שתף קטע נבחר

פשעי מלחמה בעזה?

עדויות שמגיעות מהרצועה מחזקות את החשש כי ישראל מפרה אמנות בינלאומיות בלי הכרה. עלינו לזכור כי גם אנחנו עלולים להימצא בצד השני

החמאס הוא ארגון טרור וראשיו הם פושעי מלחמה. על כך קל להסכים. אך כידוע, העובדה ש-א' הוא עבריין ואנס את הבת של ב', אינה מתירה ל-ב' לאנוס את הבת של א' או להרוג אותו או את בני משפחתו.

 

כבני אדם וכיהודים בפרט, למדנו שיש גבולות שכולנו מוכרחים לעמוד עליהם, גם במלחמה. זה מה ששומר עלינו כקהילה של בני אנוש. בתור שכאלו, כמו בכל מלחמה עלינו לשאול גם כעת האם מבוצעים פשעי מלחמה בעזה, ואם כן, אלו ועל ידי מי? כיצד נוכל לקבל מידע על ביצועם כאשר אין כתבים ברצועה, וכיצד נוכל לגנות פשעים כאלו, של כל הצדדים, לכשיתגלו?

 

בגישת הסתרה שכזו קשה יותר להכחיש או לאשש את קיומם של פשעי מלחמה. הגופים הבינלאומיים בהסתמכם על עדויות של נציגי האו"ם, הצלב האדום, תושבים פלסטינים וזרים שנשארו בעזה ולעיתים גם הודעות של צה"ל, חושדים שמפקדיו אחראים לביצוע פשעים כמו אלה:

 

  • הטיימס הלונדוני פרסם צילומי תחמושת ועדות של מנהל בית חולים שיפא, לפיהן צה"ל משתמש בפצצות זרחן, האסורות על פי החוק הבינלאומי, כיוון שהן פוגעות גם באזרחים בלי כל אבחנה. 

 

  • הצלב האדום והסהר האדום הודיעו שהפסיקו לחלץ פצועים בעקבות ירי שיטתי עליהם. שישה אנשי רפואה כבר נהרגו ועשרות נפצעו. בשבוע שעבר, אחרי ארבעה ימים שלא איפשרו להם לחלץ פצועים, אילץ אותם צה"ל לפנותם בחמור ועגלה. הם מצאו ילדים מורעבים וחלשים לצד גופות אמותיהם.

 

  • האו"ם הודיע שהוא משעה את חלוקת המזון בעקבות ירי חוזר ונשנה על אנשיו.

 

  • האו"ם, ארגוני זכויות אדם, הצלב האדום ועדי ראיה מספרים שעשרות פליטים נהרגו מפגיעה בבניין שבו רוכזו על ידי צה"ל. צה"ל הכחיש אך בהמשך החליף גרסא.

 

  • אזורים שלמים מנותקים ממים, כי בלי חשמל המשאבות לא עובדות. הניתוק מחשמל מסכן את בבתי החולים את הפגים, חולי הלב, הנשימה וכל מי שזקוק לתרופות בקירור. הם יכולים למות בכול רגע, על אף שבינתיים הסולר לא אזל, והגנרטורים עוד לא קרסו. עצם הניתוק מחשמל הוא פגיעה בתשתיות וגם הוא אסור על פי החוק הבינלאומי.

 

  •  אזרחים אינם יכולים להימלט מן הרצועה. חרף הנזק האדיר של הטראומה על ילדים החיים תחת הפצצות כבדות כבר חודש, ועל אף שלאלפים מהם אין בית או הורים לשוב אליהם, רבים מהם עדיין חוששים שעזיבת הרצועה לא תאפשר להם לשוב לבתים, כפי שקרה ב-1948. בארגוני זכויות אדם מצטברים דיווחים לפיהם תושבים שנמלטים דרך החוף נורים, או שהצבא יורה גם על כל מי שזז ברחוב. 

 

  • ארגוני זכויות האדם מספקים עדויות ותמונות של פגיעה במתקני בריאות שונים, בהם שתי מרפאות ובית חולים לילדים שהיו ריקים מאדם ונהרסו עד היסוד, ועוד בית חולים לילדים שתשתית החשמל שלו נהרסה. הטענה שממקורות אלו מבוצע ירי הופרכה בעבר על ידי הארגון "מעקב זכויות אדם", וממילא היא לא תקפה. חשבו על כך: כל מפקדות צה"ל נמצאות גם הן במרכזי הערים, שתיים מהן לפחות בצמוד לבית חולים גדול (בתל אביב ובחיפה). עובדה זואינה מקנה לאויב זכות לפגוע באזרחים בישראל. משום כך גם לנו אין שום תירוץ לפגוע באזרחי עזה או בבתי החולים שבתחומה. זהו פשע מלחמה.

 

  • בעוד שההתנקשות בסלאח שחאדה גררה הליכים משפטיים נגד כמה מפקדים ישראלים כיוון שהיו בקרבתו אזרחים בעת ההתנקשות, למרות שבצה"ל טענו שלא ידעו על כך; הפצצה שהרגה את ניזאר ריאן, הרגה איתו את יותר מ-20 אזרחים, למרות שידעו שהם שם טרם ההפצצה.

 

  • הריסת בתי אזרחים מאסיבית ושיטתית שמותירה המונים בלי קורת גג לשוב אליה, אובדן עצום של רכוש אישי - גם היא אסורה בחוק הבינלאומי.

     


חוקי המלחמה אמורים להגן עלינו, האזרחים. אם נמשיך לזלזל בהם, במלחמה אמיתית, לא מול ארגון פלסטיני או לבנוני, לא יהיה לנו על מה להתלונן כאשר נהפוך בעצמנו לקורבנות של ממשלות לוחמות. אל לנו להכחיש אוטומטית את דבר קיומם. שאלות המבקרות את הממשלה נעדרות מהדיון הציבורי, התקשורת לא יכולה לאסוף ולפרסם מידע, ומתווספים לכך 750 מפגינים עצורים, שהמשטרה מבקשת לא לשחררם בשל "פגיעה במורל". חמור מכך - העם מרוצה מהפאשיסיזציה וההתגייסות (ויעידו הטוקבקים), מצביעה על המשך ההידרדרות לקראת "פאשיזם וולנטרי".

 

אייל ניב, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ישראלית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים