שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הח"כים החדשים: מרימים כוסיות, משלימים שינה
    רגע לפני שהם מתיישבים לראשונה על כסאותיהם במליאת הכנסת, סיפרו ל-ynet כמה מ-31 הח"כים החדשים על הפרפרים בבטן. "הזמן קצר והמלאכה מרובה", סיפר אחד בין שיחת טלפון לזר פרחים. מי מתרגש? מי מפחד? ומי נחוש לשמור על הגזרה?

    יותר מרבע ממושבי הכנסת ה-18 יאוכלסו על-ידי "פנים חדשות" - 31 ח"כים שיגיעו בקרוב למשכן הכנסת, לקדנציה אישית ראשונה. רגע לפני שהם מתלבשים במיטב מחלצותיהם ורבים בתור למזנון הכנסת, שאלנו כמה מהם אם הם נרגשים לקראת התפקיד החשוב, ומה הם מתכננים לעשות מרגע שייכנסו למשכן.

     

    לניצן הורביץ מהתנועה החדשה-מרצ אין זמן למנוחה. "הזמן קצר והמלאכה מרובה. חבר כנסת זה עסק רציני. את רוב הזמן אני מעביר בהכנות - קורא הרבה דברי חקיקה, תקנות והצעות חוק, לומד את הנושאים לעומק. לא היה לי זמן אפילו להרמת כוסית", סיפר. "קפצתי מאולפן לאולפן", אמר מי שכעיתונאי דווקא התרגל לסוג כזה של פעילות.

     

     

    הכניסה למשכן הכנסת כחבר מן המניין לא מרגשת את זאב בילסקי מקדימה, יו"ר סוכנות היהודית. "אני מתחיל דרך חדשה ומעניינת אבל יצא לי להכיר כבר מתפקידי הקודמים את סממני השלטון ואת משכן הכנסת מקרוב, כך שבמובן הזה אני לא מתרגש", אמר. "על סיור במשכן אני יכול לוותר".

     

    בילסקי לא הספיק עדיין לחגוג - "הבן בצבא ואשתי והבנות עובדות כל הזמן" - ואת הימים הקרובים יעביר בעיקר בסוכנות: "צריך לסיים את הכהונה כראוי, להשאיר לבא אחריי חפיפה מאורגנת ומסודרת". ותוכניות לעתיד? "כשאגיע לכנסת, הדבר הראשון שאעשה יהיה לדחוף קדימה הצעת חוק לשינוי שיטת הממשל".

     

    גם חברו למפלגה, נחמן שי, לא מתכוון לחגוג. כל שאיפותיו מסתכמות כרגע בהשלמת שעות שינה אחרי שבועות רצופים של חרישת כבישים. "אני מקווה שבשבת ייצא לי קצת לנוח ולצבור כוחות. הכול נורא טרי. זה תמיד מרגש לעשות שינוי בחיים, אבל השינוי הזה עבורי הוא מעבר די חד".

     

    שי, שכיהן בעבר בתפקידים ציבוריים רבים, אמר כי "זאת טרנספורמציה מאוד משמעותית. אני נכנס לזה בפיק ברכיים למרות שהכנסת היתה לי כמעט בית שני בזמן שהייתי כתב פרלמנטרי. הכול מתגמד לנוכח גודל האחריות שמוטלת עליך עכשיו". הדבר הראשון שיפעל למענו כחבר כנסת יהיה מעמד האשה: "לפעול למען שוויון מוחלט, ולא רק באופן פורמלי".

     

    "אעשה לראשונה סיור במשכן"

    רק אחרי פרסום התוצאות הסופיות הבינה מירי רגב שהיא בפנים. "הייתי ממש על הגבול", אמרה מספר 27 ברשימת הליכוד, "אני מאוד שמחה, מתרגשת וגאה". גם המשפחה מתרגשת: "הבת הקטנה שלי מיכל הכינה שלט עליו היא הדביקה את כל כרטיסי הביקור שלי מהפריימריז וכתבה 'אמא בהצלחה'".

     

    את הימים הראשונים כח"כית תקדיש רגב בעיקר להסתגלות. "אעשה לראשונה סיור במשכן, ולא ברמת אורחת בוועדת חוץ וביטחון", היא אומרת. "אראה איפה הוועדות, איזה מתקנים יכולים לסייע בידי ואסגור סופית את הצוות שיעבוד איתי". אבל הנושא העיקרי העומד כעת על הפרק הוא תיאום חופשה עם הבעל: "יש לי רק שבוע לקחת אותו לחופש, להירגע קצת מכל הלחץ. אני ממש מקווה שזה ייצא לפועל".

     

    התואר החדש של דני אילון מישראל ביתנו, בעיקר מחזיר אותו אחורה. "זה מזכיר לי את הרגע שבו אריק שרון ביקש ממני לכהן כשגריר בוושינגטון. זאת הרגשה של התרוממות רוח אבל בהחלט לא אופוריה, כי ישנה אחריות כבדה. אתה מבין שאתה נכנס למשכן שמבטא את הריבונות הישראלית יותר מכל דבר אחר".

     

    את הבשורה על כניסתו לכנסת קיבל עם אשתו כשהיו במטה המפלגה, במלון קראון פלאזה בירושלים. "ציינו את זה בנשיקה. היא מתרגשת כמוני, הבנות קצת פחות. הן כבר רגילות לכל העניין שמסביב בגלל התפקידים הקודמים שלי אז הן קיבלו זאת בשוויון נפש". את הקדנציה הוא מתכוון להקדיש בעיקר לנושא אחד: שינוי שיטת הממשל: "אני מאוד מאמין בשיטת הממשל האמריקנית".

     

    "הבית שלי נראה כמו גן של שושנים"

    שיחה עם משה מטלון מאותה מפלגה היא לא משימה פשוטה - מרוב טלפונים הוא איבד את קולו. "ביומיים האחרונים קיבלתי יותר מ-450 מסרונים, בחיים לא היה לי דבר כזה. הבית שלי נראה כמו גן של שושנים". את התוכניות שלו לקחת את הג'יפ בשבת הקרובה ולטייל בטבע ייאלץ כנראה לנטוש. "במהלך כל הסוף שבוע אפגוש חברים ותומכים, נאכל ביחד ארוחת ערב ונעשה סוף שבוע משפחתי מורחב. אני נרגש כולי לקראת התפקיד החדש. אני מרגיש כמו טירון, כמו לפני צניחה ראשונה כשאתה לא יודע כיצד זה יגמר".

     

    הוא מתגאה כי "החברים מארגון נכי צה"ל סוף סוף מרגישים שיש להם נציג אמיתי בכנסת, נכה עם כיסא גלגלים. הידיעה שאני פרצתי את המחסום הזה עושה לי המון טוב". את הביקור הראשון שלו במשכן יעשה עוד השבוע. "כבר קבעתי סיור עם מנכ"ל הכנסת כדי לבדוק אם הכנסת מונגשת לנכים לחלוטין. נבדוק איפה יש תקלות ונתקן אותם".

     

    חברתם למפלגה, אורלי לוי, כבר משתוקקת להתחיל בעשייה. "ברגע שאסיים עם כל הראיונות לתקשורת, אולי באמת אוכל כבר להתפנות לעיקר". חגיגות? חאפלות בבית שאן? לא ממש בתוכנית. "אין במדינה כרגע סיבה לחגיגות. אתה מסתכל על המשק, על חוסר היציבות, והדבר האחרון שבא לך הוא לחגוג".

     

    היא מתכוונת לרתום את כוחה למשימה נכבדה: עזרה לילדים בסיכון. "אני הולכת להזמין את כל האנשים שנוגעים בדבר, שייעצו ויעניקו לי ראייה רחבה יותר". בינתיים, לא כולם בבית מרוצים מהמצב החדש. "הילדה כבר אמרה לי: אמא, יש לי שאלה מאוד חשובה לשאול אותך - מה יותר חשוב לך, העבודה או הילדה שלך? עניתי לה את התשובה הנכונה. לפני שהבלגן מתחיל אני מקווה לבלות קצת זמן איכות עם הילדים, לנצל כל שנייה איתם. אני רק מקווה שעדיין אספיק להכין להם סנדוויצ'ים בבוקר".

     

    אפו עוגה לעפו

    אורי אורבך מהבית היהודי בעיקר תשוש אחרי חודשיים קשים. "אני לא אדם שמתרגש הרבה, אז אני נרגש במידה מתונה. מה גם שזו לא היתה הפתעה עבורי כי ידעתי שנעבור את אחוז החסימה ומכיוון שאני במקום השלישי זה היה די ברור שאני נכנס". הוא לא מתכוון לנוח וירתום את מרב מרצו לטובת ענייני תרבות ותקשורת. "בימים הראשונים אבוא בצניעות, כי תמיד יש מה ללמוד, ורק אחר כך אוכל להביא תועלת. אשתדל ללמוד את הדברים מאוד מהר".

     

    לעומתו, עפו אגברייה מחד"ש מתרגש עד מאוד. "זאת עבודה חדשה, אטמוספירה חדשה", הוא אומר. חאפלה? לא כאן. "המשפחה כולה התאספה, אפו לי עוגה גדולה. אנחנו לא שוחטים כבשים ולא עדרים, נמשיך כרגיל בעבודה הקשה". את ימיו הראשונים יקדיש ללמידה. "אלמד את המקום, את המשכן, את הוועדות. בד בבד אתחיל לעבוד על הנושאים שאני רוצה לקדם, ובראשם העניין הרפואי: הרחבת סל התרופות".

     

    בין קבלת זר פרחים אחד למשנהו, ד"ר מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי, מוצא גם זמן לשוחח בטלפון. "אני עוד לא שר, אבל תודה", הוא עונה למשלוחן שזה עתה נכנס בדלתו ושאל האם הוא יכול להעניק את משלוח הפרחים הכתומים לשר בן ארי. "אנשים באים לברך כל הזמן. השכנים

    מנסים לתגמל את אשתי על זה שאני בכלל לא נמצא, אז אופים לה עוגות", סיפר.

     

    בן ארי נכנס לכנסת ממש בדקה התשעים, או בעצם - בתוספת הזמן. "בליל הבחירות, כשחזרתי הביתה ב-1:00, עוד לא הייתי חבר כנסת. אמרתי לאשתי 'אני מחזיר את הג'קט והעניבה למקום וחוזר לתלמידי האהובים'. ב-3:00 לפנות בוקר, שהתברר לי שהמצב השתנה - היו לי דמעות בעיניים". אבל הוא לא בטוח אם נפלה עליו ברכה או קללה. "שמחה לא היתה שם. "כשאנשים מאחלים לי מזל טוב אני אומר להם - 'אין פה מזל ואין פה טוב, יש רק אחריות, כובד ורצינות'. מהיום כל יום שעה ושעה ישפטו אותי. החיים הנוחים והשלווים והנעימים הסתיימו".

     

    אחרי שיברר מי נגד מי ויתאקלם במשכן, הוא מתכוון להפנות את תשומת לבו לנושא לא פחות חשוב: שמירת הגזרה. "זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת, איך לא להשמין. ראיתי איך מגישים שם בכל פאנל מיני כיבודים, ואני לא מתכוון לגעת. אני גם לא פוסל היכרות מקרוב של חדר הכושר של המשכן, רק צריך לברר קודם אם יש שם הפרדה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בילסקי. מכיר את המשכן מקרוב
    צילום: ירון ברנר
    צילום: גלי תיבון
    שי. "נכנס בפיק ברכיים"
    צילום: גלי תיבון
    הורוביץ. "זה עסק רציני"
    צילום: ירון ברנר
    איילון. האשה התרגשה, הבנות לא
    רגב. "הייתי ממש על הגבול"
    צילום: ירון ברנר
    לוי. "אין סיבה לחגיגות"
    צילום: עמית מגל
    בן-ארי. דמעות בעיניים, ולא משמחה
    מומלצים