שתף קטע נבחר

יחד עד הסוף: הבן התאבד כשאמו גססה מסרטן

טרגדיה משפחתית בלתי נתפסת: זמן קצר לאחר שנודע לו כי לאמו נותרו שעות ספורות לחיות - הוא חתך את גרונו וקפץ מקומה רביעית. האם ובנה נקברו זה לצד זו בפתח-תקווה, וחברים סיפרו: "היה ביניהם חיבור מדהים"

סיפור על אהבה עזה כמוות בין אם ובנה: זה לצד זו נקברו אמש (יום ג') אם בשנות השישים לחייה ובנה, בשנות השלושים לחייו. "עכשיו הם שוכבים אחד ליד השנייה, כמו שהם כל-כך רצו", אמרה קרובת משפחה מעל הקברים הטריים בבית העלמין סגולה שבפתח-תקווה. האם נפטרה שלשום ממחלת הסרטן. בנה, שסעד אותה בתקופה האחרונה, שם קץ לחייו זמן קצר לפני שהלכה לעולמה. עשרות ליוו למנוחות עולמים את השניים.


הקברים הטריים (צילום: דודו אזולאי)

 

במשטרה ובמד"א התקבל אתמול דיווח על אדם שנמצא מוטל בחצר בניין ברעננה. החובש הבכיר דני רחמים, שהגיע למקום, סיפר: "מצאנו אדם שבצווארו שני חתכים עמוקים, סימני חבלה על פניו ושברים ביד וברגל. הוא היה במצב קשה, מעורפל הכרה ובחוסר שקט. גשם שוטף ירד ולא היה ברור כמה דם הוא איבד. טיפלנו בו במקום ופינינו אותו מיד לבית החולים 'מאיר' בכפר סבא". 

 

למרות המאמצים, הוא מת מפצעיו. חקירת המשטרה העלתה שהוא שם קץ לחייו - חתך את צווארו וקפץ מהקומה הרביעית של הבניין. בביתו נמצאו מכתבים המסבירים את המעשה. הוא ביקש שלא יספידו אותו.

 

בני משפחתו התקשו לעכל את הטרגדיה הכפולה. הם סיפרו כי הבן ואמו היו קשורים מאוד, והוא קיבל את דבר מחלתה בצורה קשה. לדבריהם, הוא טיפל בה במסירות רבה, וסעד אותה. הוא למד באוניברסיטה, אך חזר לגור עם אמו בשל מחלתה.

 

בהלוויה ספד קרוב משפחה לאם ולבנה: "היה בך תום ואצילות נפש, וקשה לבטא במילים כמה אני מעריץ אותך", אמר על האם. אחר כך ספד לבנה: "אני יודע שביקשת שלא להספיד אותך ולדבר רק על אימך, אך אי-אפשר שלא להזכיר איך קיימת את המצווה של כיבוד אב ואם בצורה האבירית ביותר שאפשר".

 

חברותיה לעבודה סיפרו בדברי הפרידה עד כמה דאגה לעבודה עד הפרט האחרון, ועל יחסה הנעים לכולם. אחת החברות סיפרה כי לפני מספר שנים התגלתה המחלה בגופה, ואז התגלה עד כמה אמיץ וחזק הקשר בינה לבין בנה. "הוא לא היה בחור דיכאוני", אמרה. "היה ביניהם חיבור מדהים, וכנראה שזו ההחלטה והבחירה שלו ללכת יחד איתה".

 

"רצתה שלילדים לא יכאב"

תמי בן-רון, מנהלת שעבדה עם האם, סיפרה ל-ynet: "הצוות היה כמו משפחה אחד לשני. היא היתה נשמה טובה, ותמיד רצתה לדעת איך אפשר לתמוך ולקדם את העובדים שלה. היא אישה צנועה שהשקיעה הרבה מאד שעות וימים בעבודה.

המקצועיות היתה מאוד חשובה לה.

  

"היא השקיעה בבן שלה והפכה אותו למצטיין בצבא ובאוניברסיטה, וגם זכתה לקצור את הפירות משום שהוא הצליח מאוד במה שעשה. בשנתיים האחרונות, מאז חלתה, הוא הקדיש את כולו אליה. היא עברה טיפולים שלאחריהם השתפר מצבה והיא חזרה לעבודה, אך מצבה הידרדר שוב לפני כמה שבועות.

 

"כולנו ידענו שהיא חולה, אך היא ביקשה לשמור על האינטימיות של המשפחה ולא רצתה שירחמו עליה או שנבוא לבקר אותה. היא עשתה הפרדה בין המחלה לבין העבודה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הקברים בסגולה. "אצילות נפש ואבירות"
צילום: דודו אזולאי
מומלצים