שתף קטע נבחר

ראובן עטר מציג: התאבדות בשידור חי

מאמן בית"ר עלה עם מערך תמוה מול הפועל ת"א וחטף בהתאם. וגם: מחמאות לנמני, הפוליטיקות של קשטן ואלי כהן שאיבד את זה. 10 הערות לסיכום המחזור

גבירותיי ורבותיי, מהפך. קבוצת המיליונים של ארקדי גאידמק מתפרקת סופית ומעבירה את תואר האליפות לקבוצה אחרת. חיפה? הפועל ת"א? נתניה? את זה נראה בסוף העונה. אז לרגל חילופי השלטון, ולכבוד כל המחזור, הנה 10 הערות לסיכומו.

 

1) הגבול בין אומץ לטיפשות. בוקר טוב ראובן עטר, זהו יום הבוחר. אתמול בחרת להתאבד בשידור חי ולעלות במערך עם דריו פרננדס אחד מול אבוטבול, ורמוט, נאתכו ולוז, כשמאחוריו שמעון גרשון ודוד אמסלם האיטיים להחריד מול יבואה ולאלה. כדי לשחק כדורגל התקפי לא צריך כל כך הרבה שחקנים התקפיים בהרכב. צריך טקטיקה התקפית, עם עזרה של שחקני ההגנה. הפועל היא הקבוצה עם חוליית הקישור הטובה בליגה שלנו, ועטר במו ידיו הפסיד את המשחק ואת העונה כולה, כי לבית"ר יהיה קשה להתאושש מהמכה הזו עוד הרבה זמן.

 

2) גוטמן לא מרוצה. אומרים על אלי גוטמן שהוא "גרמני". אז מול המסננת שנקראת הגנת בית"ר ירושלים זה בהחלט היה קל להציג כדורגל דרום אמריקאי, אבל גוטמן בשלו. עומד ומדבר בניחותא אחרי המשחק, כאילו שהוא שיחק משחק אימון מול גדנ"ע יהודה בוולפסון. אולי זה סוד הקסם של הפועל ת"א העונה ונקודת התורפה שגוטמן מזהה, כהרגלו, אצל השחקנים שלו. שלפעמים ההצלחה עולה להם לראש. כמו השאננות שהביאה לתבוסה לבני יהודה. ביום שני יש לגוטמן דרבי על הראש, אני מניח שהמאמן ועוזרו אבוקסיס כבר ייכנסו לשחקנים שלהם מתחת לעור כדי למנוע ביטחון מופרז.

 

3) פריחה מאוחרת. אוהדי מכבי תל אביב מסתכלים בדאגה על היכולת הנפלאה של בן לוז בהפועל ת"א. שחקן שגדל בקרית שלום ואף פעם לא מצא שם את מקומו, מתאים כמו כפפה לצהובים של היום. מי יודע, אולי בשנה הבאה יסגור מעגל ויסיים את הקריירה היכן שהיא היתה צריכה להתפתח ולהגיע לשיא.

 

4) המחמאות לנמני. לפני עשרה ימים זה נראה רע מבחינת מכבי. חלון העברות בלי כסף, המאפיה הצרפתית (פרט לאסוס) התפרקה, והעתיד נראה שחור. מכבי צירפה רק את מגרלשווילי וסילי, ובינתיים הם מתגלים כבינגו. בסכומי כסף זעומים הגיעו לקריית שלום שחקנים שמשנים את משחק ההתקפה שלה בחסר במשך כל העונה. גם ההצבה של מגרלשווילי בקישור השמאלי היא הברקה של המאמן.

 

5) רובן אאוט, אלירן אין. מעטר עצוב לעטר שמח. אמנם בני יהודה פספסה הזדמנות להידבק לצמרת הגבוהה, אבל הגול הזה של אלירן היה שווה את הכל. מיותר לבקש מדרור קשטן שיזמן אותו לנבחרת, כי המאמן השמרן הזה לא יעשה זאת משיקולים עבשים ואנכרוניסטיים. שחקניו של גיא לוזון הצליחו לשים בצד את תקרית האשכנזים המתים ולא התפרקו כמו שקרה להם במקרים רבים בעבר, שבהם דברים שממש לא קשורים לכדורגל פירקו אותם.

 

6) חרזי גייט. איזה מהומה על לא מאומה נוצרה בשבוע שעבר במכבי חיפה. בשורה התחתונה, אלישע לוי קיבל החלטה לגיטימית להוציא את הקפטן מהסגל. בפועל, הרוחות רחשו ובחשו מתחת לפני השטח, התקשורת עשתה בלאגן ובסופו של דבר זה נגמר בשיחת הבהרה. אם אלישע לוי היה עושה את השיחה הזו מלכתחילה, זה היה עובר בשקט גמור. מותר ולגיטימי למאמן להוציא מהסגל שחקן בן 38, כששחקן אחר בתפקיד שלו נמצא בכושר מצוין.

 

7) השריף איבד את זה? לא ברור מדוע שוב אלי כהן בוחר לרסק את הקריירה שלו בהגעה לקבוצה משברית באמצע עונה. אלי כהן נפלא בבניית סגלים עוד מהקיץ, לא בתיקון שברים באמצע העונה. עם תקציב גדול מאוד, הקבוצה ששיחקה השנה בגביע אופ"א נראית כמו הקבוצה החלשה בליגה. למזלה, בשנה הבאה תהיה לנו ליגה שמנה שתכלול קבוצות חלשות כמוה.

 

8) המחזור הבא. נדלג לרגע על מחזור הגביע ונקפוץ הישר למחזור הליגה הבא בעוד שבועיים. הבוקסן שטאדיום בנתניה יארח את קרב הענקיות בין מכבי נתניה למכבי חיפה.

 לותאר מתיאוס יזמין בטח את סטפן אפנברג להיות אורח הכבוד ולחזות מקרוב בפנינה הארכיטקטונית היפה במרכז העיר. אל תצפו למשחק גדול. חיפה תחשוש לתקוף ולהיחשף למתפרצות כמו בסיבוב הקודם. נתניה פשוט לא אוהבת לשחק התקפי. נא להצטייד בספרי קריאה ולוחות שש בש. באורווה, רוני לוי מחכה לאלי גוטמן. איזה קרב ענקים על הקווים מצפה לנו במגרש הסוסים.

 

9) קשטן מה יהיה. מעניין מה היו עושים למאמן הנבחרת אם לא היה מזמן חלוץ של מכבי פתח תקווה אם הוא היה בכושר כמו של פיני בלילי. בעצם זה לא היה קורה, המאמן הפוליטי הזה לא היה עושה טעות של טירון. הגיע הזמן שמישהו יבוא ויעמיד את מאמן הנבחרת במקום על השיקולים הלא ברורים שלו בזימון הסגל. העיקר שרוברטו קולאוטי בפנים. חבל שבמשחק האחרון לפני יוון המאמן הלאומי לא בודק את כל האופציות שעומדות לרשותו.

 

10) אולי נקבל שר ספורט אמיתי? לכל המטקבקים המקטרים, אני מקווה שלא שכחתם לממש את זכותכם הדמוקרטית. כל קול קובע, וכל קול יקבע גם מי יהיה שר הספורט במקום השר המנמנם, ראלב מג'אדלה. הגיע הזמן שאיש ספורט אמיתי יקבל את זה, ולא עסקן פוליטי נטול כל הכשרה לתפקיד. לכו להצביע.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ראובן עטר
צילום: אלי אלגרט
מומלצים