בגדת בחברה שלך? אני אומרת - לספר לה הכל

היית שיכורה, היית עייפה, רבתן, אולי נאמרו מילים קשות, או שפשוט בזמן האחרון אתן לא ממש מתקשרות, ואחרי זמן ייתכן שגם הסקס לא לגמרי מהפנט. אז זה קרה. זה לא מוכרח להיות הסוף, וגם אם כן, אז כנראה זה צריך היה לקרות

ענת אבישרפורסם: 23.03.09 , 09:58

אין כמעט זוג בעולם שלא עבר משברים, ואין אדם בעולם שלא עשה טעות כלשהי במערכת יחסים. אחת הטעויות הקשות ביותר להתמודדות ולגישור היא בגידה. זו תופעה נפוצה בחברה בכלל, תופעה די נפוצה בקהילה ההומוסקסואלית וגם באחותה הלסבית, אם כי יותר בקטן, או לפחות – יותר בשקט.

אז זה קרה: היית שיכורה, היית עייפה, רבתן, אולי אפילו נאמרו מילים קשות, או שפשוט בזמן האחרון אתן לא ממש מתקשרות, ואחרי שנתיים או יותר ייתכן שגם הסקס לא לגמרי מהפנט. אולי אפילו את מסתובבת בתחושה איומה כבר חודשים. כך או אחרת, זה קרה, היית עם מישהי אחרת. מה עכשיו?

ספרי לה. אין הרבה אפשרויות אחרות, ובקהילה כה קטנה, היא ממילא תגלה. חרושת השמועות האימתנית של הקהילה הלסבית כבר תביא לידיעתה את הדברים, במהירות יחסית מסחררת. אי אפשר לשמור דברים כאלה בסוד, כשהאקסית של זו ששיתפה פעולה עם הבגידה, יוצאת עם האקסית של החברה הכי טובה שלך.

ספרי לה, בייחוד כי מישהו אחר עלול להקדים אותך. בחברה הסטרייטית, הסיכוי שהיא תגלה נמוך בהרבה. את לסבית, את צריכה לספר, לא רק כי זה הדבר הנכון, אלא כי "נשמה טובה" כלשהי (בדרך כלל כזו שיש לה אינטרס להפריד ביניכן) כבר תספר.

משהו באופי שלי לא נותן לי להתפתות

גילוי נאות: מעולם לא בגדתי בבת זוגי, אבל נבגדתי כמה וכמה פעמים. משהו באופי שלי לא נותן לי להתפתות, לא משנה כמה גדול הפיתוי (והיו פעמים שהרגשתי איך אני ממש נושכת את הרסן, במשברים מסויימים בעבר). אבל אני כן יכולה להגיד ובגדול - כנות היא המפתח לצלוח מעשה בגידה. גם אם בסוף תיפרדו, זה לפחות יהיה בלי שקרים ונקי יותר. הייתי במערכת יחסים שבה שיקרו לי והייתי במערכת יחסים שבה הכל היה גלוי, כואב ככל שיהיה. אני מעדיפה שיספרו לי. אני מעדיפה לדעת מאשר לגלות את זה בדיעבד, ברגע הכי לא נכון, נגיד, שלושה ימים אחרי שעברתן לגור ביחד, אחרי שחשדת משך חודשים.

התחושות שעוברות בך כנבגדת הן קשות מאוד, משבר האמון הזה הוא אחד הקשים שיש, והפחד שזה יקרה שוב חזק במיוחד. יש שעוקפות את הפחד הזה בבחירה במערכת יחסים פתוחה, והאמת היא שכמעט שעשיתי את זה פעם אחת, אבל למזלי, היה לי ברור שאני לא אהיה מסוגלת להיות עם מישהי אחרת כל עוד אני מאוהבת בה. אמרתי לא לבקשה ההיא, ואני לא מתחרטת על כך, למרות שזה אמר להפסיד את כל הקשר העתידי שיכול היה להיבנות בינינו. אני שמחה מאוד שלא העברתי את עצמי, בתור טיפוס מאוד מונוגמי, את הגיהינום הקטן של לתהות עם מי היא כרגע ולמה היא בכלל צריכה אחרות כשהיא איתי.

למה בעצם צריך מישהי אחרת כשהיא איתי?

אולי זה העניין הקשה באמת: למה בעצם צריך מישהי אחרת כשהיא איתי? לא, לא צריך. זה לא עניין של צורך, זה עניין של הלוך רוח, עניין ושל כנות. אומרים שבזוגיות ארוכה יש משברים ארוכים: משבר השנתיים המוכר והידוע, משבר שבע השנים, ואפילו שמעתי על משבר 12 השנים. לא הגעתי למערכת יחסים כה ארוכה לצערי, אבל ממה ששמעתי מחברים קרובים שהיו שם, לא פעם זה מתחיל או מסתיים בבגידה, ביציאה אל מחוזות אחרים, אולי כדי להוכיח לעצמך שאת עדיין ישות נפרדת, כשכל העולם מדבר אליכן ועליכן ברבים. אולי כי משהו בקשר מת הרבה לפני הבגידה, ולא הצלחתן לדבר על זה.

אני לא יודעת מה שיעור הבגידות בקרב לסביות, אבל אני כן יודעת שלסביות לא יודעות לסיים מערכת יחסים בזמן. אנחנו מושכות את הפרידה כמו מסטיק, ולפעמים גם נפרדות-חוזרות וחיות בדרמות המון זמן. לפעמים, בגידה היא הדרך המכוערת לומר שאת רוצה להיפרד. כל העניין הזה דורש מודעות וכנות, שני דברים שבמערכת יחסים מתה כבר לא תמיד קיימים, ועל כן, בגידה אצל לסביות היא סממן סוף קלאסי. שמעתי על שני זוגות שצלחו בגידה, שמעתי על עשרות שנפרדו בעקבותיה. אני לא יודעת כמה מזה הוא רק אצלנו, הלסביות.

בגידה לא חייבת להיות סוף. לא חובה לסיים קשר אחרי שנבגדת או בגדת. זה פשוט קורה כי ברגע שכבר אין אמון, גם מעט התקשורת שהיתה מתה יחד איתו. הרבה פעמים לא היתה שם הרבה תקשורת קודם לכן, הרבה פעמים היו המון בעיות שהביאו לזה. אישית, אני מעדיפה שיספרו לי על המחשבות (ויש כאלה), עוד טרם מעשה, כי הרבה יותר קל לפרק זוגיות או לשפר אותה מבלי ש"היא היתה עם מישהי אחרת" יהבהב לי במוח בכל פעם שאסתכל עליה אחר כך.

אז תהיה דרמה, ואת יכולה לסמוך על ריב מטורף, נכון, אבל אז מה? דברי, דברי חופשי. אין לנו מספיק זמן לבזבז על שקרים וחצאי אמיתות, על מערכות יחסים שרע לנו בהן באופן כזה. דברי איתה, זה עדיף מאשר להתעורר בבוקר ולגלות שישנת עם מישהי אחרת בטעות, או גרוע מזה - לא בטעות.