שתף קטע נבחר

השמים של עזה בידיים שלהם

מעל רצועה צרה חגו מטוסי קרב, מסוקים ומזל"טים רבים. הכל נוהל מיחידת הבקרה של חיל האוויר, ליד מצפה רמון. הבקרים שרצו להיות טייסים מספרים ל-ynet על הצעקות 'חדל' ורגעי המתח מ"עופרת יצוקה", כדי שמטוסינו ישובו בשלום לבסיסם

"דברים שרואים מכאן, לא רואים משם", שרה יהודית רביץ למילים של יענקל'ה רוטבליט - וזה המשפט שרואים בשלט שבכניסה לכאן, יחידת הבקרה האזורית (יב"א) הדרומית של חיל האוויר, ליד מצפה-רמון. המסר ברור: בתוך הבונקרים הללו נמצאת תמונת השמים של ישראל. כל גיחה של מטוס, תקיפה של מסוק קרב או סיור צילום של כלי טיס בלתי מאויש, מופיע על הצגים.

 

לפני שבועות ספורים חוותה היחידה את אחת המשימות המורכבות ביותר בתולדותיה: ניהול הפעילות האווירית בשמי רצועת עזה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". כזכור, תחילתו של המבצע ב"בליץ אווירי" בן פחות מארבע דקות, שבמהלכן נפגעו למעלה מ-100 מטרות ברצועה. הבַּקָרים, שמופקדים על המשימה, שיחזרו בשיחה עם ynet לראשונה - את המתח, החרדה והסיפוק שחשו בזמן שהמטוסים ריחפו באוויר. "בתפקיד הזה, המושג חיים ומוות ביד הלשון מקבל משמעות אין סופית", אמר סגן מיקי, "ביטוי אחד לא מדויק בקשר, מילה לא נכונה... לכל דבר כזה תוצאות הרות גורל".

 

הייעוד של היב"א נשמע אולי פשוט: ליצור תמונה אווירית בתחום האחריות, או במילים אחרות - לדעת בכל רגע נתון מה מסתובב בשמים, לאן ואיך, לדעת על כל כלי טיס שמתנהג באופן חשוד - ואם צריך, להזניק לעברו בתוך דקות מטוסי קרב ולכוון טילי קרקע אוויר. לכל צרה שלא תהיה. גם בשגרה לא חסרה לבקרים - רובם כאלה שנפלו מקורס טיס, ועברו הכשרה מתאימה - עבודה, אבל את מה שהיה ב"עופרת יצוקה" הם לא ישכחו זמן רב.

 

"היינו ערוכים לפעילות מהסוג הזה", סיפר ל-ynet בקר ותיק ביב"א, "אבל כשזה התחיל, הבנו שבפנינו ניצב אתגר לא פשוט. בתוך מרחב אווירי מצומצם חגים כלי טיס רבים מכל הסוגים ובמגוון משימות, ואנחנו צריכים לשלוט על הכל". לבקרים ביחידה היו כמה משימות שהשתלבו זו בזו: ליווי של כלי הטיס בדרך לתקיפות, תשומת לב לנושא הבטיחות על מנת למנוע תאונות אוויריות, ובה בעת אצבע על הדופק - לראות שבתוך כל הנתיבים האוויריים לא צץ גורם עוין.

 

קור הרוח הוא מפתח להצלחה

"המטוסים המריאו, קראו לנו בקשר, אנחנו צריכים לבוא ולהגיד להם מה לעשות...", שיחזר סרן שגיא, מפקד גף תעבורה ביב"א ששימש כמנהל בחדר הבקרה המיוחד, את הרגעים הראשונים של "עופרת יצוקה" באותה שבת. לדבריו, היה ברור לכולם שמתחיל מבצע רחב היקף והדריכות הייתה גבוהה.

 

ביב"א טוענים שלמרות הפעילות האינטנסיבית באוויר, בחדר הבקרה האווירה הייתה רגועה. "מתח אולי ניתן היה לשמוע ברשת הקשר - הרבה קולות, הנחיות, שאלות. אבל אצלנו קור הרוח הוא מפתח להצלחה", סיפרו הבקרים. סרן שגיא אומר שרגעים קשים היו בעיקר כאשר קיבל דיווח על נפגעים בצד הישראלי: "כששמעת על נפגעים בשטח, המטרה היא להכניס מסוקים כמה שיותר מהר כדי לפנות אותם. כל חצי דקה חשובה כאן והאחריות עלינו".

 

במסגרת הפעילות נדרשו הבקרים, לעיתים תכופות, לעצור תקיפות בעקבות מידע על אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים שנמצאים סמוך למטרה. "היו לא מעט הוראות 'חדל'", שיחזר סגן טל, שעקב מקרוב אחר מטוסי הקרב. "אלו רגעים מאוד רגישים. לפעמים ממתינים עד שניתנת הפקודה מחדש או פקודה אחרת כמו ירי סמוך למטרה, והיו גם מקרים שתקיפות לא בוצעו בגלל החשש לפגוע בבלתי מעורבים".

 

אתגר בולט אחר שעמו התמודדו הבקרים היה בטיחות הטיסה. "התקרבות בין מטוסים יכולה להסתיים בתאונה, לכן צריך תיאום מדויק", הוא מסביר,

"גם כלי טיס בלתי מאויש צריך לנוע בנתיב בטוח בין יתר הכלים, וכל רגע מעבירים הנחיות".

 

למרות שהבקרים רחוקים מאור הזרקורים ומתא הטייס, אליו שאפו רבים מהם, הם טוענים שאינם חשים מתוסכלים. "אנחנו חלק מהמעטפת השלמה שנותנת בסופו של דבר לחיל האוויר לבצע את המשימה שלו. כשהמטוסים מבצעים את המשימה בהצלחה, יש פה תחושה של שותפות", אמר סגן מיקי. רק לפני כשבוע הוא הזניק מטוסי קרב לעבר מטוס זר שטס לכיוון אילת ולא הזדהה. עוד אירוע נקודתי של חרדה ולחץ הסתיים בשלום תוך זמן קצר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חנן גרינברג
"חיים ומוות ביד הלשון"
צילום: חנן גרינברג
מקפיצים מטוס קרב לגורמים חשודים
צילום: AP
הרבה פעמים חיכו עד לתקיפה
צילום: AFP
גם המל"טים צריכים נתיב בטוח
מומלצים