גליקמן וזהו זה
מופע היחיד של דבלה גליקמן הוא לא עוד מופע סטנד אפ וגליקמן הוא לא עוד קומיקאי. מרב יודילוביץ' שמחה להיזכר כמה טוב לצחוק מכל הלב מאיש כל כך מוכשר
דבלה גליקמן הוא פיצול אישיות שמחכה להזדמנות ואם היה ספק לגבי הדיאגנוסטיקה המתבקשת, אז עכשיו זה ודאי. מופע היחיד החדש שלו, "מישהו מאחורי", שתרגם וביים ביד אמן רפי קינן, הוא מפץ גדול של עשרות ישויות הזויות, מוטרפות ומצחיקות שגליקמן מפזר על הבמה בנונשלנטיות.
קצת קשה להאמין שזהו מופע היחיד הראשון של הקומיקאי המופלא הזה. קצת קשה לסלוח לו על שבמשך שנים כה ארוכות, מנע את עצמו מהקהל ובכך החסיר מאיתנו את האפשרות הנשכחת כמעט פשוט ליהנות, לצחוק על שיגיונות אנושיים בלי הקשרים אקטואליים, בלי פוליטיקה או שאר החומרים הטריוויאליים שמאכלסים בדרך כלל את הסטנד-אפ הישראלי.
גליקמן. פיצול אישיות מבורך (צילום: מרב יודילוביץ')
המופע החדש, מהזן הישן והטוב של ה-One Man Show הקלאסי, מבוסס על סקצ'ים של הקומיקאי, הפנטומימאי והליצן ריימונד דבוס שנפטר לפני שלוש שנים. ההומור הסוריאליסטי, משחקי המילים והתחכום של דבוס נשארו והותאמו לנוירוטיות ההיפראקטיבית הגליקמנית המוכרת, שעושה צימעס מהטקסטים שתרגם ועיבד קינן. ביחד בונים השניים עולם של מציאות משוגעת באמצעות רצף אסוציאטיבי ואבסורדי של נונסנס משובח.
לא משנה לתוך איזו דמות הוא קופץ ראש, במופע הזה גליקמן הוא תמיד האנדרדוג, הנאיבי וחסר המודעות, זה שחי בהזיה ואיכשהו מצליח לגרום לך לעקוב אחרי הטירוף כאילו היה זה היגיון צרוף. יש פה שיר אהבה אובססיבי למסמר שקשה לעקור מהראש, יש מפגש אבסורדי בין תושב לפקח עירייה שמתקרב במידת החן שלו לשוטר אזולאי, ויש, כמובן, את המערכון הענק של דבוס על אדם שמשוכנע שהוא כלב.
כמידת המופרכות הבלתי צפויה שהמופע מגיש ברוחב לב, כך התקפי הצחוק הבלתי נשלטים בקהל. מדהים לגלות את הטקסטים האלה, שחלקם נכתבו בצרפת לפני יותר מארבעים שנה, שומרים על טריות ורעננות על הבמה של צוותא בישראל 2009. "מישהו מאחורי", הוא לא עוד מופע סטנד אפ, כמו שדבלה גליקמן הוא לא עוד קומיקאי. המופע המהוקצע הזה, שמציג לעתים רחוקות מדי - כמו גליקמן שמקמץ משום מה בנוכחות בימתית - הוא הזדמנות נדירה להנאה נטולת יומרות. לא לפספס ולו רק בשל החיבור הנדיר שבין שחקן ענק, חומר מעולה ובמאי שמצליח לגשר בין השניים.
המופע הבא של "מישהו מאחורי" יערך ביום ה' (12 במרץ) בצוותא תל אביב
גליקמן. נונסנס משובח
צילום: מרב יודילוביץ'
מומלצים
