שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    התקשורת בשירות החמאס
    מרגע שחמאס לחץ על כפתור 'מצבו של שליט', נרתמה התקשורת הישראלית בהתלהבות למלחמתו של הארגון בישראל

    הילולת הרגשות העזה המתחוללת בימים אלה בתקשורת בעניין גלעד שליט, כללה הצהרות חלולות כמו "המאמץ האחרון" לשחרורו והודעה על "אולטימטום" לחמאס. זהו מבחן נוסף ליכולת הפקת הלקחים של ממשלת ישראל בכל הקשור למשא ומתן עם ארגוני טרור.

     

    עד לימים האחרונים נראה היה שאולמרט הפנים היטב את לקחי ביזיון החזרת גולדווסר ורגב המתים תמורת הרוצח סמיר קונטאר וחבריו החיים, פרשה שתיזכר כמופת של שיתוף פעולה בין החיזבאללה לתקשורת הישראלית, ששירת היטב את מטרותיהם. עבור החיזבאללה היה זה מתכון מוצלח להחלשת ממשלת ישראל, ואילו התקשורת הפיקה ממנו אחוזי צפייה גבוהים, שהם ולא שום דבר אחר כל תכלית קיומה.

     

    מרגע שכפתור "מצבו של שליט" נלחץ על ידי החמאס, נרתמה התקשורת הישראלית אוטומטית לסייע בהתלהבות למלחמה שמנהל ארגון הטרור בישראל. לארגון לא נותר אלא לחכך את ידיו בהנאה כאשר שותפתו בצד הישראלי ביצעה שוב את מלאכתה בדיוק על פי התפקיד שייעדו לה הנייה, משעל וחבריהם.

     

    הפעם בחרו מפיקי סערת שליט התורנית במהלך של הקמת אוהל המחאה בירושלים, שתיאור המתרחש בו מוחזר ללא הרף בכל הערוצים, בדיוק על פי כללי ריתוק הצופה למסך הנהוגים בסדרות הזבל, שהפכו למדורת השבט הישראלית.

     

    הקמת האוהל המתוקשרת הייתה רק המבוא להמשך שטיפת המוח מטעם החמאס בהפקת הטלוויזיה הישראלית. בדיוק כמו אנשי חבורת בובליל, שתאוות הפרסום האישי דירדרה אותם לשיאים של התבוללות בסחי של עצמם, כך גם המרואיינים בעניין שליט גיבבו מילים ריקות, שכל תפקידן ליצור תחושה שקרית של אחדות ציבורית בדרישה ל"שחרר את שליט בכל מחיר".

     

    קשה לבוא בטענות אל מי שבנו קבור חי אי שם, אך משפחת שליט טעתה בכך ששיתפה פעולה עם התקשורת. במעשה זה היא שיחקה לידיו של גוף ערמומי וציני, הרואה בה לא יותר מאייטם מפיק ריטיינג, זהה בערכו לזה המופק מחבורת VIP ודומיה.

     

    צדק נועם שליט כשהצהיר באתר זה כי המהומה סביב האהל בירושלים היא לא יותר מ"פול גז בניוטרל" - מדוע אם כך הוא שיתף פעולה עם המהלך?

     

    עד לאחרונה ולמרות היותה ממשלת מעבר, מעמד המזמין צעדים פופוליסטיים, המשיכה ממשלת אולמרט להתעקש שלא להחזיר את שליט בתנאים שמנסה להכתיב לה החמאס, וטוב שכך. בתקווה שראש הממשלה לא ייכנע לדחפי סיום הקדנציה "באופן חיובי בכל מחיר", שנראה כי הם מקננים בו, זהו הנתיב שבו צריכה להמשיך ולצעוד גם הממשלה הבאה.

     

    אך בכך אין די. על המשלה הבאה להוסיף ללחימה נגד תנאי החמאס צעדים נוספים באותו התחום ומאותו הסוג בדיוק שבו התמחה הארגון. טוב תעשה אם תבטל את ביקורי המשפחות אצל האסירים, תפסיק את הלימודים הניתנים להם ביד רחבה ותפעל להרעת תנאי המחייה המשופרים מאד שלהם.

     

    בדיוק כמו בצד הישראלי - הלחץ מצד משפחות האסירים שיופעל בעקבות כך על הנהגת החמאס יסייע מאד להצגתה בציבור הפלסטיני ככזו שאיננה פועל מספיק לשיחרור אסיריו, מה שיכול להביא להחלשת עמדותיו הנוקשות בעניין שליט.

     

    על צעדים אלה להינקט עוד לפני השימוש בנשק הלגיטימי של הפסקת אספקת האנרגיה, המזון, התרופות ושאר הסיוע ההומניטרי, שישראל מגישה משום מה לאלה המחזיקים בשליט ומסרבים לחשוף אותו לביקור או להעביר ממנו מסר כלשהו. יש לקוות שהממשלה הנבחרת תעשה כך ובהקדם.

     

    אל"מ (מיל') יהודה וגמן, מדריך מומחה בתורות צבאיות ובהיסטוריה של צה"ל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים