שתף קטע נבחר

כובשים ולא יודעים מה לעשות איתה אחר כך

אנחנו שוכחים שלכבוש זה אמנם קשה, אבל להחזיק בשטח הכבוש זה עוד יותר קשה - שלא לדבר על לגרום לשוכנת השטח הכבוש להיות מאושרת. הכיבוש משחית, כבר אמרנו?

אני וחבריי הגברים מתייחסים לנשים כאל אובייקט שיש לכבשו. הנשים לא בדיוק עוזרות למגר תפישה זו: מי שלא משלם בדייט ראשון לא ממשיך לדייט שני, מי שלא "כובש אותן בסערה", לא מקבל סיכוי לדייט ראשון, ואתה צריך "לכבוש את ליבה" אם יש לך תוכניות ארוכות טווח.

 

הכיבוש הוא היעד. לכבוש כמה שיותר, כמה שמהר. הבעיה איתנו, הישראלים, שאנחנו לא יודעים מה לעשות אחר כך. מה שאנחנו שוכחים זה שלכבוש זה אמנם קשה, אבל להחזיק בשטח הכבוש זה עוד יותר קשה - שלא לדבר על לגרום לשוכנת השטח הכבוש להיות מאושרת.

 

אולי זאת הבעיה שלנו, של הגברים הישראלים, שלאחר שלוש שנים של צבא הורגלנו להסתכל על העולם בצורה של יעדים. תמיד יש לכבוש יעד נוסף, לסיים את התואר, למצוא עבודה, לכבוש בחורה, לתפוס תפקיד חשוב בחברה. החיים הם מבצע אחד ארוך מבחינתנו, עם יעדים שאנחנו מציבים ומנסים להגיע אליהם.

 

לאחר שלב הכיבוש, שיכול להימשך החל משבוע ועד מספר חודשים, מרגישים נפילת מתח. "הוא הפסיק להתייחס אליי", "אני לא מרגישה שאיכפת לו ממני" ו-"אני לא מבינה מה קרה - הוא היה כזה מקסים עד עכשיו!" - כל אלה ועוד הם משפטים מוכרים לרוב הנשים.

 

למה זה קורה? איך גבר מקסים ושרמנטי הופך לייצור שמכניס בירה ומוציא גרעפסים?

 

מעבר לכך, חוסר תשומת הלב למתרחש בשטח עלול לגרום לגורמים עוינים להרים ראש, רק שבמקרה זה שמם לא חמאס וחיזבאללה, אלא יובל, עדי או שוקי. גרוע יותר - במקרה של הזנחה פושעת המצב בשטח יכול להתדרדר עד כדי קריאה לעזרה ממדינות זרות, תוך כדי מתן תירוץ של סיוע הומניטרי.

 

"אני עבדתי קשה – עכשיו התור שלה להשקיע"

הסיבה לנפילת המתח היא פשוטה - היעד נכבש, המשימה הושלמה, הבחורה בידינו. עכשיו אפשר להישען אחורה בכורסה ולנוח. גברים מתרצים את זה בתור "עד עכשיו אני עבדתי קשה, הבאתי לה פרחים ומתנות, הלכנו למסעדות ובילויים - עכשיו תורה להשקיע".

 

מה שאנחנו מסרבים להבין זה שמערכת יחסים בריאה אינה סדרת יעדים שצריך לכבוש. מערכת יחסים טובה מבוססת על הבנת צרכים של שני השותפים, איכפתיות ותקשורת תקינה. אם כבר קנית דירה ומכרת את נשמתך לבנק, לא תדאג לצבוע את הקירות ולוודא שהאסלה לא נוזלת?

 

לסיכום, רבותיי - אל תשקיעו. מי שמשקיע מחכה לצל"ש, וברגע שקיבל אותו הסיפור נגמר. במקום זאת הקנו לעצמכם הרגלים נכונים של הקשבה לצד השני ועשו ניסיון אמיתי לגרום לבחורה שאיתכם להיות מאושרת לא על ידי הרעפת מתנות, אלא על ידי חיבוק מחזק, חיוך מרגיע וארוחת ערב מפתיעה. כל אלה שווים לדעתי הרבה יותר מאשר עוד סוף שבוע בים המלח.

 

האתר של אלי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איך גבר מקסים ושרמנטי הופך לייצור שמכניס בירה ומוציא גרעפסים?
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים