פרס ישראל

יום לפני מותו של בני אמדורסקי התפרסמה ביקורת אוהדת על אלבום הסולו של בנו אסף. ישראל גוריון, שותפו לצד הדודאים מאז 1957, מיהר לבית החולים לספר לו. "לא היו לו אפילו כוח להגיב", נזכר גוריון, "הוא שמע את הדברים ודמעות החלו לזלוג מעיניו".

15 שנה אחר-כך עדיין מתקשה גוריון להתנתק מזכרו של אמדורסקי ועדיין חולם על היום שבו ישוב. בגיל 73, עם יותר מ-50 שנה על הבמה, עושה גוריון את חשבון ההחמצות וההצלחות שלו, ומדבר עם "7 ימים" על הקשר הקרוב עם אמדורסקי, על הבחורות שחלקו והגעגועים לתרבות שהייתה כאן פעם.

"המלים של השירים הפכו ליומיומית, כמו מודעה בעיתון: 'הלכתי, טילפנתי, עשיתי אותה, עשיתי אותו' - אין שום עומק. אנחנו שרנו על אהבת הארץ. נתנו גושפנקא גם למלחמה וגם לסבל".

• הראיון המלא - בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"