הסטנד-אפ של השופטת - 'מלכת הפירוקים'

"נכנס עו"ד לבוש בגלימה על הכתפיים כאילו, לועס מסטיק, המשקפי שמש על הראש ופאוץ שחור בצבע לק ומתחיל לטעון כשהוא לועס מסטיק. אני לרגע, לא ברור לי אם אני בפאב. כשאבא שלי המנוח ראה אותי לועסת מסטיק הוא היה אומר לי: 'אם זה טוב תבלעי את זה. אם זה רע תירקי את זה- אבל תפסיקי ללעוס כבר". לא - זה לא מופע סטנד אפ של עדי אשכנזי. זה מונולוג של סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופטת ורדה אלשייך.

אלשייך שהינה מנהלת מחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בת"א וזכתה לכינוי "מלכת הפירוקים" מטפלת במרבית הקריסות הגדולות של המשק. בין התיקים בהם טיפלה: קריסת תבל, קריסת קלאבמרקט ורק אתמול קיבלה לידה את הטיפול בתיק אמפא מוצרי צריכה.

אתמול, נפגשה אלשייך עם כ-100 עורכי דין שהגיעו ללשכת עו"ד לשמוע ממנה באופן לא רשמי כיצד היא מצפה שיתנהלו באולמה. מדובר במפגש שנערך במסגרת יוזמה של עו"ד יורי גיא רון, ראש לשכת עו"ד שהחליט לקיים מפגש בין שופטים לעורכי דין על מנת להבין מה האחד מצפה מהשני. אלשייך אף דאגה באותו מפגש "לנפנף" את הטענות המועלות מדי פעם על חברותה עם ד"ר שלמה נס שהתדיין מולה ואף זכה לשכר טירחה של מליוני שקלים עבור תיק קלאב מרקט.

"הייתי עושה פן"

במפגש הצבעוני, שנוהל על ידי עו"ד אורנה לין, הצליחה השופטת הצליחה לגלגל מצחוק את עורכי הדין באולם פעמים רבות. אחרי 5 דקות של תקתוקי מצלמות הצלמים, אלשייך הפסיקה לדבר, פנתה אליהם ואמרה:"אם הייתי יודעת שאתם תצלמו כל כך הרבה - הייתי עושה פן".

אלשייך, בסגוננה הלא "אורתודוכסי", הפליגה במפגש על איומים שקיבלה ו"קבלת האורחים" המפליגה של בעלה, גם בשעת סכנה: "כן איימו עלי. לפני שנים הגיעו 120 עובדים בפרשת תשלובת פיקנטי ובדש והפגינו מתחת לביתי.היתה לי אבטחה צמודה וחיינו עם תריסים סגורים בבית. לפתע יום אחד אני רואה את בעלי יוסי מבשל קפה בסיר גדול.הוא עשה קפה שחור ויצא החוצה וחילק לכל 120 העובדים ואמר להם שהם מפגינים מול הבית הלא נכון.למחרת שאלתי אותו:'קנית קפה'?."

לשופטת אלשייך עוצמה משפטית אדירה. למעשה, כל תיק פירוק, הקפאת הליכים ופשיטת רגל שמוגש למחוז ת"א יגיע ללשכתה. מדובר בשופטת יעילה ביותר, המבינה עניין אך עם פתיל קצר אשר מצפה מעורכי הדין המגיעים לאולמה להגיע מוכנים ובזמן. אם זה לא קורה, אלשייך לא תהסס לשים במקום את עו"ד - וזה לא נעים.

באולמה מטופלים מידי שנה מאות תיקים מורכבים ומופעים מולה מאות עורכי דין. הוותיקים כבר יודעים איזו התנהגות מצופה מהם, אחרים קצת פחות. במפגש אתמול פרסה אלשייך שלל מצבים שהיא ממש, אבל ממש, לא רוצה לראות באולמה. הנה קובץ נבחר. לא נגענו.

כללי עשה ואל תעשה

1. להגיע בזמן לדיון: "בשנה האחרונה עורכי הדין הצליחו לאלף אותי. אני נכנסת לאולם ב-8:45 במקום ב-8:30 (השעה אליה זומנו הצדדיים - ל.ד)  וזה מפריע לי נורא. התירוצים הם רבים: שכחתי את הגלימה במשרד, היה פקק. הפליא אחד מעו"ד לומר לי: 'הייתי חייב להביא את אשתי למוסך קודם'. זה מגיע למצב שאני יודעת איזה תירוץ יש לאיזה עו"ד. אני לא חושבת שזה נכון ששופט יחכה לעו"ד. תדעו. כמו שאתם מחליפים מידע על שופטים – גם בין השופטים עובר מידע על עו"ד".

2. דברו עברית וכבו ניידים: "דברו עברית כמו שצריך. תבואו מוכנים. לשמוע עו"ד יליד הארץ אומר שתי מיליון? אז אחד מעו"ד אומר לי: 'גברתי כבר התרגלת לזה'. זה נורא עצוב. אתה לא מכבד את עצמך כשאתה מדבר בכזו עברית". לגבי ניידים באולם: "אני לא חושבת ששופט צריך להיכנס לאולם ולומר תכבו את הטלפונים כמו בתיאטרון". מעבר לכך אלשייך מדגישה את הצורך להגיע מוכן לדיונים: "31 שנה לא העזתי להיכנס לאולם מבלי להתכונן ולקרוא את התיק. אז אם אני מכבדת אתכם...כמה סבלנות יכולה להיות לשופט כשעו"ד מולו מדבר פשוט לא לעניין ולא בקיא בעובדות בסיסיות. כזה עו"ד גומר לך את מצב הרוח ואח"כ נופלים חללים".

3. לומר לשופט: "אתה לא מבין"?: "אני הכי אוהבת שנותנים לשופט את ההרגשה שהוא לא מבין כלום. עו"ד שאני הרגשתי שהוא לא הכין את התיק אומר לי: 'את לא מבינה'. לפחות תגיד את לא מבינה אותי. ואני מרגישה שאני מכירה את התיק יותר ממנו. כמה סבלנות היתה לכם במצב כזה?."

4. לפנינו בקשה...: "כשעו"ד מתחיל להגיד:'לפנינו בקשה..', אז אני אומרת לעצמי לפנינו עו"ד שהוא לא יודע על מה הוא מדבר."

5. די לסיכומים ארוכים: "כשאני אומרת שסיכומים בתיק אמורים להכיל 2 עמודים אז זה שני עמודים. הגדיל לעשות משרד עו"ד גדול בת"א שצירף לי לסיכומים שהכילו 2 עמודים 200 עמודים של נספחים. ברגע הזה אתה מרגיש שמישהוא עולב בך. ביקשתי שיחזירו לאותו עו"ד את הסיכומים אז הוא כעס עלי ואני מניחה שהוא יצא החוצה והזכיר את אמא שלי ואת כל המשפחה שלי. עו"ד כזה לא צובר נקודות זכות".

6. די לתירוצים: "כשמגישים בקשה לדחיית דיון שנקבע לפני 3 חודשים מאחר ולטענת עו"ד יש מו"מ למשא ומתן אז שיהיה לך אומץ להגיד שלא בא לך להופיע בבית משפט".

7. מספיק עם ה"חתיכת רמאי": כשאתם מדברים בצורה מסויימת אתם גוררים את בית המשפט לזירת הבוץ. לפני מספר שנים יצאו מהאולם שלי שני עו"ד והלכו מכות. אחד אף נשך לשני את האוזן. אני כבר יודעת איך זה מתחיל באולם: צד אחד אומר לבית המשפט: ' גברתי הוא זורה חול בעיניי בית המשפט'. לאחר מכן זה כבר ממשיך: 'הוא מטעה את בית המשפט'. אם לא עצרתי את זה בזמן אז זה ימשיך: 'יא חתיכת רמאי'. מה אני בגן ילדים?. שיחזרו ללמד באוניברסיטה אתיקה ואיך צריך להתנהל בבית משפט...אנחנו בחיים לא הפנינו גב לבית המשפט. היום עו"ד מדבר אלייך עם ידיים בכיסים. זה פשוט נורא לראות את זה".

8.חוש אופנה מפותח?: "יש לי מחלוקת עם הרבה שופטים על נושא של סנדלים באולם.אני הייתי בדעה שיגיעו עם סנדלים עד הפתח של האולם ואז ינעלו נעלים.מישהוא אמר: 'לא.שינעלו סנדלים עם גרביים'.עד כאן אמרתי".

9. אל תסבירו לי את עצמי: "יש עו"ד שמצטטים את הספר שלי ומסבירים לי את עצמי. מישהוא חושב שאני לא יודעת מה כתבתי. קחו בחשבון שאני מכירה את הנושא. אל תנסו לספר לי. תיצקו תוכן חדש. כשאני מכתיבה החלטה משום מה יש עו"ד שחושבים שזו הזמנה לטנגו ומנסים 'לעזור' לי. זה מוציא מכלל ריכוז. איך אפשר להישאר בשלווה?".

"לא חבר שלי"

במפגש אלשייך התייחסה לטענות שמועלות מדי פעם נגד שופטים בדבר יחס מועדף בשל חברוּת, לכאורה, עם עורכי דין - בתיקים בהם הראשונים דנים. השופטת התייחסה בעיקר לטענות כאילו היא חברה של ד"ר שלמה נס שמונה במספר תיקים שנדונו אצלה; נס מונה, בין השאר, כנאמן בתיק קלאבמרקט וזכה לשכר טירחה של מליוני שקלים עבור עבודתו בתיק.

"בחיים שלי לא ראיתי את שלמה נס כחבר שלי. אני לא יודעת איפה הוא גר. כשאנחנו השופטים מתרועעים עם הציבור אז אומרים שיש לנו חברים ומאידך לא רוצים שנשב במגדל השן", התרעמה אלשייך.