תגלית חדשה: צמד חורים שחורים
פעם שכן כל אחד מהם בטבורה של גלקסיה אחרת, מאז שהגלקסיות התנגשו והתאחדו לגלקסיה אחת, הם מקיפים זה את זה במחול סוער ושואבים כל דבר שנקרה בדרכם
אסטרונומים בארה"ב דיווחו כי אותרו שני חורים שחורים ענקיים, המקיפים זה את זה בריקוד קוסמי סביב טבורה של גלקסיה. הגלקסיה, השוכנת כחמישה מיליארד שנות אור מכדור הארץ, נוצרה כאשר שתי גלקסיות שכנות התנגשו זו בזו.
למאמר המלא
החורים השחורים הללו, השייכים לסוג המכונה חור שחור על-מסיבי, אותרו על ידי מצפה הכוכבים "אפאצ'י" (Apache Point) שבניו מקסיקו, ארה"ב. חורים שחורים על-מסיביים מתפתחים במרכזי גלקסיות וגם במרכז הגלקסיה שלנו יש חור שחור מסוג זה, השוכן כשלושים אלף שנות אור מכדור הארץ. לפני התנגשות הגלקסיות השכנות, היה כל אחד מהחורים שנתגלו עתה במרכזה של גלקסיה אחרת. לאחר ההתמזגות בין הגלקסיות החלו החורים להימשך זה אל זה בשל כוח הכבידה הרב שהם מייצרים.
נדיר לזהות מערכת של שני חורים שחורים המקיפים זה את זה, תופעה שאותה מכנים האסטרונומים "מערכת בינארית". אך בכל זאת משערים שהתופעה אינה נדירה, אלא שקשה להבחין בה בשל המרחק הרב בינינו לבין גלקסיות אחרות.
לא רואים אותם, פשוט יודעים שהם שם
גם הפעם, יש לדייק ולומר, האסטרונומים לא "ראו" את החורים השחורים במובן השגור של המילה. החורים אותרו, והמסה שלהם חושבה, באמצעות הקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מהחומר שנשאב אליהם.
חור שחור נוצר כאשר כוכב מסיבי ביותר (פי 3.5 ויותר ממסת השמש שלנו) קורס לתוך עצמו לאחר שאזל מלאי הדלק הגרעיני בליבתו. בעקבות הקריסה נוצרת נקודה קטנה ומסיבית ביותר, שכוח הכבידה שלה לא מאפשר פליטת חומר אל החלל, אפילו לא אור (ומכאן שמו של החור השחור). נקודה זו היא חור שחור והמעגל שסביבה נקרא אופק האירועים. כל חומר שעובר את קו הגבול של אופק האירועים נשאב אל תוך החור השחור. אל תוך חורים שחורים על-מסיביים נשאב חומר בכמויות אדירות, בשל ריכוז החומר הרב במרכזה של גלקסיה. החומר הנשאב מסתחרר סביב החור השחור ופולט אגב כך קרינה אלקטרומגנטית חזקה ביותר.
במקרים מסוימים, טלסקופים על כדור הארץ מזהים את הקרינה שנפלטת ומסיקים ממנה כי מדובר בחור שחור, או כמו שמקרה שלפנינו בשני חורים שחורים. הקרינה משמשת למדידת המסה של חורים שחורים והיקף אופק האירועים של כל חור.
המסה של הקטן מבין החורים שנתגלו עתה, היא כ-10 מיליון מסת שמש. מסת שמש היא המסה של השמש שלנו (1.989 ק"ג כפול 10 בחזקת 30) המשמשת כיחידת מידה למסה של עצמים כבדים ביותר. המסה של החור הגדול יותר היא כמעט מיליארד מסת שמש. המדענים חישבו ומצאו כי החורים מקיפים זה את זה כל 100 שנה.
השאלה המעניינת ביותר בנוגע לחורים שחורים היא כמובן: מה קורה לחומר שנשאב לתוכם? למרבה הצער, או השמחה, אין למדע כלים לענות על השאלה הזו. זה מצער, כי היינו רוצים לדעת. זה משמח, כי היעדר הידע משאיר מקום למגוון תיאוריות מעניינות ומטורפות. אחת מהן היא קיומם של חורים לבנים, הפולטים את החומר הנשאב לתוך החור השחור בחזרה לחלל. יש הטוענים כי חורים לבנים פולטים את החומר שנשאב על ידי החור השחור ליקום אחר, ומסיקים מכך שיתכן מסע בזמן דרך חורים שחורים.
