בין בנות: זה לא נגמר עד שזה לא ממש נגמר
בייחוד אחרי קשרים רציניים, נורא קשה עם המיטה לבד. זה לא פשוט להתרגל לזה, זה לא פשוט לחיות שוב בלי גוף רך לחבק בלילה. יש לי גם כמה כללים, שממש עוזרים לי, תודות לספר של אשכול נבו ולניסיון החיים. להלן עשרת הדיברות לפרידה
מאז הספקתי לפתח מדריך משלי לפרידות, ספציפי לקהילה הלסבית. השבוע, הריטואל הזה הפך לרלוונטי בפעם השנייה מאז תחילת ימי הטור הזה – נפרדתי שוב. אני בסך הכל בסדר גמור, בסך הכל, למרות שכמובן קשה ועצוב. תחושת העצמי שלי לא נפגמת כבר, לפחות לא אחרי ה-24 שעות הראשונות. ויש לי גם כמה כללים, שממש עוזרים לי, תודות לאשכול נבו ולניסיון החיים. להלן עשרת הדיברות ששומרים עליי בכל פרידה:
1. אל תזוזי ביממה הראשונה. 24 השעות הראשונות הן הלם. את לא מעכלת, את עוד לא יודעת מה את רוצה ואיך. אל תשני כלום, אל תחליטי, רק תני לעצמך להיות עם כל מה שאת מרגישה. רצוי – לא לבד. בשביל מה יש חברים? שיאכילו אותך, ישקו אותך, יטפלו בך קצת. מגיע לך. שימו את "חברים" בדי.וי.די ותצחקו על העולם. זה עוזר, כי באמת שלפעמים קשה לזכור שיש חיים בלעדיה.
2. לכי לישון. לא יודעת איך זה אצלכן, אני לא ישנה כשאני מדוכאת, והמוח טוחן בפול גז את השיחות האחרונות, את הסיבות, את ההשתלשלות, "למה לעזאזל היא עושה לי את זה כמו שהיא עושה?", "מי ירצה אותי?", "איך לעזאזל אני הולכת להמשיך הלאה כשהלב שלי עדיין בטיפול נמרץ?". זה לא בריא להמשיך לטחון. לכי לישון, הכל יחכה למחר, ולך יהיה פי שניים כוח להתמודד עם זה.
3. קומי בבוקר ולכי לעבודה. המיטה נראית כמו המקום האידיאלי, ליד הטישיו. אז מה? אז קמים והולכים לעבודה, וטובעים בה. לא לחשוב על החלל שנפער עושה רק טוב על הלב, בייחוד בעבודה שאוהבים. אבל גם אם לא, יש שם אנשים, יש שם שגרה מבורכת, יש שם שקט מכל הבלגן הרגשי בראש. לא לפתוח מסנג'ר, לא לדבר איתה, לא לסמס לה. בעבודה, שיהיה שקט.
4. לכי לשופינג. אפילו קטן. אפילו של איזה פריט דבילי שלא עולה יותר מעשרים שקל. משהו קטן וטוב, שיעשה לך נעים בלב. אחת הבעיות של פרידות לסביות היא אותו זמזום בלתי פוסק במוח, אותה אובססיה קטנה ומעצבנת שטוחנת את החושים כל הזמן.
.
5. תשני כמה לילות עם חבר/ה טוב/ה. בייחוד אחרי קשרים רציניים, נורא קשה עם המיטה לבד. זה לא פשוט להתרגל לזה, זה לא פשוט לחיות שוב בלי גוף רך לחבק בלילה. אז למה לא לישון עם מישהי נטולת סיבוכים ותסביכים, שתחבק אותך קצת בימים הראשונים? לכמעט כולנו יש חברה טובה אחת לפחות. למי שאין, והיו לי תקופות כאלה, גם דובי עושה את העבודה של למלא את החלל במיטה, אם כי הוא פחות נוטה לחבק בחזרה.
6. אל תרוצי. לא יודעת איך זה אצל כולן, אבל כל פעם שאני נפרדת מתעוררות ישר כל אלה שחיכו, או שפתאום מתעניינות. לא לרוץ, לא למהר ולא להיכנס לקשר חדש כה מהר. איך אפשר לפתוח את הלב, כשהרסיסים עוד על הרצפה? אל תרוצי, גם אם נורא קשה לבד. אל תיכנסי לקשר שיכול להיות ממש טוב במהירות כזו, כי את עוד מדממת מהפרידה האחרונה. אצלי זה תקף בדרך כלל לחודשיים הראשונים, לפחות. יש משוואה כזו שאומרת שעל כל שנה, תני לעצמך חודש. אני חושבת שזה יותר עניין של משמעות וכמה עמוק הרגש.
7. פחמימות זה מנחם – אבל עדיף לצאת לטיול. בתור סוכרתית, אני משתדלת להימנע. במקום זה, אני הולכת המון ברגל אחרי פרידות, שרה לעצמי וצועקת עם המוזיקה באוזניים את כל מה שהייתי צריכה לצעוק עליה. זה גם משחרר, גם מנחם וגם ספורט – כך שגם הוצאתי קלוריות וגם הרווחתי שקט נפשי.
8. נסי לקצר את סאגת הטלפון. לא היה לי אפילו קשר אחד שבו לא היתה סאגה כזו. סמסים, מסנג'ר, שיחות חסרות מטרה שמותירות אתכן תשושות כמתאבק שהפסיד בסיבוב האחרון. למה לכן? קצרו. אם יש לכן משהו על הלב, אז בסדר, אבל אין טעם בשיחות על שיחות של הטחת האשמות ו"כמה פעמים את לא הורדת את הזבל? הא?!" או "אני לוקחת את החתולים, ולא מעניין אותי כמה את אוהבת את פריצי ומיצי", או אמירות מיותרות כגון "הסיבה היחידה שנשארתי היתה הסקס איתך, יא בת זונה".
9. למען השם, אל תחזרי אליה מיד. חכי קצת. הנה עצה נפלאה מהספר שהוזכר למעלה – אם לא השתנה כלום בה, בך או בדינמיקה, סביר להניח שתמצאו את עצמכן בדיוק באותה הנקודה. אם השתנה משהו – שווה לשקול. אבל הקושי להיפרד אינו סיבה מספקת לחזור, וצריך להיות שינוי אמיתי אצלכן כדי שהחזרה תצליח ולא תותיר עוד ועוד משקעים. מי מאיתנו שלא עברה על הכלל הזה – שתרים יד. חלק מהמהלך הלסבי הוא השלב הזה: להיפרד, לחזור, להיפרד, לחזור. יש לי מכרה שאומרת שעד שלא עברו מהפרידה האחרונה שנה וחצי או יותר משמונה פרידות, זה לא נגמר באמת בין שתי נשים. אומרים שזה משתנה עם הגיל, אני בינתיים טרם הצלחתי לקצר אותה לחלוטין – ספרו לי איך, אם הצלחתן.
10. נגמר סופית? יופי. עכשיו תכנני את חייך מחדש. זה הזמן לחלום, לכתוב, לחשוב, להציק לחברים, לגלות בילויים חדשים, לקנות ריהוט חדש שלא יזכיר לך אותה בכל נשימה (אני תמיד משאירה את רוב הריהוט, בדיוק מהסיבה הזו), לרכוב על אופניים, להירשם לחדר כושר ולהישבע שהפעם את הולכת באדיקות, לקחת שיעורי מחול, לאמץ תחביב, לעשות מודל עירום לאיזה צייר או אפילו להיות לסבית מצויה ולאמץ חתול חדש. בעיקרון – לתת לעצמך לגדול. כי זה מה שזה, בסופו של דבר, הזדמנות נוספת לגלות מה עושה לך טוב, בלי הפשרות ההכרחיות שמביאה איתה הזוגיות.
- מאמרים, טורים וסיפורים על התמודדות עם פרידה
לפנייה לכתב/ת 
