סוקרי הבחירות: מהפך? תלוי בסיום המלחמה
מבצע "עופרת יצוקה" בעזה טרף את הקלפים. כולם מסכימים כי הציבור נוטה להתייצב מאחורי מפלגת השלטון בעת עימות, אך מזכירים שהכל נמדד במבחן התוצאה: "גם עמיר פרץ היה פופולרי בתחילת מלחמת לבנון"
כמעט לא נמצא נושא אחד עליו יסכימו הסוקרים, אבל דווקא בנושא השפעת המלחמה על מערכת הבחירות הנוכחית אין ביניהם ויכוח - מבצע "עופרת יצוקה" הוא אשר יקבע את גורל מערכת הבחירות הנוכחית. השאלה היא כמובן לאיזה צד.
הסוקר פרופ' קמיל פוקס מחברת דיאלוג, אמר ל-ynet: "אנחנו קוראים לזה אירוע מכונן, טורף את הקלפים". לדבריו, למלחמה יש השפעה אמיתית על הבוחרים אבל היא יכולה להיות קצרת מועד ונזילה. "כיוון שהיא תלוית סיטואציה, היא יכולה להשתנות בהתאם לתוצאותיה".
פוקס סבור כי "כאשר יש מלחמה, אנשים מרגישים את מדורת השבט. הם אומרים 'שקט יורים' ונותנים גיבוי להנהגה. ההיסטוריה מראה כי בתחילתן
של מלחמות יש נהירה ימינה וגל של פטריוטיות שוטף את הציבור לטובת השלטון הקיים. לרוב מדובר בטווח קצר בלבד, אבל אופוריית מלחמת ששת הימים, לדוגמה, נשארה עד הקטסטרופה של מלחמת יום הכיפורים".
עם זאת, לדבריו, מנהיגי קדימה והעבודה ציפי לבני ואהוד ברק אינם יכולים לנוח על זרי הדפנה. "הציבור מביע שביעות רצון, אבל עדיין אין מחיאות כפיים. הליכוד התחיל בנקודה כל כך חזקה, עד שלא ברור אם המגמה תהיה מספיק חזקה כדי להפוך את היוצרות. הציבור לא משנה כל כך מהר את עמדותיו. אבל לך תדע, אי אפשר לדעת מה יקרה בהמשך. אני משער שאם יצליחו לשחרר את גלעד שליט דעת הציבור תשתנה דרמטית".
פרופ' פוקס סבור כי המרוויח העיקרי מהלחימה הוא ברק. "לפי סקר שערכנו ביום רביעי מפלגתו עלתה מבחינת מספר מנדטים. הציבור מביע שביעות רצון מאוד גדולה מתפקודו כשר הביטחון. זו פעם ראשונה שיש יותר מצביעים מרוצים מאשר לא מרוצים - 55% לעומת 33%. הדבר דומה גם אצל לבני - 47% לעומת 37% - שיפור לא דרמטי, אבל קיים. אפילו אולמרט זוכה לעדנה מסוימת כש-33% מהנדגמים הביעו שביעות רצון מתפקידו לעומת 53% שלא. וזה אחרי שבחודש מאי היו לו 76% נדגמים לא מרוצים ו-14% מרוצים".
"המצביע הרציונלי יכריע את הכף"
ומה עם נתניהו? "דווקא הוא יכול להיות רגוע, המנדטים שלו קופאים כעת על שמריהם", אומר פוקס. "ביבי חכם מספיק כדי לשתוק עכשיו, בגלל שהוא יודע שהציבור לא אוהב ביקורת בזמן מלחמה ודורש התנהגות ממלכתית. אבל בסופו של דבר הכול תלוי בתוצאות המלחמה. עצם העובדה שעמיר פרץ זכה בתחילת מלחמת לבנון ל-70% שביעות רצון מעידה על כך. בריצת 1,000 מטרים אין חשיבות למי שמוביל אחרי 100 המטרים הראשונים. יכול להיות שמישהו שומר את הכוחות".
יו"ר קבוצת TNS-טלסקר, דורי שדמון, אמר אף הוא כי מלחמה פועלת נגד שינוי. "מההיבט הפסיכולוגי נטיית הציבור היא כי לא מחליפים סוסים בעלייה ויש לשמר את ההנהגה הקיימת. אם יש ברוך גדול זה סיפור אחר, אבל כרגע עושה רושם שהכול הולך לפי התכנון".
מנהלת מכון דחף, ד"ר מינה צמח, מסכימה של"עופרת יצוקה" תהיה השפעה על התוצאות: "במערכת הבחירות הנוכחית, הגורם הביטחוני יקבל משקל הרבה יותר גדול, בדומה למערכת של 1996 אז החלו תקיפות הטרור. המלחמה הסיטה את הדיון הציבורי מנושאים פוליטיים לנושאים ביטחוניים. הגורם הכלכלי, למשל, נשכח קצת מאחור".
לדברי ד"ר צמח, מלחמה היא שעתם היפה של המנהיגים. "זו שעה בה הם נמצאים תחת עין בוחנת של הבוחרים. שעה טובה לבחון את התנהגות המנהיג, עמדותיו והאינפורמציה עליו. מטבע הדברים, מי שעומד למבחן הוא מי שבשלטון, ולא האופוזיציה. לטוב או לרע? רק הזמן יידע להגיד. אם המלחמה תצליח, סביר להניח שהמפלגה שמובילה את המדינה עכשיו תזכה לקרדיט".
צמח מחלקת את המצביעים לשלוש קבוצות: "יש את המצביע המסורתי, שמצביע לפי נאמנות למפלגה מסוימת. כיום מדובר בזן הולך ונכחד כי הנאמנות של הבוחרים למפלגה היא הרבה יותר קטנה מבעבר. יש את המצביע הכריזמטי, שהולך אחר מנהיג כי הוא נסחף אחריו. במערכת הנוכחית ניתן להגיד שאין לנו הרבה כריזמה. מי שנשאר הוא המצביע הרציונלי, שבוחר משיקולים של גופו של עניין. במקרה שלו אין לו דעה לטווח ארוך, יש דעה לכאן ולכאן בהתאם למציאות המתרחשת. בבחירות הנוכחיות המצביע הרציונלי הוא זה שיכריע את הכף".
לפנייה לכתב/ת 
