בריטני קירקסה אותם
במופע החדש והראוותני שלה, "Circus", הצליחה בריטני ספירס לרתק את הקהל הצמא. ועדיין, כל הסקס, האש והפירוטכניקה סביב כמעט הצליחו להבליע את הכוכבת
מי היה מאמין שעברו בסך הכל שנתיים מאז הקרחת המפורסמת שלה והדרמה שהתחוללה בעקבותיה? ההתמוטטות, האשפוז, והניכור מהמשפחה והחברים. אבל בניגוד חייה האישיים, התקופה האחרונה היתה טובה מאוד עבורה מבחינה מוזיקלית, עם צאת "Blackout" המצוין מ-2007, שהציג פופ עם סאונד עתידני ומשובח, והאלבום החדש, "Circus", שמציע תכנים הרבה יותר פרובוקטיביים, בשירים קצביים, ועם בלדות פה ושם, והכל בטוב טעם.
החלום הרטוב, או הסיוט, של כל כוריאוגרף (צילומים: מעיין ניניו ורונה בצר)
את סיבוב ההופעות החדש, הראשון מזה חמש שנים, פתחה בריטני בניו אורלינס בתחילת החודש, והוא מהווה עוד צעד בטוח בכיוון הנכון. בחודשיים הבאים היא תתור את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה ואחר כך תקפוץ לבקר באירופה.
בהופעה בארנה של ניו ג'רזי, זכו הפוסיקט דולז להיות מופע החימום שלה, ואלה מעניקות 40 דקות סקסיות, המספקות את הסחורה של מקסימום להיטים עם מינימום בגדים, כהכנה למנה העיקרית. ההופעה המרכזית נפתחה בהקרנת סרטון המתעד קרקס, עם כל האלמנטים המתבקשים: נערות גומי, גמדים, לוליינים, אריות, קופים ופילים, ופרז הילטון אחד, בלוגר הסלבז המפורסם מכולם, מחופש למלכה ויקטוריה. בסוף הסרטון נכנסה בריטני לתמונה, דוחקת את הילטון הצידה ותופסת במקומו את אור הזרקורים: נסיכת הפופ השתלשלה מחישוק בתקרה, אגב צרחות מהקהל המשולהב, לבושה כמנהלת הזירה, לצלילי להיטה התורן ושיר הנושא לאלבום ולמופע, "Circus". "כל העיניים אליי, במרכז הזירה!", שאגה, ובאותו רגע אף עין לא נדדה לכיוון אחר.
פוסיקאט דולז. מקסימום להיטים במינימום בגדים
הבמה הורכבה משלוש זירות קרקס עגולות: אחת גדולה במרכז וזירה קטנה מכל צד. כך, במקום מסכי ענק, מלבד מעל הזירה המרכזית, לא יכלו הצופים ביציעים הרחוקים יותר להתמקד בפנים של הכוכבת הצעירה. הקהל מילא את "מרכז פרודנשל", בניוארק שבניו ג'רזי, מפה לפה, למרות מחירי הכרטיסים הגבוהים, והיה מורכב מקהל גייז עשיר, שידע כל מילה בשירים, ובנות עשרה אמריקאיות צרחניות, שחלקן טרחו ולבשו את התלבושת הסקסית של נערת בית הספר מהקליפ שגילה את בריטני לעולם, ללא מחשבה על הקור המקפיא ששרר בחוץ. בקהל ניתן היה לראות גם את פרגי מה"בלאק אייד פיז" ובמופע יומיים קודם נצפתה מדונה בכבודה ובעצמה.
ההופעה בת השעה וחצי היא חלומם הרטוב של כל כוריאוגרף ומעצב, או הסיוט שלהם: ישנן אינספור החלפות תלבושות, רקדנים מכל צורה וגודל, אקרובטים וחלקי במה שמתעופפים להם כאילו אין מחר. הזמרת בת ה-27 נראתה מצוין וזזה לא פחות טוב, וכל כמה שירים החליפה וצמצמה עוד יותר את התלבושות.
יש לבריטני היכולת למשוך את מירב תשומת הלב
בקרקס של בריטני 17 שירים בלבד, עם כמה רמיקסים לא מוצלחים בין לבין. אבל כל הסקס, האש והריקודים לא יכלו להסוות את העובדה שההפקה דורשת ליטוש נוסף מבחינה מוזיקלית (מספר שירים נוספים מהאלבום החדש או להיטי עבר היו יכולים לעזור ). ההפקה המאסיבית בלעה את בריטני, ולעיתים ניתן היה לאבד אותה על הבמה מרוב רקדנים ואקרובטים.
כל העומס הזה הגביר את התחושה שמתאמצים להסתיר משהו, מעבר לפלייבק המוגזם או תוספות השיער, המפצות על השיער הקצר שאחרי הקרחת המפורסמת. גם העובדה ששני שירים בלבד עובדו מחדש לצורך ההופעה, וכל השאר בוצעו בגרסת האלבום, היתה פחות מרשימה לכשעצמה: לנסיכת הפופ יש הרבה מה ללמוד מהמלכה האם, מדונה, שכל שיר בהופעות שלה כאילו יצא זה עתה מחדר הניתוח הפלסטי של ניפ/טאק, ולמרות שגם למדונה אין את הקול הכי מוצלח בהופעות, לפחות היא טורחת להסוות אותו בפלייבק גיבוי, לצד שירה חיה תוך כדי תזוזה.
בריטני לבושה כמנהלת הזירה, לצלילי שיר הנושא לאלבום ולמופע
וזה לא שבריטני לא מסוגלת: למשל, שיר בינוני מאוד כמו "Me Against The Music", אותו היא מבצעת במקור עם מדונה, זכה לעיבוד בסגנון בוליווד מקפיץ, והלהיט "I'm A Slave For You" היה לוהט מתמיד בזכות טבעת אש גדולה, מעליה רוקדת בריטני על במה תלויה באוויר.
להבדיל מזמרות אחרות, שפרצו במקביל וניחנו בקול הרבה יותר איכותי (מי אמר כריסטינה, או פינק?), יש בבריטני את היכולת למשוך אליה את עיקר תשומת הלב. לכן לקהל ממש לא היה איכפת, פלייבק או שירה חיה: הכוכבת שלהם נתנה להם את השואו הראוותני אליו הם השתוקקו, וחסר היה למי שהתלונן. אחרי הכל, זאת בריטני, ביץ'.
לפנייה לכתב/ת 
