"הקרקס הנודד" של ליברמן וטיבי: כולם מרוויחים
איש לא הופתע מהחלטת בג"ץ לבטל את פסילת בל"ד ורע"מ-תע"ל, בדיוק כמו ב-2003. אז למה היינו צריכים את כל זה שוב? כי הח"כים משני הצדדים היו זקוקים לחשיפה. "הכל חלק מריטואל הבחירות", מסבירים המומחים - והציבור משלם
בימים הקרובים צפוי בג"ץ לפרסם את נימוקי החלטתו לקבל את ערעורן של המפלגות בל"ד ורע"ם-תע"ל, ולאפשר להן להתמודד בבחירות לכנסת ה-18. סיום צפוי למדי לפרשה, שממנה ייזכרו בעיקר חילופי ההאשמות ההדדיים מחוץ לבית המשפט של הח"כים אביגדור ליברמן ואחמד טיבי, שהרוויחו סיבוב חמים תחת פנסי המצלמות, בעוד ציבור הבוחרים נאלץ, בעל כורחו, לשלם שוב על הסרט שכבר ראה ב-2003.
"מה שקרה עם רע"ם-תע"ל ובל"ד השנה הוא פשוט קרקס נודד", מסביר בני כהן, שהיה יועץ התקשורת של יצחק רבין וניהל את מערכת הבחירות של עמרם מצנע. "היה ברור לכולם שפסיקת בית המשפט תכניס את בל"ד ורע"ם-תע"ל לכנסת, בדומה להחלטה משנת 2003, אבל בדרך, ליברמן עשה סיבוב והרוויח הרבה - הוא שידר שהוא קיצוני נגד הערבים. מצד שני, גם המפלגות הערביות חיזקו את עצמן".
לדברי כהן, המפלגות הגדולות "נכנסו למלכודת שהכין ליברמן", מאחר ולא יכלו לעמוד מנגד. "זה קרב שלא משרת אותן, והיה להן מה להפסיד – אם יעמדו מאחורי המפלגות הערביות, יפסידו את הקהל היהודי, ואם לא - יפסידו קולות של מצביעים ערבים פוטנציאליים. אבל סחפו אותן פנימה למשחק ולא הייתה להן ברירה, במיוחד בימי המלחמה. הן הפכו סטטיסטיות במחזה שכתבו אחרים, רק מתוך ידיעה שההחלטה תהפך בבית המשפט העליון".
"חלק מהריטואל של הבחירות זה הריטואל של בל"ד", הוא ממשיך לנתח. "אף אחד לא מדבר על בזבוז הזמן וכספי הציבור. התקשורת משתפת פעולה עם המשחק. הכתבים הפוליטיים הבינו שזה 'משחק סכום אפס', אבל עדיין נתנו לזה מקום גדול כאילו זה קרב אמיתי - וזה מעיד על דלות המאבק. אם התקשורת היתה מחליטה שזה לא נושא מעניין, כל הקרקס הזה לא היה קורה".
"שיסוי הדדי", לדבריו, הוא טריק ישן. "בזמנו, רחבעם זאבי היה תוקף את הערבים והם אותו, ושני הצדדים מרוויחים. כל ההיגיון בקיומה של מפלגת שינוי היה להילחם בש"ס, ושני הצדדים הרוויחו. היום, כשש"ס תוקפת את הקהילה ההומו-לסבית, גם זו שמחה על ההזדמנות להגיב ולהרוויח קולות".
"בגץ צריך להישאר סמכות מפקחת בלבד"
ד"ר יורם רבין, מומחה למשפט חוקתי מהמכללה למינהל, לא הופתע ממהלך העניינים. לדבריו, "עקרונות חוק יסוד הכנסת והפסיקה לא השתנו ולכן השאלה נשארה עובדתית-ראייתית. גם אם בשלב מסוים נדמה היה שנחצו הקווים, כמו במקרה של עזמי בשארה, הרי שבסופו של דבר - הגורם שחצה אותם לכאורה הפך פחות רלוונטי כי המערכת הישראלית הצליחה 'להקיא' אותו ללא פסילת המפלגה כולה".
על קריאתו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, להעביר את הסמכות להחליט על פסילת מפלגה מוועדת הבחירות, אומר ד"ר רבין כי "בתקופות מסוימות יש נטייה טרנדית לפסול מפלגות. ייתכן שאם המקרה של רע"ם-תע"ל ובל"ד היה נידון לפני שלושה חודשים, למשל, התוצאה היתה אחרת. אני מסכים שוועדה נתונה לשינויי אווירה, וכשיש 'עליהום' כזה או אחר, היא נתונה להשפעות, אך אינני חושב שצריך להפוך את בג"ץ לערכאה ראשונה בשום מקרה. צריך לתת לגוף מינהלי לפעול ולערעור, להישאר כפיקוח על הרשות המבצעת".
לפנייה לכתב/ת 
