"הגבלות על האזנות סתר יסרסו עבודת המשטרה"

ההגבלות שהכנסת עומדת להטיל על ביצוע האזנות סתר "יסרסו את עבודת המשטרה" - כך סבור ד"ר אלכס איש שלום, מי ששימש בעבר ראש אגף חקירות במשטרה, מבקר המשטרה ויועץ מבקר המדינה לענייני חקירות.

הכנסת אמורה להצביע על המלצותיה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא זה, שהגישה אתמול את מסקנותיה. בין ההמלצות: הגבלת מבצעי ההאזנות שלא לחרוג מהמטרה הנקודתית של ההאזנה, והקמת מנגנוני פיקוח ובקרה של מערכת המשפט על מבצעי ההאזנות, ושל היועץ המשפטי לממשלה והכנסת על הפעולות של שתי הרשויות בתחום זה.

ד"ר איש שלום סבור כי הקמת ועדת החקירה היתה מהלך של חברי-הכנסת שכל מטרתו היא תגובה לחקירות של פוליטיקאים. הוועדה הוקמה בעקבות פרשת האזנות הסתר למשנה לראש הממשלה, חיים רמון. "מתוך קריאה בעיתונים נראה לי שכבודו של חיים רמון לא סלח על החקירה שהייתה נגדו", הוא אומר, "ואיך אמרו כולם? אם אתה טוען שהרשעתך הייתה שלא כדין - תגיש ערעור. נראה שהוא משתמש בצעדים שנועדו כאילו להעניש את המשטרה שהעיזה להביא להרשעתו".

"מנגנוני הפיקוח כבר קיימים"

כיום משמש ד"ר איש שלום כמרצה למשפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, לאחר שפרש ממשרד מבקר המדינה ב-2003. "אני יכול לומר כשוטר, כחוקר, כמבקר וכמשפטן, שכלי האזנות הסתר הוא חשוב ויעיל", הוא קובע. "לא ניתן כבר היום להאזין ללא צו בית משפט, לאחר שמוצג לו כל החומר והוא מגובה בתצהיר. זה כלי תקין וסביר, שמאפשר גמישות".

אשר לטענות כי היו שיבושים בפרשת האזנות לרמון, שנוצלו גם למטרות אחרות כמו החקירה ברשות המסים, הוא אומר: "יש שיבוש בכל מיני דברים, ומתקנים את השיבוש.

אך לסרס את הכלי הזה? כבר גמרנו את כל הלחימה בפשיעה ובפשע? זה פשוט לפגוע ביעילות המאבק בפשיעה ובשחיתות. אם היו עולים על מגמה בכל החקירות, ומגלים שיש בעיית חוסר פיקוח - מילא. אבל ללכת לשנות את החוק בגלל המקרה הבודד הזה? הרי מנגנוני הפיקוח כבר קיימים".

"כשעסקתי בחקירת 'הרצח הכפול' של עמוס אוריון ועזר כהן בשנות ה-80, האזנת סתר עזרה לי מאוד בפענוח התיק. בהרבה מאוד חקירות השתמשנו בהן - החל מסחיטות וסמים עד רציחות, ותמיד בזהירות. כמה התאמצנו לקבל אישורים... אינני שלם עם פעולת הדרג הפוליטית שמנסה לשים ריחיים על פעילות המשטרה".