האם באמת יש עתיד לג'ודו הישראלי?
עד לא מזמן הג'ודו היה הענף האולימפי מספר 1 שלנו. אחרי אליפות ישראל אפשר לקוות שהוא יחזיר עטרה ליושנה, במידה והפוליטיקה לא תפגע בו. איזי עין דור מסכם יום גדוש בהדר יוסף
הרי עד בייג'ינג, הג'ודו היה הענף האולימפי המוביל של ישראל, עם שתי מדליות ארד ואחת מכסף. על הדרך השיט עקף אותו ולא מעט סימני שאלה הועלו סביב עתידו של הענף. הכשלון של אריק זאבי באולימפיאדה עצמה ושל אחרים בההעפלה אליה, שוב הגביר את הביקורת בכיוונו של יו"ר האיגוד אדי קואז.
אז למה לי פוליטיקה?
כבר שנים שקואז נאבק באופוזיציה קולנית שמנהיג משה פונטי, איש מועדון מיטב, ביחד עם שותפו שני הרשקו. השניים הוכיחו שהם אנשי ג'ודו מעולים (ספורטאי מיטב עלו ל-8 גמרים מתוך 14 באליפות הנוכחית, וזכו ב-5 מדליות זהב), אבל הביקורת שלהם, בשם הצדק וההגינות, יכולה לפעמים לפגוע גם בספורטאים שלהם עצמם.
אריק זאבי, אחד שכבר ראה הכל בענף, ממליץ לספורטאים הצעירים שהשתלטו על האליפות, לעבוד קשה ולהצליח, לא רק בשביל עצמם אלא בעיקר כדי להחתמק מהנגע הפוליטי. "לשמחתי אני מעל הפוליטיקה כבר כמה שנים טובות", אמר זאבי בסיום האליפות. "ברגע שאתה עובר לידיים של הוועד האולימפי וליחידה לספורט הישגי אז אתה חסין מהפוליטיקה הקטנה של האיגוד".
קואז עם אליס שלזינגר ומאמנה פאבל מוסין (באדיבות איגוד הג'ודו)
"לא הצלחנו לגייס ספונסרים", אמרו באיגוד, "בגלל הרושם הרע שיצרו אנשי האופוזיציה. יש להם זכות למחות, אבל לא בדרך צעקנית וחסרת רסן. הם לא מבינים שזה פוגע בסוף בכל הג'ודאים בארץ. אנחנו מרוצים מזה שלמרות הכל הצלחנו להרים אירוע יפה עליו קיבלנו עליו הרבה מחמאות".
באיגוד גם מתגאים בהצלחות בגילאים הצעירים, ובכך שבשנה הבאה ייערך בישראל קונגרס הג'ודו האירופי. כמובן שכל אלה אינם מרשימים את אנשי מיטב, אבל גם הם החלו להירגע כששמעו על השינויים הצפויים בסגל מאמני הנבחרות.
מאוסטריה באהבה
הוועד האולימפי הנחית בשבועות האחרונים את הוברט רורור, מאמן בעל שם, שקצת סבל ממספר שערוריות לא קטנות שנקשרו בשמו במולדתו. רורור ביקר באימוני הנבחרת, צפה באליפות ואמור להביא מהידע שלו לנבחרת ישראל.
נבחרת הג'ודו בראשות שוקי קואז פוגת בנשיא שמעון פרס (דודי ועקנין)
עדיין לא ברור כמה סמכויות הוא יקבל וכיצד זה יתבטא מול מאמן הנבחרת הנוכחי, שוקי קואז, אבל לג'ודאים כמו זאבי ואבישר שיינמן למשל, יש תקווה. "אדם כמוהו יכול לעזור לנו להתקדם", אמר שיינמן, כשמדליסט העבר מאתונה הוסיף כי הוא מקווה שהמהלך ייצא לפועל.
"בסופו של דבר המלחמה נעשית על הגב של הספורטאים" גורס זאבי, "לי קשה להבין את זה כי איגוד נתפס כטוב אם הוא מביא הישגים וכדי להביא הישגים צריך לבחור את הטובים ולא לנסות לדפוק אחרים, אני מקווה שעם ההגעה של המאמן האוסטרי הוא באמת יבחר את הטובים והשיקולים האלה ייעלמו".
גם אצל הנשים צפוי שינוי בעמדת מאמן הנבחרת, אם כי מסיבות אחרות לגמרי. פאבל מוסין הודיע רק השבוע על אירוסיו לחניכתו אליס שלזינגר, ובשל כך נאלץ לעזוב את תפקידו. "עד עכשיו התרכזנו באירגון האליפות", הודו באיגוד, "אבל עכשיו נוכל להתרכז בשינויים שצפויים. אנחנו לא פוסלים את האוסטרי וגם אצל הנשים נצטרך לדון כדי למצוא מאמן חדש".
העתיד כבר כאן?
ובכל זאת, יש שינוי באופק מבחינת הג'ודו הישראלי. האליפות הנוכחית הכניסה לתודעה מספר ג'ודאים צעירים ולמעשה העלתה את רמת הציפיות מהם. ירדן ג'רבי למשל, אמורה לתת פייט לשלזינגר במשקל 63 ק"ג, כשצריך לזכור ששתיהן למעשה בנות אותו גיל - 20. שלזינגר כזכור, השתתפה באולימפיאדה אחרי שזכתה בארד באליפות אירופה.
ירדן ג'רבי בדרך לאיפון מול חופית עמרני באליפות ישראל (עוז מועלם)
"רק התחלתי להתחרות בבוגרים", סיפרה ג'רבי אחרי האליפות, "המטרה היא אליפות עולם בסוף השנה, אבל יש תחנת ביניים באפריל באליפות אירופה". ג'רבי אגב, אינה חוששת מהמתחרות הגדולה במשקל שלה. "אני מאמינה בעצמי ולא חוששת. אני מאוד תחרותית".
ומה עם טומי ארשנסקי בן ה-17 וחצי, שזכה באליפות אירופה לקאדטים ונכנס לבוגרים עם אליפות ישראל ב-60 ק"ג? ארשנסקי אמור לתת פייט לגל יקותיאל, אבל לא חושש: "גל ספורטאי מצויין שסיים חמישי בבייג'ינג ועשה הישג גדול, אבל אנחנו חברים מחוץ למזרון. זה לא מתסכל להתחרות מולו, אבל עכשיו יהיה לו עוד יריב קשה וצעיר, שיעשה הכל כדי להגיע ללונון".
אורי ששון. התקווה הגדולה של הג'ודו הישראלי (עוז מועלם)
ויש גם את ויקטור פישמן המוכשר ואת רומן אברמוביץ' ואת טניה סימנטוב, שעובדת בעבודות מזדמנות ומנסה לממן את עצמה בדרך להצליח גם היא בגילאי בוגרות, אך בינתיים מחכה שמישהו יוכל לעזור לה. ולא שכחנו את אורי ששון בן ה-18, ששלט במשקל של זאבי, בהיעדרו של הג'ודאי הבכיר.
שומרים על אופטימיות
בינתיים, השמות הללו רק יחכו לפריצה. "בשנה הקרובה אני לא חושב שהצעירים שראינו באליפות הם רלוונטיים להצלחה לבוגרים", מנתח זאבי. "אורי ששון לדוגמא, הוא כשרון נדיר, אבל הוא יתרכז בקטגוריית נוער גם בשנה הזו. בעוד שנתיים, כשנתקרב קצת ללונדון, נוכל לדעת מי מהם יוכל להצליח".
"לדעתי,", ממשיך זאבי, "יואל רזבוזוב, גל, אבישר ולמעשה כל הקאדר הישן שרץ לאתונה, ירוץ גם בשנה הקרובה להישגים". אז יכול להיות שבטווח הקרוב הענף עדיין לא יקטוף את הפירות מהחבורה הצעירה הזו, ויכול להיות שהיו כאלה שביקרו את הרמה הנמוכה באליפות, אבל זאבי דווקא רגוע לגבי העתיד הרחוק.
"ממוצע הגילאים של המדליסטים לא עלה על 18-20. זה משהו חסר תקדים ורואים שיש דור המשך לג'ודו. אותי זה משמח. אני רק מקווה שהפוטנציאלים לא יברחו כי זה קורה אבל פוטנציאל קיים. יש ספורטאים שצריכים מאמן חזק שיחזק אותם, יש כאלה שצריכים יותר מרחב זה תלוי בהם".
לפנייה לכתב/ת 
