שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    לשנות את התמונה

    פרויקט חדש של מרכז פרס לשלום מבקש לאפשר ליוצרי קולנוע וטלוויזיה, ישראלים ופלסטינים, פלטפורמה לדיאלוג קריאטיבי והפריה הדדית, כדי להביא לשינוי עמדות

    "אי אפשר לדבר על שלום מבלי לדבר על כלכלה, תרבות וחינוך", אמר נשיא הבנק העולמי לשעבר, ג'יימס וולפנזון, בארוחת הצהריים שנערכה אתמול (ב') במלון דן בתל אביב לבאי אירועי חגיגות העשור למרכז פרס לשלום. לא שצריך להיות נשיא הבנק העולמי בכדי להבין ששלושת הצירים הללו הם כוחות שמניעים את החברה האנושית קדימה ובכל זאת, לפעמים צריך לשמוע את זה ממקורות חיצוניים, בלתי תלויים, כדי שזה יחלחל. לצד עשרות אירועים שנערכו בימים האחרונים במסגרת החגיגות, השיק אתמול "מרכז פרס לשלום", בשקט יחסי, יוזמה חדשה בשם "Zoora", שמטרתה לתת פלטפורמה יצירתית לעבודה משותפת של אנשי קולנוע וטלוויזיה, ישראלים ופלסטינים.

     

    קופרודוקציות משותפות בין ישראלים לפלסטינים מתקיימות במשורה. "Zoora" (שמשמעותה בעברית "צורה" ובערבית "תמונה"), כך מקווים במרכז פרס לשלום, תהיה תשובה הולמת לצורך של הקהילות הקריאטיביות משני הצדדים לשיתוף פעולה, הפריה הדדית ויצירה שתאפשר לבנות אמון וחילופי ידע אשר יגשרו בין התרבויות.


    קתלין טרנר ועליזה סביר. אתמול בהשקת Zoora (צילום: יוסי זליגר)

     

    בלב הפרויקט, עליו עמלים במרכז מזה כשנה, טמונה האמונה של כל השותפים בו כי למרות המכשולים הקונקרטיים בשטח, להשגת פתרון מיידי לקונפליקט הישראלי-פלסטיני, אחד האתגרים המרכזיים הוא בשינוי עמדות ציבוריות של שנאה ויריבות לכיוון דו-קיום ושיתוף פעולה. על מנת לעשות זאת, כל אחד מהצדדים חייב יהיה לספר את הסיפור שלו ולחשוף אותו בפני קהלים גדולים ככל הניתן.

     

    זו בדיוק הסיבה שבצהרי היום כינסה עליזה סביר, העומדת בראש הפרויקט, פאנל רב משתתפים, שהיווה פתיח למפגש בין חברי הועדה המייעצת של פרויקט "Zoora", שיציע מסגרות ליווי והכשרה ליוצרים, מימון פיתוח הפקות לטלוויזיה, לאינטרנט ולקולנוע, כמו גם סיוע בהפצת התוצרים הסופיים וגם מתן במה אינטרנטית.

     

    לשבור את הסטריאוטיפים

    הפאנל שפתח את יום העיון התמקד בנושא האנשת "האחר" באמצעי התקשורת דרך תחומי התרבות והיצירה. "לתקשורת יש אימפקט עצום על תפישות ועיוותי תפישות", אמרה העיתונאית האמריקנית ג'ודית מילר, שהיתה שותפה לאחד הפרויקטים הראשונים של מרכז פרס לשלום, אשר הפגיש נשים עיתונאיות ישראליות ופלסטיניות. "דרך מרכז פרס נוצרה רשת עבודה בין הנשים הללו, שזה בעיני הדבר הכי אפקטיבי. היכולת לגשר ולקשר עוזרת בפירוש לשבור תדמיות והמדיה היא כלי מהותי במשחק הזה".


    ג'ודית מילר. התקשורת ככלי מהותי בשבירת תדמיות (צילום: מרב יודילוביץ') 

     

    גם העיתונאי הפלסטיני דאוד כותאב מאמין שיש בידי התקשורת את היכולת לשבור סטריאוטיפים: "לפלסטיני אין פנים או שם בתקשורת, הוא בעיקר מספר סטטיסטי וזה נכון לתקשורת הישראלית, כמו גם לתקשורת הערבית. אין פלסטיני "נורמלי". באל-ג'זירה או באל-ערביה הפלסטיני הוא "גיבור" ובערוצים הישראלים הוא "טרוריסט". הייתי מאוד רוצה שהתקשורת תראה אותנו כאנשים אמיתיים על הטוב והרע, על המכוער והיפה".

     

    עלי מאהר, שהיה מעורב בהבאת משלחת של יוצרים ישראלים ופלסטינים לירדן, אמר: "רציתי להראות להם את ירדן האמיתית. הראיתי להם את הנפש של עמאן והיתה לזה השפעה אדירה. הקולנוע הוא גם כלי שמאפשר לנו לדבר דרכו על היומיום ועל עצמנו, לפתוח חלונות לעולמות אחרים. זהו כלי מצוין ואני מאמין שפרויקטים משותפים יאפשרו ליוצרים לגלות זה את זה ולגשר על כל הפערים".

     

    מה שמאפשר ביתר קלות לגשר על הפערים הוא, לדבריה של השחקנית קתלין טרנר, המהפכה הדיגיטלית. "היום אפשר לעשות הכל זול יותר ומהיר הרבה יותר. אנשים יכולים להשתמש במדיה ולעשות סרטים ביתר קלות. אחר כך האתגר הוא, כמובן, ההפצה והשידור", אמרה טרנר.


    רוברט לנטוס. מיסיונר למען המטרה (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    אבל לא רק בעיות הפצה ושידור עומדות בפני יוצרים במזרח התיכון. גם הגבלות על חופש הביטוי וצנזורה מערכתית הן בעיות שהמדיה החדשה מציעה להן פתרון מסוים. "קשה יותר ויותר לממשלות להטיל צנזורה על מידע בגלל האינטרנט, אבל בשביל לייצר תקשורת המונים צריך המונים", אמרה ג'ודית מילר ונתנה כדוגמה את הסרט "ביקור התזמורת" של ערן קולירין, שזכה להצלחה אדירה בעולם ולמרות זאת לא הותר לצפייה בפסטיבל הסרטים בקהיר בגלל מוצאו.

     

    "אנחנו עדיין רחוקים ממצב אופטימלי", אמרה מילר והביעה משאלה לראות, למשל, את הגרסה הישראלית-פלסטינית ל"וויל וגרייס", סדרת הטלוויזיה של רשת NBC האמריקנית. "ברק אובאמה לא היה מועמד לנשיאות ארה"ב אם בטלוויזיה האמריקנית לא היה ייצוג הולך וגדל של שחורים על המסך ואני מדברת על מגישי תכניות, דמויות בדרמות ובסרטי טלוויזיה. אין לזה תחליף".

     

    עליזה סביר, יוזמת הפרויקט, דיברה על תהליך אקולוגי של בניית תרבות שלום באמצעות המדיה והניו-מדיה. "הגיע הזמן לעבור לתקשורת המונים, כדי להעביר את המסר לקהלים גדולים ככל האפשר ולהשפיע על המציאות", אמרה סביר בהציגה את הפרויקט. "תוכן חשוב, אבל לא פחות חשוב הצורך להקל על הדיאלוג וליצור מקום בטוח ליוצרים משני הצדדים". את זה בדיוק מתכוון לעשות פרויקט "Zoora", אם יצליח לגייס סכום של 2.5 מיליון דולר.

     

    להביא את המציאות

    הרעיון פשוט. הטכנולוגיה מורכבת. בסופו של יום, מדובר באתר אינטרנט שיבנה קהילה של יוצרים משני הצדדים, אשר בה הם יכולים לקבל הדרכה, סיוע בהפקה ושירותי עריכה וגם להפיץ תכנים. יוצרים יוכלו לעבוד יחד גם כשהם נמצאים בשני מקומות שונים בו-זמנית ובכך ליצור חדר עבודה וירטואלי משותף. הם יהיו חשופים לתכנים של יוצרים אחרים, יוכלו להאזין להרצאות מקצועיות באותה הפלטפורמה ולהשתמש בבסיס מידע נגיש שיציע חומרי וידאו, טקסט ואודיו.


    מארק גינזבורג. מעורר עניין גם בארה"ב (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    מהצד הפלסטיני שותפים ליוזמה בעלי חברות מדיה ומפיקים, בהם מחמוד מטאר, שאמר אתמול: "הדימוי שאנחנו מקבלים מהטלוויזיה של הצד השני הוא מה שנשקף מהחדשות. זו, כמובן, תמונה שאינה מציגה את מציאות החיים בשתי החברות. לכן אנו נזקקים ל-"Zoora", כדי שתביא גם את הפנים האנושיות של שתי החברות.

     

    "כדי לעבוד יחד, צריך להגיע לשוויון ברמת החינוך התקשורתי. לשם כך אנחנו, בצד הפלסטיני, זקוקים לידע. הפרויקט יתחיל בהכשרה של מספר נבחר של יוצרים ותעבור משלב הפיצ'ינג ,דרך פיתוח התסריט ועד הפרקטיקה של צילום והעריכה". 30 אחוז מתקציב הפרויקט יופנה לשלב ההכשרה, שיתקיים בקורסים משותפים של ישראלים ופלסטינים. 40 אחוז מהתקציב יופנה להפקות מקוריות של סרטים קצרים, סרטי תעודה ועלילה שישודרו, כך מקווים יוזמי הפרויקט, בתחנות הטלוויזיה בשני הצדדים. "זו דרך ארוכה שעשינו כדי להגיע לכך שבתחנות טלוויזיה פרטיות בגדה המערבית מדברים על רצון גדול לשדר תכנים מעורבים", אומר אנדרו סומפר, מיוזמי הפרויקט.

     

    בין חברי הוועדה המייעצת של הפרויקט נמצא גם כאמל חוסייני, איש יחסי ציבור שהיה שותף בין היתר גם ליוזמת ז'נבה. "הדרגים הפוליטיים בשני הצדדים בזבזו 17 שנים של דיונים שלאורכם הם איבדו בדרך את שני העמים", הוא אומר. "הדרך לחבר אנשים עוברת בקהילה התרבותית והאמנותית שתצליח איפה שהפוליטיקאים נכשלו. "Zoora" תאפשר לעבוד ביחד תחת חוק אחד והוא היצירתיות. אם מישהו יכול להביא לשינוי דעת קהל זה הקהילה התרבותית, שלא מכירה בגבולות".

     

    בין חברי ועדת הייעוץ של הפרויקט גם המפיק רוברט לנטוס ("אררט"), שאמר אתמול: "העדר השלום במזרח התיכון מטריד אותי מאוד. אני חושב שהוא אחד הבעיות העולמיות המרכזיות כיום וכששמעתי על Zoora בפעם הראשונה, חשבתי שזה פרויקט שראוי להקדיש לו זמן ומחשבה. צריך לייצר בסיס אחיד וטריטוריה שתאפשר ליוצרים לעבוד ביחד. אני רואה את עצמי כמיסיונר למען המטרה וזה אומר גם בייעוץ וגם בניסיון לגייס אנשים מהתעשייה שיכולים להשפיע".

     

    אתמול, כאמור, היתה יריית הפתיחה הרשמית של הפרויקט. כעת, יידרשו במרכז פרס לגייס את המשאבים בכדי להוציא את התכנית משלב הפיתוח

    לפועל. כוונות טובות ואנשים בעמדות מפתח כבר יש, בהם בין היתר גם מארק גינזברג, לשעבר שגריר ארה"ב במרוקו.

     

    גיזנברג היה למעשה האמריקני ממוצא יהודי הראשון שנשלח לשמש כשגריר ארה"ב במדינה ערבית. ניסיון זה הוביל אותו לעמוד כיום בראש Layalina, חברת הפקות פילנתרופית ראשונה מסוגה בארה"ב שעוסקת בתכנים לטלוויזיה מסחרית דוברת ערבית. "ממשלת ארה"ב משקיעה כל כך הרבה כסף בתהליך השלום במזרח התיכון וגם בנושא התקשורת, Zoora הוא פרויקט שהייתי רוצה להציג בפני אנשים במגזר הפרטי בארה"ב ואני משוכנע שהוא יעורר עניין רב. זה פרויקט חשוב שצריך לעזור לו לקרות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מנסים להביא את השינוי
    צילום: מרב יודילוביץ'
    לאתר ההטבות
    מומלצים