שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סימנים להימצאות 15 מיליארד ד' בים, מול חיפה

    מציאת סימני הגז בקידוח תמר הציתה ניצוץ של התלהבות בקרב היזמים, כמו גם בקרב המשקיעים בבורסה בתל אביב. 145 מיליון דולר שהושקעו בקידוח עשויים להפוך למיליארדים רבים ולפתור בדרך לא מעט בעיות למשק האנרגיה הישראלי

    אנחת רווחה נשמעה שלשום (יום א') בערב ממשרדי חברת נובל אנרג'י שבהרצליה פיתוח. באותה שעה התאספו במשרד כל השותפים בקידוח הגז הטבעי "תמר" שמול חופי חיפה, וציפו בקוצר רוח לפרטים, שלהם הם מחכים שבועות ארוכים: האם יש או אין גז טבעי בקידוח? אתמול כבר התקשו בעלי הקידוח להסתיר את שביעות רצונם: בשכבת המטרה שאליה הגיע הקידוח, בעומק של 4,900 מטר, נמצא גז טבעי.

     

     

    "ההסתברות למצוא מאגר גז עלתה משמעותית, ועכשיו נותר לחכות ולראות את גודלו ואת טיבו של המאגר", אמר גורם המעורב בקידוח. "אנחנו קרובים מתמיד לתגלית הגז הגדולה ביותר בישראל, אבל את הכסף כידוע סופרים במדרגות. עד שלא נדע יותר על טיבו של המאגר, ואם משתלם בכלל להפיק ממנו גז מבחינה כלכלית - לא כדאי לשמוח יותר מדי". 

     

    הדיווח לבורסה היה אף הוא לקוני: "מניתוח ראשוני של המידע שנאסף במהלך ביצוע הקידוח עולה ששכבות המטרה כוללות חולות המכילים גז טבעי", נכתב בהודעה. המשמעות מסעירה בהרבה: גדל הסיכוי שבקרקעית הים, 90 ק"מ ממערב לחיפה, לכודים בין שכבות של סלע יותר מ־10 מיליארד דולר בצורת גז.

     

    פוטנציאל עצום

    עצם הימצאות סימנים חיוביים לגז טבעי היא עדות לכך שהניתוחים הגיאולוגיים שבוצעו בשטח היו נכונים. על בסיס הערכות אלו החליטו השותפות בקידוח להעמיד תקציב בהיקף של 145 מיליון דולר לביצועו. הקידוח נעשה במים בעומק של 1,700 מטר, ועוד אלפי מטרים מתחת לפני האדמה.

     

    על פי הערכות נובל אנרג'י, יש הסתברות של 35% להימצאות של 109 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי במאגר. לשם השוואה, במאגר הוותיק מרי של ים תטיס, שבו שותפות דלק אנרגיה ונובל אנרג'י, היו 32 מילארד מ"ק. רוב הגז בקידוח מרי, למעט 8 מיליארד מ"ק, כבר נמכר.

     

    קידוח תמר ידע גלגולים רבים בשמונה השנים האחרונות, מאז ניתן רשיון הקידוח לראשונה. בעלת הרשיון המקורי היתה בריטיש גז, ואליה הצטרפו ישראמקו, כלל תעשיות, גרנית הכרמל, מפעלים פטרוכימיים, דור גז ובני שטיינמץ. בריטיש זיהתה את הפוטנציאל, אך כשביקשה להתחיל בקידוח, קיבלו השותפות רגליים קרות בגלל העלויות הגבוהות, שהוערכו אז ב-60 מיליון דולר. 

     

    גרנית ופטרוכימיים פרשו מהשותפות, ובריטיש גז, שנואשה כנראה מהתנהלות השותפות הישראליות, נטשה גם היא את הרישיון. לפני שנתיים הוקמה שותפות חדשה, הכוללת את נובל אנרג'י, ישראמקו של קובי מיימון, דלק של יצחק תשובה, אבנר ודור גז. אף שעלויות הקידוח זינקו ל-140 מיליון דולר, כל השותפים החדשים נותרו - והם אלה שעשויים לקטוף עכשיו את הפירות. כבר השבוע, הביאה תגלית הגז לזינוקי מניות מרשימים של השותפות בקידוח.

     

    חיזוק מעמדה של ישראל

    לא רק בעלי המניות והמשקיעים שמחו בגלל התגלית אלא כלל משק האנרגיה בישראל. גילוי של גז טבעי בכמות כה גדולה עשוי לחזק את ישראל במשא ומתן שהיא מנהלת עם ספקיות גז שונות, כדי לעמוד בביקושים הצפויים לגז.

     

    על פי התחזיות, עד שנת 2014 יתכלה מאגר הגז הטבעי ים תטיס שבשליטת דלק. בשעה שהמאגר מידלדל, הולך וגובר השימוש בגז טבעי, הן בתחנות הכוח של חברת החשמל והן בתעשייה. זאת בשל יתרונותיו הבולטים של הגז על פני סוגי דלק אחרים, יקרים ומזהמים יותר, כמו סולר ומזוט.

     

    המעבר ההדרגתי לשימוש בגז טבעי מחייב אספקה אמינה לאורך שנים ארוכות, שכן המשק כולו תלוי בו. כבר כיום גז טבעי הוא 23% מסל הדלקים שעליו מתבסס משק החשמל, ועל פי התוכניות, כבר בסוף העשור הבא יהיה גז טבעי 40% מסל הדלקים לייצור חשמל, כשעוד 50% יתבססו על פחם והיתרה על אנרגיות מתחדשות.

     

    למרות זאת, החזון אינו עומד במבחן המציאות הישראלית בגלל המחסור בגז באזור, הקשיים במשא ומתן עם בריטיש גז (בעלת המאגר מול עזה) והקשיים באספקת הגז ממצרים, שזרימתו החלה כבר במאי אך סובלת מתקלות חוזרות ונשנות בגלל מחסור בגז. ברקע מעיבה גם הדרישה מצד האופוזיציה המצרית להפסיק את אספקת הגז לישראל, והנושא נדון בימים אלה בבית משפט במצרים.

     

    "אין ספק שהימצאות גז טבעי כחול־לבן טורפת את הקלפים ומעמידה אותנו במקום טוב יותר", אמר גורם במשרד התשתיות, "אבל אנו נזדקק לכל הגז האפשרי, לכן אסור לזנוח מגעים עם ספקים נוספים ואסור להיכנס לשאננות. התוצאות מעודדות, אבל מוקדם לשמוח".

     

    מנכ"ל ישראמקו, יוסי לוי, אמר: "אם יאומתו ההנחות שעליהן התבססנו בכניסתנו לקידוח, מדובר במאגר גז בהיקף שיאפשר אספקה של גז לשוק הישראלי במשך עשרות שנים. הדבר יהווה תרומה גדולה למשק הישראלי, ויקטין את התלות שלנו באספקה ממקורות בעלי סיכון גיאופוליטי. המדינה גם תזכה לתמלוגים ומסים בהיקף של מיליארדים".

     

    צל"ש או טר"ש

    בבית ההשקעות פסגות העריכו כי תחזית ההכנסות של המאגר היא כ-12 מיליארד דולר. כמה מהשותפים טוענים שאם הכמות החזויה אכן תימצא, יהיה במאגר פוטנצאל הכנסות אף גדול יותר, שיגיע ל-15 מיליארד דולר. במקביל תידרש השקעה של מיליארד דולר לפחות בהפקת הגז ובהנחת צנרת ותשתית הובלה של הגז הטבעי לחוף.

     

    למרות ההתרגשות הרבה שאחזה במשק ביממה האחרונה, עדיין דרושים כמה ימים עד שיסתיימו בדיקות חשמליות המתבצעות כעת. אלו אמורות לחזק את הממצאים. "יעברו כמה חודשים עד שנדע בדיוק מה יש מתחת לרגלינו, ואם באמת מדובר בתגלית הגדולה בישראל או במפח נפש יקר מאוד", אמר אחד השותפים. "זהו הסיכון המקצועי בתחום חיפושי הנפט והגז - זה תמיד צל"ש או טר"ש".

     

    הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"כלכליסט"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים