שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לא מוצאים עבודה? למועמדים חירשים קשה יותר

    הם עובדים חרוצים ואיכותיים, מרכיב השכר אינו בראש סדר העדיפויות שלהם, והם בעלי מוטיבציה חזקה להצליח. ובכל זאת, מעסיקים רבים חוששים להעסיק עובדים חירשים וכבדי שמיעה. הבעיה מתגברת כעת, לנוכח משבר האבטלה

    האם חירש יכול לעסוק בכל עבודה שייבחר? הוא יכול להיות מורה, עורך דין, או מהנדס באתר בנייה - בלי לשמוע מילה? אם שואלים את אנשי המכון לקידום החירש, התשובה היא חיובית - בתנאי שמקום העבודה ישמור על ראש פתוח ויבצע במידת הצורך הנגשות טכנולוגיות. אלא שדעות קדומות וחוסר פתיחות, בקרב מעסיקים וחירשים כאחד, מערימים קשיים עצומים על מי שמנסה לפרוץ את מחסום הדממה התעסוקתי, המתגבר כעת לנוכח המשבר הכלכלי.

     

    "הגעתי לראיון העבודה הסופי לתפקיד של מנהל צוות מכירות בחברת ביטוח. עברתי את כל הראיונות והעדיפו אותי על פני מועמדים אחרים. אלא שבראיון האחרון, המנהל ראה את מכשיר השמיעה, ולא היה בשל נפשית לקבל לעבודה מישהו מוגבל בשמיעה. הוא לא אמר את זה במילים, אבל לפי הבעות הפנים הוא שידר תחושה של: 'למה לי להכניס ראש בריא למיטה חולה? יש לי מועמד נוסף בדיוק כמוך, רק בלי בעיות שמיעה, ולך אין היתרון שיש לו'. כמובן שלא התקבלתי". כך מספר פיני קליין, 25, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים העוסק בייעוץ אסטרטגיות שיווקיות ופיתוח עסקי, וסובל מלקות שמיעה.

     

    "כדי ליצור שוויון ביני לבין מועמדים אחרים, התביעה היום יומית ממני היא ליצור יתרון יחסי לעומתם", אומר קליין, "אני נדרש לגרום למעסיק להבין שהוא מקבל עובד טוב יותר מהעובד הרגיל".

     

    קליין שומע עם מכשיר שמיעה באוזן אחת, ובאוזן השנייה לא שומע כלל. "התפקוד היומיומי שלי הוא קרוב ל-100%", הוא אומר. "בשני הפרויקטים האחרונים שלי עבדתי בתפקידים ניהוליים, יש לי יכולת להתמודד עם מצבים מסובכים, אבל בכל זאת אני עובר אין ספור ראיונות ומתקשה להתקבל בגלל השמיעה. הבעיה היא בעיקר המחסום הפסיכולוגי, כי המגבלה הפיזית כמעט ולא קיימת אצלי".

     

    באיזה שלב אתה מספר למעסיק על המגבלה שלך?

     

    "בקורות החיים אני לא רושם שאני כבד שמיעה. אני לא חושב שזו מגבלה שאמורה להגביל אותי פיזית בעבודה. אבל זה מתגלה בין השורות, ואז עולה השאלה למה לא עשיתי צבא. לצערי קיבלתי פטור כפוי מצה"ל, ובמקום השירות הצבאי עשיתי שירות לאומי לא-פורמלי כמורה למתמטיקה בתיכון. השירות הצבאי משפיע עד היום, כי המעסיק בא ואומר: 'אם הצבא לא קיבל אותו, למה שאני אקבל אותו'".

     

    אילו התאמות נדרשות מסביבת העבודה שלך?

     

    "במקומות עבודתי הייתי צריך ללמד את הסביבה מהם הצרכים הייחודיים שלי. למשל, לדעת שאני קורא שפתיים, לדבר עם הפנים אלי ולהקפיד על דיבור ברור. אני לא צריך התייחסות מיוחדת, מספיק שיש מודעות. לקויי שמיעה הם אנשים נורמטיביים לחלוטין שמתפקדים כראוי. הם כוח אדם איכותי, שמרכיב השכר אינו הדרישה הראשונה שלו, ובעל המון מוטיבציה להשתלב בעולם התעסוקה".

     

    הכל מתחיל בחינוך - של הסביבה ושל החירשים

    "אין מקצוע שאדם חירש או כבד שמיעה לא יכול לעסוק בו", אומרת יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החירש, המפעיל בשנתיים וחצי האחרונות מיזם המסייע לשילוב חירשים וכבדי שמיעה בעבודה, "קיים מגוון של עורכי דין, טכנאים, והנדסאים הסובלים ממגבלות שמיעה, ויש פתרונות טכנולוגים המאפשרים כל דבר".

     

    "הבעיה היא שהיום החברה לא בשלה והספקטרום של המקצועות בהם מוצאים אנשים חירשים הוא צר. אבל זה לא חייב להיות ככה. הכל מתחיל בחינוך הסביבה והחירשים עצמם. אם הם ואנחנו נבין ששום דבר לא מגביל אותם, ואם מערכת החינוך תאפשר לתלמידים חירשים לרכוש השכלה לפי יכולותיהם, השמיים הם הגבול.

     

    "יש לי חבר טוב, חירש בלוס אנג'לס, העובד כמורה למתמטיקה בבית ספר תיכון רגיל בסיוע מתורגמן שממומן במסגרת חוק הנגישות בארה"ב. התלמידים שלו מרוויחים פעמיים - הם לומדים בדרך מעניינת וגם מקבלים ערך מוסף ומבינים שלכולם יש זכויות". לדברי קקון, בתחום ההוראה בישראל המצב שונה: "כמעט ולא מקבלים מורים חירשים, גם לא לחינוך של לקויי שמיעה, בגלל שקיימת דעה קדומה לפיה החירש יכול להיות רק המשתקם - אבל לא המשקם".

     

    קורס מזורז למעסיקים ללימוד שפת הסימנים

    אורית זולברג, מנהלת תחום השכלה ותעסוקה במכון לקידום החירש, מספרת כי סטודנטים הסובלים מלקויי שמיעה מכוונים את עצמם מראש למקצועות בהם יהיה להם קל למצוא עבודה. "יש בחורה שהצלחנו להכניס אותה לחברת עורכי דין בתחום המסים. היא מראש התאימה את עצמה לכיוון בו היא תוכל להתמקד בעבודה עצמית ופחות בבתי משפט".

     

    "אני מטפלת בבוגרי לימודים אקדמאים או על תיכוניים רבים המתקשים היום למצוא עבודה - מהנדסי תעשייה וניהול, מהנדסי תוכנה, בוגרי לימודי מנהל עסקים, תקשורת, ספרות, או גרפיקה. במקצועות האלה הדגש הוא לאו דווקא על דיבור, אבל המעסיקים בכל זאת נרתעים".

     

    במכון מנסים להפיג את חששות המעסיקים ולתת להם כלים להתמודדות: מידע על אמצעים טכנולוגיים להנגשת מקומות עבודה; מידע על הסיוע לו זכאים חירשים במסגרת החוק; ואף קורס מזורז להכרת עולם החירשים ושפת הסימנים.

     

    עם אילו מגבלות מתמודדים חירשים במקומות עבודה, ואיך ניתן להתגבר עליהן?

     

    "המגבלות קיימות לרוב בתפקידים שדורשים עבודת צוות שוטפת. אבל בפועל יש אנשים חירשים שעובדים בהצלחה בצוותים, ותמיד יש מישהו שלוקח אחריות ועוזר".

     

    לדברי זולברג, במקרים רבים ניתן להחליף את האיתותים הווקאליים באיתותים ויזואליים, וכך להתגבר על מגבלת השמיעה. כך למשל, כשאין אפשרות לקרוא בקול לאדם חירש, ניתן להתקין על שולחנו זמזם עם נורה מהבהבת.

     

    זולברג מספרת, כי במסגרת עבודתה נדרשה, למשל, לסייע למנהלת חשבונות חירשת שעבדה במשרד כשגבה מופנה לדלת, ולא שמעה כשמישהו נכנס לחדרה, מה שיצר מצבים לא נעימים. הפתרון למקרה כזה, אומרת זולברג, הוא שטיח עם חיישנים אשר מדליק אור בכל פעם שבה מישהו עובר את סף הדלת.

     

    "חברות מעסיקות עובדים בהודו, אז לא נעסיק חירשים?"

    ומה אומרים המעבידים? "אנחנו מעסיקים כבר שנתיים בחור חירש לחלוטין בתפקיד מהנדס בניין, והוא השתלב בצורה מדהימה", מספר ניר אנגל, מנכ"ל חברת תכנון הקונסטרוקציה ש. אנגל מהנדסים. "הוא פחות הולך לפגישות בחוץ ויותר מתרכז בעבודת תכנון במשרד, אבל נמצא בלא מעט אתרי בניה.

     

    "אם חברות מצליחות להעסיק עובדים בהודו, שמדברים בשפה שונה, אין סיבה שבחור חירש לא יישב במרכז תל אביב ויעבוד עם עמיתים למקצוע".

     

    לדברי אנגל, "זה לא קורה מהר, צריך יותר סבלנות ותשומת לב, אבל התפוקה שאנחנו מקבלים עולה על עובד ממוצע. החירשים הם עובדים חרוצים, בעלי אינטליגנציה ורגישות גבוהה, והקשיים שלהם בחיים מעניקים להם מוטיבציה גדולה להצליח. הם לא מוותרים בקלות, ומשקיעים הרבה אנרגיה כדי ללמוד ולהתפתח".

     

    במכון לקידום החירש מספרים כי למרות הנכונות הרבה בה הם נתקלים מצד המעסיקים, המשבר הכלכלי טורף את הקלפים ומחמיר את הבעיה. "כשלכולם קשה, מי שנפגע ראשון זו האוכלוסייה החלשה", אומרת קקון. לדבריה, המעסיקים פחות נלהבים להתאמץ, קרנות הסיוע מחו"ל מצטמצמות, וגם תמיכת משרד התמ"ת וארגון הג'וינט בפרויקט צפויה להיפסק. ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "הנושא בבדיקה".

     

    "אני מאמינה שגם האזרח צריך לתרום לפעילויות חברתיות, ושהמדינה לא צריכה לתת הכל", אומרת קקון על רקע יום ההתרמה השנתי לחירשים וכבדי שמיעה "הטה אוזן לדממה" שיתקיים ביום שני הקרוב, "התרמה מדלת לדלת זה בסדר, אבל השקל הזה לא מספיק. אם המדינה לא תיתן אף היא לחלשים, זה יחזור אלינו כבומרנג. החלשים יתמוטטו ומי שלא טוב לו, ייצא החוצה ויצעק".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המחסום הוא פסיכולוגי. קליין
    צילום: פוטו נגבה רמת גן
    מומלצים