שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "פשוט מאפשר 'נתיב' לדת היהודית"
    האם צה"ל מפתה חיילים שאינם יהודים לעבור גיור באמצעות קורס "נתיב" הצה"לי? פרופ' עוזי אורנן טען כי פעולות גלויות לגיור ישראלים מתנהלות בצבא, תוך פיתויים ולחצים על המיועדים. אנה בולייבסקי, בוגרת "נתיב", חושבת אחרת

    פרופ' אורנן הנכבד מתייחס במאמרו לקורס הצה"לי "נתיב", וטוען שמטרת הקורס היא "לייהד החיילים הנוצרים או הספק – נוצרים". כבוגרת הקורס, ו"מתייהדת" בעצמי, אני חווה קושי רב להשאר אדישה נוכח טענה זו. החלטתי להגיב בתקווה להביא לדיון נושא זה ככלי להיכרות ולסובלנות ולא להתלהמות וויכוח.

     

    צודק פרופ' אורנן באמירתו כי דת היא עניין רוחני. כך תמיד היה ויהיה. ניתן להכנס לדיון

     רחב בנוגע להשפעות הגלובליזציה ותופעת החילון על הדת בימינו אנו, אך זהו דיון נפרד. לעניינינו חשוב כי הדת היהודית נותנת אפשרות למעוניינים להצטרף אליה, אמצעות תהליך הגיור.

     

    תהליך זה מורכב ונתון לפרשנות. הבסיס המוסכם הוא שהגר מחוייב במילה (לגבר) ובטבילה. קיים ויכוח בנוגע לקבלת עול מצוות (שמתבצע בישראל באמצעות בית הדין הרבני) ומשמעותה, אך קטונתי מלומר דעתי בנושא זה. נצא מנקודת ההנחה שהגיור האורתודוכסי בארץ מחייב מילה, טבילה וקבלת עול מצוות בפני בית הדין.

     

    עד כאן התיאוריה, ומכאן לפרקטיקה. פרופ' אורנן טוען שמדינת ישראל (באמצעות צה"ל) עורכת רשימות של מי שאינו רשום כיהודי, ומחייבת אותו להגיע לכנס מקדים לקורס "נתיב", שנמשך מספר חודשים ומסתיים בגיור (או "ייהוד" בלשון הפרופסור). כן משתמע מדברי הכותב הנכבד כי היותו של הקורס נחשק בשל פעילויות שוברות השגרה הרבות מהם הוא מורכב, הופכות את צה"ל ל"משדל" לגיור. כן טוען הפרופסור שצה"ל מהווה כלי בידי אידיאולוגים להתווית המדיניות כרצונם. טענה זו מורכבת ממספר כשלים עליהם ארצה לעמוד.

     

    ראשית למבנה הקורס. המבנה המתואר במאמר הוא חלקי ולוקה בחסר. הכותב מציג את הקורס כקורס קצר שטומן בחובו מעין שבירת שגרה צה"לית, ויש מי שיאמר "קייטנה במדים". לא כך הדבר ולמעשה תהליך הגיור מורכב משלושה שלבים מצטברים ש"נתיב" הוא רק אחד מהם. הראשון כאמור הוא הקורס המדובר המיועד לעולים חדשים, יהודים ולא יהודים, ומטרתו להעשיר את העולים בידע מעולם ההיסטוריה של א"י, הפילוסופיה היהודית והציונות. בתום הקורס מוצעת לעולים הלא יהודים האפשרות לעבור גיור.

     

    מי מהם שמסכים (וטעות לחשוב שכולם מסכימים), נכנס למסגרת של לימודי דת המחולקת לשני סמינרים בני שבועיים כל אחד. במהלך הסמינרים המתגיירים לומדים הלכות ודרכי ביצוע, החיילים נשארים במשפחות אומנות בשבתות ובחגים, מתפללים ולמעשה עוברים קורס גיור מרוכז. בין "נתיב" לסמינרים ובין סמינר לסמינר עוברות תקופות ארוכות של חודשים שמטרתם "תרגול" ההלכה בבית המתגיירים והטמעה נפשית של התהליך.

     

    מיותר לציין שהקורס איננו חובה, וכי לא כל מי שמגיע אליו נשאר. בקורס (בכל זאת מדובר במסגרת צבאית) ישנם כללים מאוד ברורים ומי שלא מקיימם מועזב. בנוסף קיימת האפשרות לעזוב מרצון לאורך כל שלבי התהליך. בתום הקורס החיילים המתגיירים עוברים למבחן בפני בית דין - זהו מפגש קשה (אך מרגש לטעמי) עם שלושה רבנים ששואלים וחוקרים, ומי ששורד מפגש זה בשלום מוזמן לשלבים סופיים והם המילה והמקווה. רבים כושלים בשלב זה וחוזרים לבית הדין שוב ושוב, לאחר חודשים ארוכים של ציפיה וייאוש. המערכת, עם כל רצונה לחבק ולסייע, לא תמיד מצליחה בכך ובסופו של יום המתגיירים עומדים לבד מול בית הדין.

     

    לאחר סקירה זו לא ברור על אילו הטבות מדבר הפרופסור הנכבד. תהליך הגיור המתואר איננו קל כלל וכלל, ועל כך יספר  כל מתגייר שתשאלו. מסופקני כי הגיור טומן בחובו הטבות רבות, שכן כפי שכולנו יודעים בית הדין הרבני איננו חס על המתגיירים בדיני אישות ולא בקבורה, ועל כן נראה שהמחיר גבוה מן התועלת, במיוחד לנוצרים, שיכולים להינשא בתוך הקהילה הנוצרית. נראה שאין בקורס בסיס באורך חודשיים "פיתוי" מספק לתהליך ארוך הרבה יותר וקשה מנשוא, ובעיקר שחייל יכול לצאת לקורס "נתיב" בלבד ולא להמשיך את הגיור. הקורס פשוט מאפשר 'נתיב' לדת היהודית, על כן נראית טענה זו של הפרופסור חלשה ולא מעוגנת במציאות.

     

    עניין הפסיפס התרבותי הקיים, פרופ' אורנן מתעלם מהמרכיב המרכזי בתהליך הגיור,

    והם המתגיירים. המיקוד בסטיגמת ה"נוצרים" איננה מדוייקת. למעשה מרבית העולים הלא יהודים מרוסיה הם חילונים ו"חסרי דת" כהגדרתם, השומרים על מנהגים יהודיים כאלו ואחרים, בהתאם למסורתם המשפחתית. עם זאת יש לסייג ולומר שחלקם (בעיקר העולים החדשים יותר, שעלו בשנים האחרונות) קרובים יותר לנצרות, וזאת בשל הפיכת הנצרות כיום ברוסיה לדת הלאומית ול"חזרה לשורשים" המונהגת על ידי השלטון הרוסי.

     

    כל אחד מהחיילים המדוברים הוא בעל תפיסת עולם עצמאית, ורובם המוחלט רואים עצמם כיהודים לכל דבר על אף הקביעה ההלכתית הנחרצת. מעבר לכך הם רואים עצמים כחלק מהחברה הישראלית יהודית, ולכן תיוגם כ"נוצרים או ספק נוצרים" איננה מדוייקת ואין לה קשר לפסיפס התרבותי. אין הם רואים עצמם כאבן נבדלת בפסיפס הרחב, אלא כחלק מהאבן "היהודית". בשל תפיסתם זו הם גם רואים את צה"ל כצבאה של מדינת ישראל והיא מדינה יהודית.

     

    עובדה פשוטה זו שומטת את הקרקע תחת טענתו של הפרופסור. אין מדובר בהמרת דת, אלא לכל היותר, חזרה לשורשים שנגזלו מאותם החיילים על ידי ההיסטוריה. מיותר לציין שאלו שלא מעוניינים בשורשים אלו לא ימצאו עצמם בקורס כגון "נתיב" או בכל מסגרת המחוייבת ליהדות.

     


    גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

     

    לקריאות נוספות לסדר:

    "בעת משבר כלכלי, מי יזרוק עצם לכלב השמירה?"

    "משרד הפנים נגד ילדי מהגרי עבודה"

    "ניהול ממשלה אינו תוכנית ריאלטי - אין חסינות"

    "תנו לילידים להתבטא"

    "ומה עם כתב האישום נגד משה קצב?"

    "שיניתי את דעתו של מישהו לגבי המדינה שלי"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום אילוסטרציה
    צילום: AFP
    צילום: איי פי
    צילום אילוסטרציה
    צילום: איי פי
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים