בילאפס-אייברסון. מי איבד את הריכוז?
הטרייד המפתיע בין דטרויט לדנבר ביטא את הרצון של השתיים לצאת לדרך חדשה: הפיסטונס פירקו את התבנית, הנאגטס מחפשים אחת כזאת. ואולי זה בכלל עניין של כסף
הכשלון היה צורם ומיידי. הקבוצה, בשני הניסיונות שלה עם הצוות המהולל, לא עברה אפילו את הסיבוב הראשון (בעונה הראשונה 4-1 מול סן אנטוניו ספרס, ולאחר מכן סוויפ משפיל במפגש עם הלוס אנג'לס לייקרס). עם זאת, אייברסון עדיין המשיך במספרים שלו, כשהוא קולע בסביבות ה-25 נקודות בממוצע, מוסר 7 אסיסטים, קוטף 3 ריבאונדים ואפילו חוטף 2 (בממוצע בשתי העונות ששיחק בדנבר). בעונה האחרונה, "התשובה" אף שיחק ופתח ב-82 משחקים בעונה הסדירה, ובכל הארבעה מול הלייקרס בסיבוב הראשון. ומשהו היה כאן בעייתי. בעייתי מאד.
כרמלו אנתוני ואייברסון. פעם זה נראה די מבטיח (AP)
אז נמאס
בדנבר הבינו שהשיטה ההתקפית לא תניב תוצאות. לכן אייברסון, שחגג כבר 33, מצא את עצמו מועבר בטרייד. המטרה הייתה ברורה: צריכים הגנה והרבה אופי, על פני מספרים ושיאים. אל המשימה הזאת נשלחו צ'ונסי בילאפס ואנטוניו מקדייס, שניים מהפאזל המושלם של דטרויט פיסטונס, כשאת הדרך ההפוכה לעיר המכוניות עושה אייברסון. בדנבר קיבלו מנהיג על המגרש, יותר מאשר קלעי גדול. בילאפס יוכל לספק סוף סוף את ההגנה בקו האחורי, כך שהגאגטס יוכלו להתמודד כעת עם הרכזים הגדולים במערב: טוני פארקר, כריס פול ודרין וויליאמס. ולא "במי קולע יותר".
'מיסטר ביג שוט' יהיה זה שיאפשר לכרמלו אנתוני להתעלות על עצמו, ולהיות ככל הנראה הסמול פורוורד הטוב במערב. אנתוני היה צריך להילחם בשתי העונות האחרונות על זריקות, כשהוא שיחק לצידו של אייברסון. כעת, הוא משחק לצד שחקן שהזריקות שלו פחות חשובות לו. המשפט הזה גם מדבר לטובתם של ג'יי אר סמית' וננה, שכנראה ויציגו מספרים טובים יותר ולא ידחפו לצד.
בילאפס (משמאל) עם המילטון. הבק-קורט פורק (AFP)
המספרים של בילאפס (17 נקודות, 7 אסיסטים, 3 ריבאונדים ו-1.2 חטיפות בממוצע בשתי העונות האחרונות) אולי מעידים על כך שהוא נופל מאייברסון, אך בילאפס שיחק פחות מ-35 דקות בממוצע, כשאייברסון לא ירד מה-40. חשוב לציין, שאת כל המספרים שלו עשה 'ביג שוט' כשהוא משחק באחת מהקבוצות האיטיות בליגה. בילאפס הוא אף קלעי שלוש גדול יותר מאייברסון, עם 40% אחוז לשלוש בעונה האחרונה. ומה שהכי חשוב, בילאפס טעם הרבה מאד פלייאוף בדטרויט, כשהוא זה שמניע הכל ודואג לכולם.
ומה עומד מנגד?
מנגד עומדת לה דטרויט, שקצת קשה להבין למה ויתרה על בילאפס, שביחד עם ריפ המילטון, טיישון פרינס וראשיד וואלאס, השלימה שש העפלות רצופות לגמר המזרח (מאז העונה הראשונה שהגיע לדטרויט, ועד לעונה האחרונה שבה הפסידה דטרויט לבוסטון). הסיבה, ככל הנראה, היא הרצון של ג'ו דומארס לחדש את הסגל בדטרויט. עם הצוות הנוכחי, היה קשה לראות איך השחקנים הצעירים שמגיעים לקבוצה משתלבים ומראים מה שהם באמת שווים. כעת, תהיה במה נרחבת יותר לארון אפללו, אמיר ג'ונסון וג'ייסון מקסייל.
מייקל קארי. יש בעל בית חדש בדטרויט (AP)
דומארס ראה את מה שכולם ראו: הפיסטונס שיחקו בצורה עיוורת-מושלמת. השילוב של בילאפס עם החברים לא הצריך מאמן על הקווים, דבר שנשמע פשוט נפלא, במיוחד לנו, האוהדים הממוצעים של הפיסטונס. בצוות המקצועי של דטרויט ראו את זה אחרת - מסר שנשלח למאמנים, שלא הם שמניעים את דטרויט קדימה ומנהלים את העניינים. עם הגעתו של המאמן צעיר, מייקל קארי, הבין דומארס שכדי שדברים יתנהלו אחרת, הוא צריך להעביר את האחראי המרכזי. לכן, בילאפס עלה על המוקד.
דטרויט השתנתה. הפיסטונס קיבלו זריקת מרץ התקפית נהדרת עם הגעתו של אייברסון, דבר שבטח היה חסר למייקל קארי מאז שהגיע. לקבוצה שהציגה בשנים האחרונות בעיקר הגנה, לא יזיק רענון התקפי קטן. ותקשיבו לזה: אייברסון, ריפ, טיישון וראשיד. לא רע בכלל. אייברסון ייתן הכל. זוהי גם שנת חוזה שלו (מסיים חוזה של 21 מיליון בתום העונה), הוא גם בן 33 וברזומה שלו אין אפילו טבעת אליפות אחת.
לברון ג'יימס. אולי הוא בכלל השחקן הכי רלוונטי בטרייד? (AP)
עם זאת, השיקול החשוב ביותר של דטרויט בטרייד הזה, היה הכסף: אייברסון יסיים חוזה של 21 מיליון בתום העונה. אליו יצטרף ראשיד וואלאס בשנתו האחרונה עם חוזה בסך 13.6 מיליון דולר, ולשחקנים הצעירים, המילטון ופרינס, נשארו 2 ו-3 עונות בהתאמה. דומארס לא היה צריך את החוזה של בילאפס לעוד 2 עונות, כשלקבוצה יש עוד אופציה. כל זה עלה לו 46 מיליון דולר, לא בדיוק משהו שיכולים להחזיק בו ולחלום על החתמה של כריס בוש, או לברון ג'יימס, כאשר הם יסיימו חוזה.
הקשיים שבדרך
הטרייד שנעשה, כפי ששמים לב, ישנה את שתי הקבוצות. השאלה היא, עד כמה זה באמת יעבוד לצד כל ההתפארות מהמספרים והיכולות של השניים. בילאפס עשה את כל מה שעשה בשיטת משחק איטית, אולי זאת שמתאימה לו כדיי שיוכל להחזיק בכדור ולנהל את המשחק כמו שהוא רוצה. בדטרויט הוא החזיק את הכדור רוב הזמן, ויהיה מוזר לראות דווקא את דנבר מאטה את קצב המשחק שלה, בטח כשכרמלו נמצא בשטח ורוצה לדאוג למספרים שלו.
צ'ונסי בילאפס. הגיע לדנבר כדי לאזן את אנתוני (רויטרס)
החיפוי של דנבר גם הוא יקשה על הרכז. בדטרויט היה לצ'ונסי לפחות שלושה שחקנים אחרים שיכלו לחפות עליו באספקטים אחרים במשחק. אם זה גארד זריז וסקורר לצידו כמו המילטון, ביום שזה לא נכנס, או איזה חוסם אימתני בצבע (כמו בתקופה עם בן וואלאס), שייתן אוויר לנשימה בצד ההגנתי. אחרי שקמבי עבר, ועם עתידו הלא ברור של מקדייס בקבוצה, בילאפס נותר, פחות או יותר, לבד במערכה.
בדטרויט יהיה מעניין לראות איך יתפתחו העניינים. המילטון, פרינס וראשיד, שהיו רגילים להיות תחת ניהולו ופינוקו של בילאפס, ייצטרכו לפעמים לעמוד בצד ולראות איך אייברסון עושה זאת בעצמו. בדטרויט יודעים לשחק ביחד, עניין לא הכי מובן לאייברסון, אחד מהשחקנים הטובים בליגה מבחינת יכולות אישיות. אייברסון יצטרך ללמוד שבדטרויט לא מחפשים שיאים, סטטיסטיקה, או לעצבן את ראשיד וואלאס. חבל לגמור כמו רון ארטסט.
לפנייה לכתב/ת 
