מאושר. "האנשים כאן חמים ומיוחדים. אני ממש מחכה להגיע לירושלים ולצאת לבלות בתל אביב. שמעתי שחיי הלילה סוערים", הוא אומר. "העברתי סדנה לרקדנים צעירים וגיליתי רצון ללמוד ופתיחות רבה. זה היה מפגש מעניין מאוד. המנטאליות והפתיחות היא הרוח הישראלית שהכרתי דרכם".

מתוך "דקה דאנס" של אוהד נהרין (צילום: Paul P. Goode) 

בישראל תציג הלהקה שלוש עבודות של כוריאוגרפים שונים מאוד, שלדברי סוואן מביאים לידי ביטוי את הגיוון בו "סידר לייק" דוגלת. "יום ראשון, פעם נוספת", עבודה של הכוריאוגרף הנורבגי ג'ון סטורנגמן, תפתח את הערב. "סטורנגמן מגיע מתחום התיאטרון. העבודה מלווה במוזיקה מאת באך וזו בעצם ההיכרות הראשונית של הקהל עם הלהקה", אומר סוואן פאופר.

מיד לאחר מכן יבצעו רקדני הלהקה את "10 דואטים על מוטיב של הצלה" שיצרה הכוריאוגרפית קריסטל פיית. "זו עבודה שעוסקת במערכות יחסים ומתמקדת בהינתקות ושחרור של האחד מהשני. זו עבודה מאוד אינטימית, עדינה ויפה", הוא מוסיף.

את הערב יינעל "דקה דאנס", פסיפס עבודות של הכוריאוגרף הישראלי אוהד נהרין. "זו יצירה מעולה והעבודה עליה היתה כמעט רוחנית", אומר סוואן. "אחד מי יודע' הוא שיר דתי, המוזיקה עוצמתית מאוד והרקדנים מגיבים לזה. אוהד נהרין היה הכוריאוגרף המוביל הראשון שלקח סיכון והסכים לעבוד עם 'סידר לייק'. יש לי חיבור עמוק ליצירות שלו ובמהלך הלימודים שלי שמעתי עליו המון".

החזרות על "דקה דאנס" נמשכו שבועות ארוכים, במהלכם הגיע נהרין בעצמו לניו יורק לעבודה עם הרקדנים שתועדה בסרט מאלף בשם "Out Of Focus" של הבמאי תומר היימן, ששודר על מסך ערוץ 8. "זו היתה בהחלט חוויה מאלפת", אומר סוואן פאופר על תקופת החזרות.

"זינה" של נהרין. "השפה שלו מדהימה" (צילום: Paul P. Goode)

אהבת ילדות

הביוגרפיה של בנואה סוואן, 34, יליד פריז שחי, רוקד ויוצר מחצית מחייו בניו יורק, מפתיעה. הוא החל לרקוד בגיל שש ומאז לא הפסיק. "הוזמנתי לרסיטל של חברה לכיתה ונשאבתי פנימה. הייתי המום. מרותק מהאורות, המוזיקה, התנועה. באותו יום ביקשתי מאמא שלי לרשום אותי לחוג מחול", הוא מספר.

פעמיים בשבוע בקונסרבטוריון של פריז שלימד אותו טכניקות מעורבות של מחול קלאסי ומודרני הספיקו בשביל לגלות את הכישרון. הוא לא זוכר מתי היה בדיוק היום שבו החליט להפוך את התחביב למקצוע. "ריקוד תמיד היה בשבילי משהו טבעי ואורגני", הוא אומר. "זה תמיד היה בתוכי". ובכל זאת, בגיל 11, כשנחשף לראשונה בחייו ליצירתו של הכוריאוגרף האמריקני אלווין איילי, משהו קרה. "באותו הרגע, כשראיתי את התשוקה שבתנועה, את הרקדנים השחורים על הבמה, ההתרגשות הזו גרמה לי להבין מה אני רוצה לעשות ולאן אני רוצה להגיע".

מתוך "10 דואטים על מוטיב של הצלחה"  (צילום: Julieta Cervantes)

בגיל 17 הוא זכה בתחרות בינלאומית למחול של חברת Benetton האיטלקית. הפרס היה מילגה שמימנה שיעורים בלהקתו של אלווין איילי. "זו היתה הזדמנות מצוינת לבדוק מה קורה בניו יורק", אומר סוואן. בשנת 1997 הוא הצטרף כחבר מן המניין ללהקתו של אלווין איילי, בה רקד עד לשנת 2004 - אז הצטרף להקמת "סידר לייק", בראשה הוא עומד עד היום.

שבע שנים כרקדן בלהקה של איילי הותירו סימנים בסוואן. "הגוף נפצע והנפש התעייפה מלהסתובב בעולם בלוח זמנים מטורף. זה מייגע", הוא מסביר מדוע ויתר למעשה על נוכחות בימתית לטובת ניהול. "רציתי להנהיג ולחקור את הצד הכוריאוגרפי שלי. רציתי להמשיך הלאה, אחרי איילי, זו היתה הזדמנות מצוינת להצטרף למקום חדש שבו אין עדיין חוקים, הכל פתוח ולא מוגבל. 'סידר לייק' שונה מאוד מלהקתו של איילי מטבע הדברים. אנחנו לוקחים את הצופה למסע קולינרי בְּבּוּפֶה. יש טעמים שונים, צבעים שונים, הומור מגוון, כל יצירה שונה מאוד באופייה. זה מאוד חשוב לי לתת לקהל את קשת הצבעים המגוונת הזו".

• תאריכי המופעים ברחבי הארץ: אודיטוריום חיפה ב-22 באוקטובר, היכל אמנויות הבמה בהרצליה ב-27 וב-28 באוקטובר ובתיאטרון ירושלים ב-29 באוקטובר.