חוגגים עם באשיר

אם עד כה אולי לא היה ברור עד כמה מדהימה התהודה שמעורר "ואלס עם באשיר" בעולם הקולנוע, הרי שהזכייה הלילה (א') בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר הוכיחה זאת סופית, והציבה את סרטו של ארי פולמן קרוב יותר לאוסקר משהיינו אי פעם. וכשמישהו משלנו מצליח להגיע לפסגות, תעשיית הקולנוע המקומית כולה זוכה לזריקת מרץ משמעותית, מה שמעורר תגובות חמות מקולגות ומתחרים כאחד.

בליגה של צרפת

"אני חושב שיותר מ-20 שנה חלפו מאז שזכינו לכל כך הרבה מועמדויות ופרסים, בין היתר עם סרטים כמו 'מבצע יונתן' או 'הבית ברחוב שלוש'", מעיד הבמאי הוותיק מנחם גולן, שהפיק את הסרט הישראלי הראשון שזכה בפרס, "סלאח שבתי" של אפרים קישון. "גם במקרה של גלובוס הזהב, עברו הרבה שנים מאז שסרט ישראלי זכה לפרס המכובד הזה, שמנבא כנראה את אפשרות האוסקר. אני מאוד גאה שסרט ישראלי כמו 'ואלס עם באשיר', שהוא מיוחד במינו ומועמד לכמה פרסים בינלאומיים, זכה בגלובוס הזהב, שדומני שזה הפרס החשוב ביותר בעולם הקולנוע מלבד האוסקר".

אתה חושב שהזכייה עשו תתרום לתעשיית הקולנוע הישראלית כולה?

"כל זכייה בפרס מתפרסמת בכל העולם, וזה פותח שערים רבים. ראשית כל, זה מוכיח שגם אצלנו יכולים לעשת סרטים מצויירים בהצלחה כזאת, ובכלל - כשמכריזים על הסרט הזוכה שהוא ישראלי, זה מכניס אותנו לקטגוריה של מדינות

כמו צרפת, איטליה וכדומה. כלומר הפכנו למעצמה קולנועית בסדר גודל אירופי. אני מאוד גאה בזה ומברך את היוצרים".

תחרות ידידותית

גם הבמאי רשף לוי, שסרטו "איים אבודים" התחרה ב"ואלס עם באשיר" על פרסי אופיר, לא חסך במחמאות. "מאוד שמחתי לקום בבוקר ולגלות ש'ואלס עם באשיר' זכה בגלובוס הזהב", סיפר הבוקר לוי ל-ynet. "זה מאוד מרגש שסרט ישראלי שוב עושה את זה, ואני שמח גם ברמה האישית עבור ארי פולמן והחבורה שלו. ההצלחה שלו לא מפתיעה אותי: אחרי שצופים בסרט, היא די ברורה וצפויה.

"ואלס עם באשיר". פורץ דרך, חזק ואוניברסלי (איור: דוד פולונסקי)

"מדובר בסרט שהוא פורץ דרך מבחינה קולנועית, הודות לשילוב של אנימציה, דוקומנטציה וסיפור אישי. זה סרט חזק ואוניברסלי, שמתעסק בתמות שמדברות לכולם כמו מלחמה ומה היא עושה לחיילים. בסך הכל, הזכייה ממשיכה את התנופה של הקולנוע הישראלי, וזה מסר די ברור למשרד האוצר ולכל הזכייניות שרוצות לקצץ בתקציבי הקולנוע. אולי הם יבינו שהם בעצם חונקים את ההצלחה של הקולנוע הישראלי, ושזכייה כזאת משרתת היטב את המדינה שלנו. אני מקווה שהם יתעשתו".

"ארי הוא יוצר מבריק וייחודי", מספרת רונית אלקבץ, ש"שבעה" שלה ושל אחיה, שלומי אלקבץ, התחרה גם הוא מול "ואלס עם באשיר" השנה. "הניצחון שלו הוא תגמול לדרך ארוכה שעשה ללא פשרות נאמן לעצמו ומוכיח שוב ושוב לנו ולעולם שהקולנוע הישראלי הוא מהחזקים ומהמעניינים ביותר בעולם היום! אילו היה נשפך פה פחות דם וצער, היה זה רגע אמיתי עוד יותר לשמוח בו".

אנחנו על הגלובוס

"בשנה כל כך קשה לתעשיית הטלויזיה והקולנוע בארץ מדובר בניצחון הרוח", טוען הבמאי רני בלייר, שעבד עם פולמן על סדרת הדרמה עטורת השבחים "פרשת השבוע".

"מבחינת התרבות הישראלית, מדובר באירוע היסטורי שמזכיר לי את הניצחון של מכבי תל אביב על צסק"א מוסקבה. אולי זה סוף סוף יבהיר לכולם איזו תעשייה יש לנו ולאן פניה מועדות. ארי פולמן היה המלך ויישאר המלך, המון ברכות ולהתראות באוסקר".

יחסי ציבור חיוביים

"אני אפילו לא שחקן משנה שם, אבל מאוד גאה בכך שהייתי איכשהו שותף ליצירה ישראלית שהיא באמת מקורית, שלקחה את הסרט הדוקומנטרי שלב נוסף קדימה", אמר הבוקר הפרשן הצבאי רון בן ישי, שלקח חלק בסרט כאחד המרואיינים המרכזיים של פולמן. "השימוש באנימציה איפשר דוקומנטציה של הסיוטים, הטראומות והרגשות, מה שבסרט דוקומנטרי רגיל אתה מקבל בצורה עקיפה דרך טקסטים. כאן יש ויזואליזציה של הפן הרגשי והפסיכולוגי, זו מעלתו הגדולה של הסרט ולכן גם אני גאה כל כך להשתתף בו. אני חושב שהוא הישג קולנועי אמנותי ללא שום קשר אם דמותי הופיעה בו או לא.

"דבר שני, הסרט מבהיר שישראלים, למרות שהם לא ביצעו את הטבח בסברה ושתילה, אפילו אם היתה להם אחריות עקיפה לכך, הם מתלבטים בשאלות מוסריות. את הישראלים זה מעסיק, בזמן שעמים אחרים לא מתלבטים. בסוריה לא זכורה לי התלבטויות בגלל הטבח באל-חאמה, ולא רק בעולם הערבי, במקומות

שהראו מעשי זוועה. לא היו הרבה התלבטויות והכאה עצמית שם. אני גאה במדינה שאלה הן דרכיה ושאני חלק ממנה.

"באשר לאוסקר, שני דברים לדעתי ישפיעו על הסיכוי למועמדות ריאלית. האחד הוא המלחמה שמתנהלת כרגע בעזה, שבה יש דילמות דומות לאלה שארי פולמן מציג, והשני הוא שהזכייה ב"גלובוס הזהב" עשויה לגרום לשופטים באוסקר להביט עוד פעם על הסרט ולהגיד 'אם הוא זכה ב'גלובוס' אולי כדאי לצפות בו שוב'. אני חושב שסיכוייו של הסרט כרגע טובים".