שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ממרחים וכלי תחבורה
    "איגוד של תשע אנפות נחת בשטח עירוני, ניתר אל אחורי מרכול, מצא דמעות של חנווני". שני שירים חדשים של אמנית הנונסנס מאירה מרום
    ממרחים וכלי תחבורה

    "מה טובה ספינתך, אדוני, מה נאה"

    כך אמרה לָחובל בחיבה וצִנעה,

    וכבוד ויקר ורעות ויִרְאה,

    חבילת 100 גרם זהובה של חמאה.

    “מפרשיך נוטפים סגנון בינלאומי,

    זו עדות לתפיסת המרחב הימי “,

    עוד שיבחה החמאה, “המשוט? – חלומי!"

    הן ידוע, כשְמה, תפקידה ל-ה-ח-מ-י-א.

    “תעשו פה קצת רעש לצֶפְלין נדיר!

    הכוכב העולה של ספינות האוויר!",

    התפרצה חבילת חיסכון-שליש-מחיר,

    התפרצה וכרזה ססמאות למכביר…

    - “משונֶה!”, ליחששו החמאות ביניהן,

    - “היא איננה חמאה!” - “אלא מי היא, אם כן?”

    - “מרגרינה ב-ט-ע-ם חמאה, ייתכן,

    שהלא, מרגרינה - טבעה לְ-מָ-רְ-גֵ-ן”.


    "משונה ליחששו החמאות ביניהן" (צילום: אורן אגמון)

     

    “גאוני!” התערבה אריזה לא מוכרת,

    “איך פתרתן חידה בתבונה לתפארת...!

    באמת, גַייז, שָאפּוֹ! אני לא סתם אומרת…

    זה שיחוּק, אין ספק, בנות, כך או אחרת”

    הליחשוש שוב גאה, אף חמאה לא הבינה,

    מי אותה אריזה לבבית, “אולי טחינה?”

    אז צפחת חרסינה לפתע הרצינה,

    הסתכלה רגע שמאלה ורגע ימינה,

    וקראה: “יש לי! יש לי!” (היא לא האמינה),

    “היזכרו בָּ-פִ-י-רְ-ג-וּ-ן, זו וודאי פָרְגַרִינָה”

    והצדק עמה, עם פכית החרסינה,

    הזהות שוב פוצחה: זו מאדאם פָרְגַרִינָה!

     

    עמילן

    איגוד של תשע אנפות נחת בשטח עירוני,

    ניתר אל אחורי מרכול, מצא דמעות של חנווני,

    “את צרותיך”, הן אמרו, ”חלוֹק, וכך יקטן עולן”,

    - “כל צרותיי – צרה אחת. הכל בגלל העמילן”

    הָנהֵן הן הנהנו מיד, “צריך כל כך להישמר,

    צריך כל כך להתגונן מפני רוגזו של פולימר”,

    - “עוקלו כל נכסיי”, ייבב, “כשלו גם עיסקאות נדל”ן,

    ונגזלה ירושתי. הכל בגלל העמילן”

    “אבוי!” קראו האנפות, “קורבן אתה לבְּרוֹך מוכר,

    על כן אין אנו ממליצות לתת אמון ברב-סוכר”.

    - “הוזהרתי על-ידי בנותיי, אך לא שמעתי בקולן;

    נתקפתי אולקוס וטחורים, הכל בגלל העמילן!

    ואם לא די בכך” הוסיף, דומע, “פרדתי מונשמת,

    וזה אחרי שאשתקד פשטה בפרוותה כינמת,

    וגבינותיה כבר החמיצו, אי אפשר עוד לאוכלן,

    ובמולדובה קור כלבים, הכל בגלל העמילן.

    העיתונות תמימת דעים שסחורתי אינה מומלצת,

    ורק אתמול ראיתי שסק שנראה לי כמו מפלצת,

    גם אובחנו אצלי עששת, אסטְמה וגמישות מוגזמת,

    וזאת נוסף על צליאק ופראנויה מתקדמת,

    והספרוּת כולה גורסת שאותן צרות כולן,

    אינן סותרות את הסיסמא:'הכל בגלל העמילן'.

    ההוכחות רק מתרבות, ומה נותר לומר מולן?

    מול אי-סתירה כה תקיפה? ‘הכל בגלל העמילן’!

    מול שיבושים של השפה? ‘הכל בגלל העמילן’!

    מול שני חורים בְּמניפה? ‘הכל בגלל העמילן’!

    מול נדנודים של אנפה? ‘הכל בגלל העמילן’! "

     

    מאירה מרום בת 28, אמנית נונסנס רב תחומית, למדה ספרות צרפתית ובלשנות באונ' תל אביב

    . ב-2005 הוציאה את ספרה "על סוכריות ודרקונים". שני השירים לקוחים מספרה החדש "שני חורים במניפה"

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים