רוני לוי ומכבי חיפה - הגיע זמן נקמה?
האיש החדש על הקווים במכבי פ"ת יערוך בשבת את הופעת הבכורה דווקא מול הקבוצה בה עשה את צעדיו הראשונים והמוצלחים בתור מאמן, אך גם סבל שם מיחס עוין של הקהל הירוק. מפגש טעון עם האקסית המיתולוגית
המפגש בשבת (17:15) בין רוני לוי, מאמנה של מכבי פתח תקווה, לקבוצתו הקודמת, מכבי חיפה, אינו עוד מפגש מסקרן בין מאמן לקבוצתו לשעבר.
רוני לוי למעשה, היה חלק בלתי נפרד ממכבי חיפה במשך 17 שנים, עת הגיע אליה לראשונה ממכבי נתניה בשנת 1992 כקשר בעל ניסיון. באותה שנה אגב, כשללוי מלאו 26, רכש יעקב שחר את הקבוצה מהכרמל והפך לבעלים הראשון של קבוצת כדורגל בישראל.
העונה שלאחר מכן, כבר הפכה לציון דרך בקריירה של לוי בחיפה. הקבוצה, בה הוא היה שחקן הרכב קבוע, זכתה באליפות הנוצצת ביותר בתולדות המועדון ואולי בתולדות הכדורגל הישראלי. בנוסף, באותה עונה הגיעה חיפה עד לשלב שמינית גמר גביע אירופה למחזיקות, שנחשב אז לשני בחשיבותו ביבשת. לוי אמנם נחשב לשחקן 'אפור', אך המשמעת הטקטית ותרומתו לאיזון הקבוצה הביאו את מאמן הנבחרת, שלמה שרף, לזמנו לסגל בגיל 27, הנחשב מאוחר יחסית.
הקשר הקשוח שיחק בחיפה עד לשנת 1997, אז נאלץ לפרוש מכדורגל עקב פציעה קשה, כאשר מלאו לו 31 בלבד. מיד לאחר הפרישה, לוי מונה למאמן קבוצת הנערים של מכבי חיפה, לאחר שמצא חן מאוד בעיניו של שחר, שתמיד העריץ את ההשקעה שלו באימונים. לוי, גם כשחקן, תמיד הקרין רצינות וסמכותיות והיה ברור כבר אז שבשלב כלשהו הוא יגיע לעמדת המאמן הראשי. השאלה היתה מתי.
שנתיים לאחר מינויו כמאמן הנערים מונה לוי לעוזרו של אלי כהן בקבוצה הבוגרת. כהן פוטר לקראת סיומה של אותה עונה ולוי מונה כמאמן הזמני במחזורי הסיום. משחקו הראשון של לוי כמאמן ראשי היה בחצי גמר הגביע באותה שנה, מול הפועל תל אביב. הוא הדריך את חניכיו, שהיו שבורים מהעובדה שלא הצליחו לזכות באליפות באותה עונה, ומול איצטדיון רמת גן מפוצץ ב-40 אלף צופים, חווה הפסד ראשון, כאשר בתום 120 דקות משמימות ללא שערים נוצחו הירוקים בבעיטות הכרעה.
בסיומה של אותה עונה מונה יצחק שום כמאמן הראשי של מכבי חיפה ולוי קיבל את המפתחות בקבוצת הנוער של המועדון, שם העביר שלוש שנים מוצלחות במיוחד. בתקופה זו הקבוצה התבססה בצמרת ובעונה השלישית שלו כמאמן, חניכיו זכו בדאבל לאחר שדרסו את יריביהם וסיימו את הליגה בפער ניכר מהקבוצות הדולקות אחריהם.
_wa.jpg)
לא מראה שכיח. לוי מלווה בכוח שיטור בתקופת האימון בחיפה (אלי אלגרט)
לאחר שלוש שנים, שום הודיע על עזיבתו את המועדון ולוי זכה לזכות במינוי הנכסף כמאמן הקבוצה הבוגרת. למרות חוסר ניסיונו כמאמן בוגרים ולמרות גילו הצעיר אז (38), זכה רוני לוי כבר בעונתו הראשונה באליפות המדינה, אך למרות ההישג המרשים, אוהדי הקבוצה לא רכשו סימפטיה למאמן החדש. בלא מעט משחקים שרו האוהדים ללוי "אליפות בלי מאמן", זאת מאחר ולא אהבו את סגנון המשחק ההגנתי של הקבוצה.
על אף המחאות מהקהל הירוק, לוי קיבל קרדיט משחר והמשיך בקבוצה. בשתי העונות שבאו לאחר מכן הוא הצליח שוב לזכות באליפויות עם הירוקים כשהפעם קבוצתו דרסה את הליגה ללא רחם. קריאות הגנאי מהאוהדים הפכו לשירי הלל, אולם לא היתה זו תחילתה של דרך חדשה בין האוהדים הירוקים ללוי, שמעולם לא הפך ליקירם.
מה שפגם מעט בהצלחה הגדולה היא העובדה כי למרות שתי הזדמנויות מצוינות שהיו לה, לא הצליחה חיפה בראשותו של לוי להעפיל לליגת האלופות. בפעם הראשונה נכשלו הירוקים מול רוזנבורג באותו משחק מפורסם באצטדיון רמת גן כשהפסידו בצורה מרגיזה 3:2 לאחר הארכה. עונה לאחר מכן שוב פגשו הירוקים יריבה שוודית, מאלמו, שעברה גם היא את הירוקים לאחר שניצחה במשחק הראשון 3:2 והשני הסתיים בתיקו 2:2 מרגיז ("אוי דוידוביץ'...").
עונתו הרביעית של לוי בחיפה היתה כישלון חרוץ בליגה. לאחר שלוש אליפויות רצופות, סיימה הקבוצה במקום החמישי, אך במקביל נחלה הצלחה גדולה בגביע אופ"א. הירוקים עברו את שלב הבתים והגיעו עד לשלב שמינית הגמר, בו הודחו על ידי אספניול הספרדית לאחר 0:0 בבלומפילד ו-4:0 ב'מון ז'ואיק' שבברצלונה.
עונתו האחרונה של לוי בקבוצה, בה עשה את מיטב שנותיו, היתה גם אקורד הסיום הצורם שלו כמאמנה. הקבוצה שוב לא הצליחה בליגה וסיימה שוב במקום החמישי, אלא שהפעם בניגוד לעונה הקודמת, לא הצליחה באירופה. התקשורת פירסמה השכם וערב על מערכת יחסים עכורה בין לוי לבין חלק מכוכבי הקבוצה, כדוגמת יניב קטן, שאף סופסל במחזורי הפתיחה של אותה עונה. שחקן נוסף עימו המאמן לא מצא שפה משותפת הוא ליאור רפאלוב, שלא ממש הסתדר עם לוי.
השיא השלילי באותה מערכת יחסים רעועה עם השחקנים היה זריקתו של המגן הוותיק, אדורם קייסי מהקבוצה. במהלך אחד האימונים, ולנגד עדשות המצלמה, לוי הודיע לקייסי, שנחשב לסמל בפני עצמו, על סיום דרכו במועדון מאחר ולטענתו הוא גרם נזק לקבוצה ודאג גם לדבר בגנות המאמן מאחורי גבו. ירידתו של קייסי לחדר ההלבשה באותו אקט משפיל היתה גם אקורד הסיום לקריירה המפוארת שלו בחיפה.
במהלך אותה עונה, שנחשבה לחלשה ביותר של הירוקים מזה עשרים שנה, נשבר שיא שלילי חדש גם במערכת היחסים בין לוי לאוהדים. בנוסף לקללות הקשות ושירי הנאצה הרבים שספג מאוהדי קבוצתו במהלך המשחקים, הגיעו כמה מהם באחד הערבים לחניית ביתו שבנתניה והשחיתו את רכבו הפרטי של המאמן ואף ריססו כתובות גרפיטי קשות.
במהלך העונה, כשמצב הקבוצה היה בכי רע, הציע לוי לשחר להתפטר מיידית, אולם שחר דחה את ההצעה וביקש מלוי להישאר. שחר טען כל העת שהבעיה בקבוצתו היא בשחקנים ולא במאמן. למרות זאת, הודיעה הקבוצה כי לוי לא ימשיך לאמן בה עונה נוספת ויסיים את תפקידו בסיום העונה.
למרות שזכה עם הירוקים בשלוש אליפויות כמאמן ועוד אחת כשחקן והיה שותף להרבה רגעי שיא של הירוקים, הן כמאמן והן כשחקן, לא ממש מוקירים מרבית האוהדים, וגם חלק מהשחקנים, חסד למאמנם לשעבר. לא יהיה זה מפתיע אם גם במשחק בשבת חלק מאוהדי הקבוצה יגדפו את לוי, כפי שעשו גם בתקופות היפות שלו.
לפנייה לכתב/ת 
