"העבודה משלמת על חטאיה, אך לא תימחק"

בדרך להתרסקות? הסקרים מצביעים על שפל חסר תקדים, הבכירים מפנים עורף ואפילו יו"ר המפלגה מודה כי "ראש ממשלה כבר לא אהיה". מפלגת העבודה, שבשיא כוחה הגיעה ל-55 מנדטים, עומדת על פי התחזיות בפני המשבר החמור בתולדותיה. האם הזירה הפוליטית עומדת לאבד את אחת משלוש השחקניות המרכזיות שלה, או שמא השמועות על מותה הגיעו מוקדם מדי?

"צר לי על כך מאוד, אבל ימיה של מפלגת העבודה כמפלגת שלטון נמצאים מאחוריה", אמרה ל-ynet חברת הכנסת לשעבר יעל דיין,

שנחשבה בעבר לאחת ההבטחות הגדולות של המפלגה. "כבר מאז רצח רבין תם זמנה. הרצח הוא טראומה שהשמאל לא יצא ממנה", הסבירה.

לדבריה, גרעין הבוחרים הקשה של המפלגה לא ינטוש את העבודה, אולם יש מקום לדאגה על רקע המגמה בציבור והקמתה של מפלגת שמאל חדשה. "עד היום המפלגה לקחה את המשבצת של המרכז-שמאל המתון. עכשיו, בגלל קדימה, אין במרכז יותר ואקום. הציבור 'התמרכז' על האג'נדה של השמאל, על גישת השתי מדינות לשני עמים, והעבודה נשארה ללא ייחוד".

דיין סבורה שהמפלגה צריכה לבדל עצמה מחדש כדי להשיב לעצמה רבים מתומכיה. "אם היא תמשיך בדרכה הנוכחית היא אמנם לא תימחק, אבל היא תתעורר יום אחד ותגלה כי היא מפלגת לווין של המרכז, במקום להוות מפלגת שלטון אלטרנטיבית", אמרה. 

"כולנו נמצאים עם בטן מלאה ביקורת על הנהלת המפלגה אבל אסור שזה יעשה על חשבונה. המפה הפוליטית כיום מחולקת בין גוש ימין חזק לבין גוש שמאל חלש, והעבודה הכרחית לייצוב המצב", הסביר כהן, שטען שהיחלשות הבעודה תביא להשלכות קשות על גוש השמאל כולו.

"אני, כאזרח נטול כל יומרות פוליטיות, לא רוצה לקחת על עצמי את הפגיעה בדמוקרטיה שעלולה להיווצר במקרה שהעבודה תיעלם מהמפה הפוליטית. כולנו צריכים להיאבק למענה. כשאנחנו מכים אותה אנחנו בעצם מכים את עצמנו. צריך להפעיל שיקול דעת קר ולחשוב האם אנחנו מוכנים לכך שיהיה פה שמאל חלש. אסור לאבד את העבודה - למעננו, למען ילדנו ולמענן נכדנו".

"העבודה משלמת על חטאי העבר"

"העבודה נמצאת במצב קשה, אבל לא אנוש", מסביר ד"ר דן קורן, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. "יש עוד 90 ימים לבחירות, ובישראל כמו בישראל העבודה יכולה עוד לקבל בסוף מספר מנדטים דו-ספרתי".

ד"ר קורן הסביר כי העבודה "משלמת" כעת על חטאי העבר שלה, כשלא היוותה אופוזיציה לוחמת מול הממשלה. "פעם אמרו במפלגה שהיא לא תהיה בממשלה אלא אם כן היא תהיה בשלטון, אבל כבר מאז ממשלת האחדות של שמיר ב-1988 זה לא כך. המוסדות שלה לא נפתחו באמת בפני הפריפריה ובפני הקהל הרוסי. היא לא שינתה את שיטת ניהול המפלגה, לא עדכנה אותה לרוח התקופה. החלק הימני שלה בורח לקדימה, החלק השמאלי למרצ".

למרות זאת, ד"ר קורן סבור שהמפלגה לא תיעלם במהירות מהמפה הפוליטית. "גם אם תחטוף המפלגה אין ספור מכות, והיא חוטפת,

אין ספק שהיא תמשיך להתקיים. העבודה היא גוף מושרש עמוק מדי בתודעה הישראלית. הציבור תופס אותה כמפלגת שלטון. אין לה אלטרנטיבה, אין שום גוף שיש לו אותם שורשים ואותו מגוון בוחרים. מפלגת שמאל כמו מרצ, גם אם תקבל מספר מנדטים כפול מהעבודה לא תיתפס לעולם כמפלגת שלטון. כדי להיות כזאת היא צריכה גם לגעת במרכז הפוליטי", אמר.

גם התמונה העתידית, כך סבור קורן, עוד עשויה להשתפר. "העבודה, ולא משנה איזה שפל תגיע עליו, תמיד תהיה מסוגלת לחזור לשלטון. גם במפלה הגדולה שלה לשרון בשנת 2001 כולם עדיין הסכימו שישנו צורך במפלגה, ושהמדינה זקוקה לה בעתיד. המשחק הפוליטי בישראל פשוט לא יוכל להתקיים ללא מפלגת העבודה".