שתף קטע נבחר

לסלק את אל-ג'זירה מישראל

הערוץ לא מקבל עליו את כללי המשחק התקשורתי, ועושה הכל כדי להסית נגדנו, בלי מחוייבות לאמת. אין סיבה שנעזור לו

תארו לעצמכם שלזירת איגרוף עולים שני מתחרים, אחד עם זוג כפפות והאחר עם כפפה על יד אחת, וסכין ביד השניה. מה תעשו? נדמה לי שהפעולה המיידית של כל אחד עם שכל ישר היא להיכנס לזירה ולסלק את בעל הסכין, כי הוא לא מתאגרף אלא סכינאי. העובדה שיש לו כפפה על יד אחת לא תשכנע אף אחד להשאיר אותו בזירה. הוא לא יכול להשתתף במשחק מבלי שהוא מקבל עליו את הכללים, וכל כוונתו היא לפגוע פיזית במתאגרף האחר, שומר הכללים, ואולי אף לחסל אותו. 

 

כללי התקשורת המערבית, שאנו משתדלים לפעול על פיהם, קובעים שבאמצעות כלי תקשורת רואה הצרכן את המציאות ומבין אותה כפי שהיא. האג'נדה והאידיאולוגיה של בעליו או מפעיליו לא אמורות להשפיע על אמינות הדיווח והבאת העובדות. כלי תקשורת אמור לא לנקוט צד, ואם מרואיין אחד מביע עמדה, מצפים מכלי התקשורת שיציג אדם אחר מולו לשם האיזון וההגינות. העולם התקשורתי המערבי שישראל היא חלק ממנו, אינו אידיאלי ואינו מושלם בהיבט זה.

 

ערוץ אל-ג'זירה הוא משהו אחר לחלוטין, שחקן שלא מקבל עליו את כללי המשחק התקשורתי, ומשתמש במדיום התקשורתי כמו אותה סכין בזירת האגרוף, כדי לחסל את ישראל. הדבר בולט בימים כתיקונם, ומתבטא ביתר שאת בימים אלה של עימות בין ישראל והפלסטינים. הכתבות המשודרות בערוץ הן הסתה לשמה, ללא שום מחויבות לאמת. באל-ג'זירה אין איזון, שכן על כל דקה שבה מופיע ישראלי ומציג את העמדה הישראלית משודרות שעות ארוכות של מראות זוועה בצד הפלסטיני עם צילומי תקריב של הרוגים, פצועים, בוכים וסובלים. כך גם לגבי הדיווחים על הפגיעות בישראל: אלה מדווחות בדרך כלל בקיצור ובסטריליות, בלי פרופורציה לתיאורי מה שקורה בעזה. 

 

קליפים המוחדרים בין תוכניות הם הסתה ממש, וראיונות ודיונים המשודרים בימים אלה הם חד צדדיים לחלוטין, נגד ישראל.  

 

המצב בשטח מושפע באופן ישיר מאופי הדיווחים באל-ג'זירה. ההפגנות נגד ישראל, הגינויים, הפעולות והעמדות הננקטות נגדה בעולם הערבי ובעולם הרחב הן תוצאה ברורה של החד צדדיות התקשורתית של ערוץ זה, שמרכזו באמירות קטר שבמפרץ, והוא פועל בישראל כאוות נפשו.

 

יש כמה תיאוריות לגבי מקור המוטיבציה של ערוץ אל-ג'זירה: נטיה אסלאמיסטית של "האחים המוסלמים" שהשתלטו על הערוץ; שיקולי רייטינג; רצון של אמיר קטר לרכוש לעצמו מעמד בכורה בעולם הערבי (מה שאכן קורה); כוונה של המיליארדרים של המפרץ להסיט את תשומת הלב הערבית מהעושר המושחת במפרץ אל אחרים כמו ישראל וארה"ב, ועוד סיבות שיכולות כולן להיות נכונות. אך אין לכך חשיבות. מה שחשוב לענייננו הוא שזהו אינו ערוץ תקשורת אלא ערוץ ג'יהאדיסטי טרוריסטי ששם לו למטרה לחסל את ישראל. לא לשווא מעביר אוסאמה בן לאדן את הסרטים שלו לערוץ זה, המשתף עמו פעולה באופן מלא.

  

אזרחי ישראל משלמים בדמם את מחיר החירות התקשורתית של אל-ג'זירה.

 

המסקנה אם כן היא אחת ויחידה: לסגור מיידית את משרדי אל-ג'זירה בישראל ולמנוע מעובדיו את הפעילות במסגרתו. אחרי ישראל יעשו זאת מדינות רבות אחרות, בעיקר במזרח התיכון, כל אחת מסיבותיה שלה. הן ממתינות לישראל שתשים קץ להשתוללות של ערוץ לא-תקשורת זה.

  

תחנת אל-ג'זירה מזמינה גם אותי לראיונות מדי פעם, כדי להשתמש בי כשק חבטות. למרות שלעיתים השק חובט בחזרה, עדיין אני בדעה נחרצת שעד שאל-ג'זירה לא תשנה את יחסה לישראל, אסור לתת לה להשתמש בסכין בזירה התקשורתית. דם ישראלי רב מדי נוטף מהסכין שבידיה. הביטו כמה דקות בשידורי הערוץ. לא צריך תרגום, המראות ברורים לכל.

 

ד"ר מרדכי קידר מרצה במחלקה לערבית וחוקר במרכז בגין-סאדאת, אוניברסיטת בר-אילן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים