אינטל מציגה: שבבי 32 ננומטר
אינטל מציגה שלב חדש במזעור השבבים שלה: המעבר ל-32 ננומטר יאפשר לה להוזיל ולהאיץ את מעבדיה, להוריד את צריכת החשמל או להכפיל את מספר הליבות
יצרנית המעבדים אינטל הכריזה היום (ד') על השלמת שלב הפיתוח של טכנולוגיית הליתוגרפיה (תהליך ייצור השבבים) ב-32 ננומטר. לדברי החברה, היא עומדת בלוח הזמנים הרשמי וצפויה לספק את מעבדי ה-32 ננומטר הראשונים שלה בתוך פחות משנה, במהלך ברבעון האחרון של 2009.
לשם השוואה, המעבדים הקיימים של אינטל (Core 2, Atom ובקרוב גם Core i7), מיוצרים כיום בליתוגרפיה של 45 ננומטר. חברת AMD המתחרה, שמפתחת את טכנולוגיות הייצור העתידיות שלה בשיתוף עם IBM, מפגרת אחרי אינטל בכשנה והציגה את מעבדי ה-45 ננומטר הראשונים שלה ("שנגחאי") רק לאחרונה.
יתרון תחרותי חשוב
המעבר לליתוגרפיה באבחנה גבוהה יותר - במקרה זה מ-45 ל-32 ננומטר - הוא רק אחד הגורמים שמשפיעים על יכולותיו של המעבד (ומחירו), אבל זהו גורם חשוב.
מזעור הליתוגרפיה מאפשר הקטנה של פיסת הסיליקון עליה מודפס השבב, מצמצם את צריכת החשמל הכוללת ופליטת החום שלו. אינטל ו-AMD ניצלו מעברים כאלה בעבר, כדי להכפיל את מספר ליבות המעבד, להגדיל את מהירות השעון (מגהרצים) ו/או להוזיל את מחירי המעבדים.
אינטל השכילה להשתמש ביתרון המתמשך שלה בטכנולוגיית הייצור (בין השאר בזכות יכולתה להשקיע הרבה יותר כסף במחקר ופיתוח) כדי למכור יותר מ-AMD גם כשהייתה לה טכנולוגיה פחות מוצלחת, ובוודאי בעידן Core 2 (מיולי 2006 ועד היום) שבו הייתה לה טכנולוגיה טובה יותר (במונחי ביצועים למהירות שעון נתונה).
וגם תדמית: חוק מור
על רקע מצב הבורסות בעולם ולקראת ההכרזה של AMD על Phenom II, מעבד הדור הבא שלה, חשוב לאינטל להוכיח למשקיעיה את יציבותה. החברה הקפידה להדגיש בהודעתה לעיתונות, כי זו כבר השנה הרביעית בה היא עומדת בלוחות-הזמנים הקשוחים שקבעה לעצמה: להציג בכל שנה, לסירוגין, מיקרו-ארכיטקטורה חדשה או תהליך ליתוגרפי משופר.
מלבד היתרונות במישור העסקי, לקצב המזעור יש גם חשיבות סמלית בחיזוק היוקרה של אינטל. שדרוג של הליתוגרפיה בקצב של אחת-לשנתיים, מאפשר לחברה ליישר קו עם "חוק מור" הקרוי על שם מייסד החברה (לפי חוק מור, תעשיית המוליכים למחצה תוכל להכפיל את מספר הטרנזיסטורים בפיסת סיליקון נתונה אחת ל-18 חודשים).
פורסם לראשונה 10/12/2008 21:54
מומלצים
