שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע המדינה מבזבזת כסף על קוד סגור? / דעה
    מכרזים רבים שהמדינה מוציאה - נתפרים למידותיה של מיקרוסופט, כבר בדרישות הסף. אבל יש אלטרנטיבה זולה יותר: קוד פתוח. האם מבזבזים כספי ציבור דווקא בתקופת מיתון? יאיר ששון, שהיה בשני צדי המתרס של הקוד, מסביר

    לפני כשבועיים פרסם משרד האוצר מכרז פומבי לרכישה ותחזוקה של עמדות שירות (קיוסקים) עבור ממשל זמין (גילוי נאות: החברה שלי לא עומדת בתנאי הסף של המכרז ולא ניגשה למכרז). במכרז צוינה הטכנולוגיה של חברת מיקרוסופט Silverlight ונקבעה מערכת ההפעלה Vista כבסיס ליישום העמדה כטכנולוגיה האפשרית היחידה. מכרז זה מהווה דוגמה למכרזים רבים בהם הממשלה כובלת את עצמה לפתרונות יקרים של מיקרוסופט, וללא כל צורך. יש אלטרנטיבה, והיא אינה עולה כלל: שימוש במערכת ההפעלה לינוקס ותוכנות קוד פתוח אחרות.

     

    בהערכה זהירה, ניתן לחסוך למעלה ממיליון שקלים בעלות הישירה של העמדות על ידי החלפת מערכת ההפעלה מ-Vista ללינוקס. אם נחשב את עלויות התחזוקה של העמדות לאורך מספר שנים כמובן שהחיסכון יהיה גבוה באופן משמעותי. נתח עיקרי מריווחי היצרנים מגיע ממכירת תחזוקה למוצרים קיימים, והם מעלים את מחירי התחזוקה מפעם לפעם. כשאתה שבוי במוצריהם אין לך ממש ברירה.

     

    הממשלות מצמצמות הוצאות ופער

    מחקר שפורסם על ידי גרטנר מצא ש-85 אחוזים מהארגונים שנסקרו בארה"ב ובאירופה משתמשים כבר בתוכנות קוד פתוח, ורוב החברות מעדיפות קוד פתוח, כי זה זול יותר ולא מחייב אותן להיקשר לספק תוכנה אחד ויחיד. בעוד שבכל העולם ממשלות פועלות להגברת השימוש בתוכנות קוד פתוח, הרי שדווקא בישראל, מדינה מובילה מבחינה טכנולוגית,

    ממשלת ישראל כובלת את עצמה לפתרונות של חברת מיקרוסופט.

     

    לפני כשנה, ג'ורג' אוסבורן, שר האוצר בממשלת הצללים של המפלגה השמרנית בבריטניה, עורר דיון ציבורי בענין תוכנות הקוד הפתוח בעקבות דוח עצמאי, בלתי תלוי, שהוזמן על ידי המפלגה. מסקנות הדוח שהתקבלו בברכה על ידי אוסבורן העלו כי הממשלה הבריטית עשויה לחסוך סכום עתק של 600 מיליון פאונד לשנה על ידי שימוש בתוכנות קוד פתוח. לדברי אוסבורן, מעבר לחיסכון הכספי, שימוש בתוכנות קוד פתוח יביא למודרניזציה של הממשל, חדשנות ושיפור השירות לציבור.

     

    פחות משנה לאחר הדוח, ב-24 בפרואר השנה, ממשלת בריטניה הרימה את הכפפה ופירסמה באתר הרשמי של הקבינט, תוכנית עבודה לאימוץ תוכנות קוד פתוח. הממשלה פורטת מדיניות אקטיבית לאימוץ תוכנות קוד פתוח ואף קובעת (סעיף 6.4) שהיכן שעלות תוכנות קוד פתוח תהיה זהה פחות או יותר לתוכנות קוד סגור, יבחר פתרון מבוסס על קוד פתוח.

     

    יתר על כן קיימת הנחיה (סעיף 5) להימנע ככל הניתן משימוש בתוכנות קוד סגור. אגב, גם ללא הרוח הגבית של מדיניות ממשלתית, 50 אחוזים מאתרי האינטרנט של המחלקות השונות בממשל משתמשים ב-Apache כשרת אינטרנט, כ-300,000 משתמשי לינוקס צפויים במסגרת יישום מערכת ניהול בריאות חדשה, ומרבית הישומים הקריטיים כגון המדריך הממשלתי ורישוי רכבים אלקטרוני משתמשים ברכיבי קוד פתוח.

     

    בארצות הברית, דו"ח שמתבסס על הוצאות ה-IT של 30 משרדי ממשלה בשלוש שנים האחרונות מצא שהממשל האמריקני עשוי לחסוך 3.7 מליארד דולר, אם ישכיל להשתמש בתוכנות קוד פתוח, סכום המגלם חיסכון של 6.2% בלבד מהוצאות ה-IT. ברק אובמה שכונה על ידי ארול לואיס, כתב הדיילי ניוז, “open source president” כשהשווה בין הקמפיין הפתוח שערך אובמה במסע הבחירות המקוון שלו לבין עולם התוכנה בקוד הפתוח, לא המתין לתום מאה ימי החסד ומינה את סקוט מקי'נלי, מייסד סאן העולמית, ליועץ לבדיקת יישום של פתרונות קוד פתוח. אגב, אתרי האינטרנט שהקים אובמה במהלך הקמפיין לבחירתו התבססו על טכנולוגיות PHP בקוד פתוח.

     

    חדשות דומות מגיעות מברית המועצות שהביע מחויבות לפתרונות של Redhat, משוויץ, לטביה וממדינות נוספות באירופה.

     

    חיסכון אפשרי: 60 מיליארד דולר

    בעוד שחברות רבות מדווחות על ירידה בהכנסות וצלילה בריווחיות, הרי שחברות המספקות מוצרים ושירותים בקוד פתוח פורחות. שימוש בקוד פתוח אינו רק חיסכון כספי, חדשנות או תוכנות איכותיות יותר. שימוש בקוד פתוח משמעו הזרמת כספים ליצירת משרות. אם נפנה חלק מהחיסכון, להשקעה ביישום עצמו, כלומר בצרכים העסקיים של

    הארגון, ניצור משרות נוספות ונסייע לצמיחת הכלכלה.

     

    ג'ון פאואל, מנכ"ל חברת אלפרסקו ומי שיסד את דוקומנטום, המייצרת תוכנות לניהול תוכן ופורטלים ארגוניים המתחרים ישירות במוצר מיקרוסופט SharePoint, טוען שערך השוק של תוכנות הקוד הפתוח, משמעו 60 מיליארד דולר חיסכון. אובמה שצוטט כמי שמוכן לעבור על כל שורה בתקציב כדי לייעל את ההוצאה הציבורית, הקים אתר אינטרנט המוקדש לשיקום הכלכלה האמריקאית recovery.gov. ואכן, מפרט באופן שקוף את התקדמות תוכנית השיקום הכלכלי.

     

    גם לגורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה, אתר דומה העונה לשם "Real Help Now". אנדוקטה מעניינת היא ששני האתרים פותחו בטכנולוגיות קוד פתוח. האתר של אובמה במערכת ניהול התוכן בקוד פתוח Drupal והאתר של בראון ב-PHP.

     

    ומה אצלנו?

    אצלנו השאננות חוגגת. בעוד שמספר המובטלים גדל ב-60% לעומת החודש הקודם, ובירח הנוכחי הושג שיא של תביעות לדמי אבטלה, ממשלת ישראל טומנת ראשה בחול והעסקים כרגיל. מקומם שבימים אלו כאשר עשרות אלפי עובדי היי-טק מפוטרים, ממשלת ישראל נותנת יד לבזבוז כספים. במקום להשקיע את הכסף בנו האזרחים, אנו משקיעים אותו ביצרני התוכנה. בסכום החיסכון בעלות מכרז זה בלבד ניתן להעסיק שלושה עובדי הייטק למשך שנה במשרה מלאה, וזו רק טיפה בים החיסכון שניתן להשיג באמצעות הקוד הפתוח.

     

    ממשלת ישראל באמצעות פרויקט ממשל זמין גוררת רגליים ופוטרת את עצמה בכך שנותנת תמיכה עברית לתוכנת אופן אופיס, וגם אז, למרבה האירוניה, עבור גרסאות למערכת ההפעלה חלונות בלבד - ולא לינוקס.

     

    פה ושם יש מספר מוסדות וארגונים ציבוריים אמיצים ההולכים נגד הזרם ומיישמים מערכות הפעלה בקוד פתוח. לדוגמה, מינהל החינוך בפתח תקוה החליט שהתלמידים יעברו ללמוד עם התוכנות של "לינוקס" אולם בהיעדר מדיניות ממשלתית מכוונת העדר הולך בכיוון אחד.

     

    הבחירה המוזרה

    הבחירה במערכת ההפעלה Vista היא מוזרה בלשון המעטה. Vista זכתה לביקורות נוקבות ברחבי העולם וגם אצלינו לא נצרו את האש - צה"ל כבר הכריז שלא ישדרג אליה.

     

    "מיקרוסופט צריכה להבין שאיפה שיש תחרות אנחנו לא הולכים עם ראש בקיר, גם אם זו מיקרוסופט. איפה שאפשר לנטרל את המונופול נעשה זאת", צוטט קצין בכיר. אפילו במיקרוסופט הודו שהיא לא משהו, ושוב מבטיחים שם שהעתיד צפוי להיות מזהיר, והפעם יקראו לזה חלונות 7.

     

    אני מניח ומקוה שלפחות עם הבחירה במכרז תגיע גם ההבטחה (ובכתב), שמיקרוסופט תשדרג חינם את הרישיונות למערכת ההפעלה החדשה. בהיכרותי את מיקרוסופט כנראה זה כנראה לא יקרה. גם הבחירה ב-wpf מוזרה ונועלת אותנו סופית ב-"סטנדרטים" של מיקרוסופט. הביקורת לא חסה גם על wpf ו-silverlight. טכנולוגיות flash ו- Ajax הן טכנולוגיות מבוססות בהרבה, ותיקות ויציבות. השוואה לפתרונות אחרים מציגה מספר חלופות וברישוי פתוח וללא עלות. הבחירה ב-wpf נועלת אותנו ומקדמת "סטנדרטים" של מיקרוסופט במקום סטנדרטים אמיתיים, פתוחים.

     

    מה אנחנו משלמים?

    בבחירה טכנולוגית כזו אנו משלמים הון עתק כאשר ישנן אלטרנטיבות טובות יותר וזולות באופן משמעותי. לראיה, פרויקט דומה של עמדות שירות הוקם באחת מחברות הביטוח המובילות בארץ בסביבת קוד פתוח תוך חיסכון כספי ניכר מול אלטרנטיבת מיקרוסופט. במיוחד לאור המצב הכלכלי אנחנו חייבים לנהוג באחריות ולבצע שינוי מהותי בהרגלי הרכש של המשרדים הממשלתיים, שינוי שעשוי לחסוך למשק כסף רב וחשוב אף יותר יכול לייצר משרות רבות.

     

    יאיר ששון הוא מנכ"ל OpenIT . עבד בעבר עם Oracle, Lotus-IBM ומיקרוסופט

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים