מכבי נתניה - הדבר האמיתי?
לותר מתיאוס שופע כריזמה, מלמד כדורגל מודרני ומספק תוצאות, אבל קבוצתו עדיין לא משכנעת. הערב (20:50) מול מכבי חיפה ובעוד שבוע מול בית"ר ירושלים, נדע אם היא רצה לאליפות
"עיזבו את המילה אליפות", הפציר בעיתונאים לותר מתיאוס, בתום הניצחון על הכח עמידר רמת גן לפני כשלושה שבועות. "רק אחרי המשחקים מול מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, אותן אני מחשיב כיריבות העיקריות שלנו, נוכל לדבר על זה". הערב (ב', 20:50, ישיר בערוץ 10), על סף סיום הסיבוב הראשון, מגיעה מכבי נתניה לרגע האמת שלה.
אם לומר את האמת, קצת התרגשתי בפעם הראשונה שראיינתי את מתיאוס. זה קרה לפני כחודש וחצי. אחד מגיבורי הילדות שלי עומד מולי ומסביר לי מה בדיוק ראינו על הדשא, אחרי עוד משחק מוזר בגביע הטוטו. במהרה גיליתי שמדובר בטיפוס מיוחד ושופע כריזמה, שלא דופק חשבון לאף אחד.
בהזדמנות אחת הוא זעם על כתבת טלוויזיה, על שהיה צריך לחכות לה בראיונות שאחרי משחק. בהזדמנות אחרת, הוא לא חשש לדבר על הבעיות של קבוצתו. ויש כאלה, אפילו די הרבה.
_wa.jpg)
מתיאוס. ברוב הפעמים זה נגמר בהדחת המאמן (צילום: אלי אלגרט)
מי מקשיב ללותר?
"כל מה שלותר מבקש מאיתנו זה לשחק מהר וללחוץ את היריב", טרח שלו מנשה להזכיר אחרי כמעט כל משחק בתחילת העונה. מנשה הוא אחד השחקנים המפתיעים של נתניה, אחרי שעשה קפיצת מדרגה תחת מתיאוס. אבל נעזוב לרגע את קשר מכבי הרצליה בעונה שעברה ונקשיב למה שמתיאוס מלמד את השחקנים.
לשחק מהר זה משהו שלא כל כך עושים בליגת העל, משמע לשחק בנגיעה כשאפשר ולדחוף את הכדור קדימה ולא לצדדים. על זה עובד הגרמני בנתניה מהרגע שהגיע, אבל לא תמיד יש מי שמקשיב. בדרך כלל אפשר למצוא ציטוטים שלו באתרים ובעיתונים על זעמו כלפי אופיו של השחקן הישראלי. ברוב הפעמים שמאמן זר מבקש דברים כאלה, זה נגמר בהדחה מהירה. לא של השחקנים, אלא של המאמן.
לחץ בחלק המגרש של היריב הינו תמצית הכדורגל המודרני. מי שראה את ה-0:6 של ברצלונה על ויאדוליד, בוודאי שם לב שלפחות מחצית מהשערים הובקעו אחרי חטיפות כדור. זה מתחיל בחלוץ כמו תיירי הנרי, שלא מפסיק לעבוד קשה, ונמשך בצ'אבי ואפילו ליונל מסי. קבוצה שהצליחה לעשות את זה גם בארץ, בדרך כלל גם זכתה באליפות. נתניה עושה את זה מעט מדי.
בוואן פרנסמן. ברק אובאמה לעניים (צילום: אלי אלגרט)
הגנה של איש אחד
לא ברור עד כמה מתיאוס מייחס חשיבות לתידרוכים של חוליית ההגנה, אבל כולי תקווה שלא יותר מדי. לפני לירן שטראובר, שהפך לאחד השוערים היציבים בליגה מאז שעזב את מכבי תל אביב, משחקים מכונות כמו דדי בן דיין, קלמי סבן, זאב חיימוביץ' שהתגלה כתחליף לא רע לאבי סטרול, ואחד לואיס מארין, שלעתים מחזיק את ההגנה כמעט לבדו.
ראובן עטר, שקיבל את הקבוצה אחרי אלי גוטמן, הודה בזמנו כי שמר על החולייה שהשאיר לו קודמו והתרכז בחלק הקדמי. הבעיה היא שכעבור שנה, גם החלק הקדמי התחיל לזייף ועטר סיים את העונה שעברה עם 9 תוצאות 0:0. כמעט באף אחד מהם לא התקרבה היריבה לכיבוש שער.
אלא שהעונה זה קצת שונה. אצל מתיאוס, בן דיין הרי כמעט ואינו יורד, סבן תומך גם הוא בהתקפה וחיימוביץ' עדיין סובל מקשיי קליטה, כך שבכל המחזורים הראשונים מארין עשה עבודה של שני שחקנים. לפחות. כל תיקול שלו הפך ליצירת אומנות, כל חילוץ כדור קדימה נעשה בדייקנות ואפשר להצטער שקיבלנו את הקוסטה ריקני הזה בגיל כל כך מתקדם.
מתיאוס, שכטר וגזל. "הבן שלי מבין יותר מהר בגיל 5" (צילום: אלי אלגרט)
התקפה סטייל שכטר
"איתי שכטר הזה מסתובב במגרש בלי לדעת מה המקום שלו. אני מנסה להסביר לו מה לעשות, אבל הוא לא קולט. הילד שלי בן ה-5 מבין יותר מהר ממנו". לא נעים להגיד, אבל את הציטוט הזה שמעתי ממתיאוס עצמו, רגע אחרי 0:0 מול הפועל תל אביב.
שכטר יכול להתגלות כבעיה עבור רוב המאמנים. הוא רגיל למעמד של כוכב מגיל צעיר, וככזה, בטוח שהוא יודע הכל. הוא לא תמיד שומר על המיקום שלו, בקושי משקיע בהגנה ובלחץ (ועל חשיבות הלחץ כבר דיברנו) ולא ממש יודע מתי לשחרר את הכדור. לחלוץ הצעיר יש הרבה כדורגל ברגליים, אבל משהו שם למעלה לא ממש מתחבר. בתחילת העונה המתינו בסבלנות על מנת שיחזור מפציעה טורדנית, אבל עכשיו הוא פתאום לא מקבל דקות אצל מתיאוס, שנדמה כי כבר מאס בו.
זרים זרים
ומה יהיה עם השחקנים הזרים? תיירי טזאמטה כל הזמן נפצע ועדיין לא ברור מה הוא שווה. פרנסיס קיויו מזמן לא כאן, אבודו אוקוצ'ה עיצבן את האוהדים, ג'ורג' בה לא ממש יציב ואומברטו נותר סימן שאלה גדול. היחיד שעוד איכשהו מתפקד (להוציא את מארין כמובן), הוא בוואן פרנסמן, תואם ברק אובאמה בשבילכם.
לואיס מארין. מבצע עבודה של שני שחקנים (צילום: תומר גנור)
"פרנסמן הוא היחיד שיודע לאיים על השער מרחוק וזו אחת הבעיות שלנו", הודה מתיאוס. הבעיה המרכזית של נתניה היא שזו קבוצת הצמרת היחידה שמחזיקה בשחקן זר וחצי ששווים התייחסות. בהיבט הזה, לנתניה יש עוד הרבה עבודה וקשה לראות איך היא שורדת את שני המפגשים הקרובים בלי סגל עמוק מספיק ויכולת אמיתית לאיים על השער.
ושוב חוזרים ללותר
כדי לסכם הכל, צריך לפעמים לחזור לנקודת המוצא. מול חיפה, ואחר כך מול בית"ר, נוכל לתהות על קנקנו של מתיאוס. אם הוא לוקח 6 נקודות או אפילו 4,
הרי שמדובר בקוסם. אם הוא מפסיד פעמיים, הרי ששוב יעלו התהיות על כישוריו והדיבורים על כך שהוא מרבה להיעדר מאימוני קבוצתו.
בינתיים, נתניה עדיין לא ממש הרשימה גם בנצחונות. היא לא תמיד שיחקה טוב יותר מיריבותיה ובחלק גדול מהמשחקים (נגד הכח ואשדוד למשל), היא נהנתה ממזל גדול. כל אחד הרי יודע שקבוצה עם יומרות לאליפות, צריכה להראות שהיא יודעת לשחק כדורגל. אנחנו מחכים.
לפנייה לכתב/ת 
