רצית לדעת למה בחורה נחמדה כמוני לבד?
"אני בתקופה כזו", השבתי. גיליתי לך שגם בחורות נחמדות בוחרות לפעמים להיכנס לתקופות שכאלה. רציתי להוסיף שהתקופות האלה מבולבלות, אבל שתקתי. זה בטח טיפשי לכתוב לאיש שבקושי מכיר אותי. אבל אני מרגישה צורך להסביר. מי יודע, אולי בזכותך אוכל לתת תשובות לעצמי
קודם כל, ברצוני להודות לך על המחמאות. נחמד לגלות שניתן להבחין בי, גם מבלי לדעת עליי יותר מדי, לפי שפת הגוף.
אכן, ברוב הימים אני זו ששפת גופי מתארת. בשאר אני פשוט משתדלת להיות.
אתה יודע, זמן רב שלא יצא לי לעבור ראיון עבודה כלשהו, בו התבקשתי לציין שלוש תכונות טובות שלי, לצד החסרונות. מוזר איך לפעמים דווקא השאלונים המציקים האלה נחוצים כדי להזכיר לעצמך מי אתה. מוזר עוד יותר לגלות שהפחד הוא לרוב התוצאה של אותן הפעמים בהן המוּדעוּת ל"מי אני" הולכת לאיבוד.
ואם היית מראיין אותי כעת, כדי לדעת אם אני מתאימה להיות בלב של... הייתי אומרת לך את האמת. שאני גאה להיות רגישה, אוהבת וכנה. מנגד הייתי מודה שאינני סומכת בקלות על אנשים, שאני עובדת על זה, ושלצערי המחוייבות מרחיקה אותי. שאני נשארת היכן שמרגיש לי טוב להיות, ועוזבת מקומות של ויתור.
שאלת אותי מה אני עושה. מדהים עד כמה פשוט לשאול זאת מישהו אחר. דע לך שהאגו מעולם לא הטריד אותי יותר מדי, ועדיין אני מוצאת את עצמי פעמים רבות מתנצלת המון, מעניקה הסברים. "אני לומדת פסיכולוגיה ותקשורת", שיתפתי. התאפקתי מלספר על החלום.
חייכת כמאשר את היותי בחורה אינטליגנטית, חכמה וסקרנית. וקבעת שאני מאוד מיוחדת. ביקשת רשות לדעת אם יש לי אהבה.
אני בחורה שאוהבת מאוד - או לא אוהבת בכלל
אני בטוחה שאתה יודע היטב שיש הבדל גדול מאוד בין אהבה לבין חבר. היו לי פעם כמה חברים בלי אהבה, עד שהבנתי שאני בחורה שאוהבת מאוד - או לא אוהבת בכלל. לא קיים אצלי אמצע.
"אני בתקופה כזו", השבתי. גיליתי לך שגם בחורות נחמדות בוחרות לפעמים להיכנס לתקופות שכאלה. רציתי להוסיף שהתקופות האלה מבולבלות, אבל שתקתי.
חשבת שאולי מדובר בסוג כלשהו של תקופת אבל על מה שהיה ואיננו עוד. צחקתי, כנראה כדי לא להיעצב. מעולם לא הייתי באבל. סיפרתי לך שמעולם לא ידעתי איך להתאבל. גם כשהיתה לי סיבה עמוקה לכך, הבחורה הרגישה שבי העדיפה לברוח. אבסורד איך עד היום לא למדתי לחוות כאב.
"אז איך זה שאת לבד?" שאלת שוב. תהית אם במקרה הייתי רוצה להכיר מישהו. סיפרת שיש לך מישהו מקסים בשבילי.
השבתי שאני לא ממש בטוחה לגבי זה, למרות שאני מאמינה שחייב להיות - שלכל אחד מאיתנו יש מישהו מקסים בשבילו.
זה בטח טיפשי לכתוב לך כעת מכתב. לאיש שבקושי מכיר אותי, לאיש שאין לו מושג מה עברתי עד כה. למרות זאת, כתמיד, מרגישה צורך להסביר. מי יודע, אולי בזכותך אוכל לתת תשובות לעצמי.
כפי שאמרתי, לא קיים אצלי אמצע, וקרה שאהבתי מאוד, אהבתי עד שהלב שלי נעצר. הוא התמכר לאהבה שהיתה הסם היחידי בחיי שהעזתי לנסות. לאהבה שגרמה לתחושת 'היי', יצרה שעות מדהימות של עירפול חושים, של טירוף. שעות בהן הכל נראה בולט יותר, מרחף. ולמרות שחששתי שהתחושה הזו תסתיים בסופו של דבר בהתרסקות, ידעתי שרק לעיתים נדירות זוכה אדם להרגיש כך.
לא פעם דימיינתי את העונג הופך לחצים שונים של כאב, אותו כאב שאין לי מושג איך חווים אותו, רק איך להתמודד.
נראה שנמאס לי להתמסטל
והכאב, הוא אכן הגיע, ללא הוראות הפעלה. ביקש שאלחם בו ובמיני מצבי הרוח שביקרו בי. הפיתוי לקחת לי עוד מנה קטנה מהקסם הזה רדף אותי. הכריח אותי להתעקש לסרב. האהבה הזו חידדה אצלי הרבה פנים ליופי. אבל במקביל אף פעם לא נשארה לחבק כשהשפעת הסם חלפה. היא היתה נעלמת לפני שהתחילו הרעידות, משאירה אותי לזלול לבד. זה עשה לי רע בבטן, ולכן החלטתי לנתק את אותה האהבה שתמיד חשבה עליי במרחק, אבל לא הכירה אותי מקרוב.
נראה שנמאס לי להתמסטל. הדרך היחידה בשבילי להמשיך הלאה היתה להיגמל.
מזלי שאשה אחת טובה עזרה לי, הזכירה לי כמה זה טוב שיש מישהו לפחד מולו בפעמים בהן המודעות ל"מי אני" הולכת לאיבוד. היא לקחה לי את הכל - את המכתבים, את השירים, את התמונה היחידה שהיתה לי. מחקה לי את כל ההודעות השמורות. היא הובילה אותי דרך שבילים אחרים, כדי שלא אראה את האהבה שלי חולפת על פניי. היא הסבירה שרק כך זה אפשרי, שרק כך אקבל בחזרה את הלב העצור.
בין הגעגוע לכדור השמחה שלי לבין התשוקה להישאר מפוקסת, יציבה, בחושך המוחלט, קראתי כל מיני תורות על אהבה, והן גרמו לי להבין שאהבה אמיתית אינה גורמת סבל, מפני שהיא איננה יכולה לעשות זאת. ממש כשם ששמחה אמיתית אינה הופכת פתאום לכאב. התורות האלה הרגיעו אותי, חיזקו אותי בשלווה אחרת, בריחוף שונה.
וכעת...כעת אני מתארגנת. אני מגלה את עצמי מחדש. את אותו לב רגיש ואוהב שלי. שעומד להשתחרר בקרוב.
לוקח זמן להתנתק ממחשבות. יש לילות שהחלומות שלי נשארים ערים עד הבוקר, כדי שאמצא להם את הפירוש.
זה מורכב, לרצות להרגיש את שמתרחש בך עכשיו ולבטל את ההזדמנות לברוח. זה לא פשוט כלל להיפגש עם האמת שלך שוב. אבל אני יודעת שבסוף, כשהתיק כבר מוכן וההרגשה נקייה, שפת הגוף שבה לדבר. להיות כמהה לשיחה, לרצות מאוד להכיר מישהו, ככה במקרה.
לכן הייתי מעדיפה שהבחור המקסים שלך יכיר אותי כשאהיה מוכנה לכך. אשמח אם תמסור לו בשמי שייתן לי עוד קצת זמן להתארגן. תסביר לו שלעיתים אני מאחרת, ושזה לא בכוונה. שהשיער פשוט לא תמיד מסתדר, שלפעמים לא מרגיש לי נוח בתוכי. תציע לו להמתין בסבלנות.
וזאת מפני שכשאני סוף סוף מסודרת, אני הרבה יותר מבחורה נחמדה, רגישה, כנה ואוהבת.
אני שלמה.
האימייל של טל
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
