שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לסגור את בתי ההבראה לטרוריסטים
    האסירים הבטחוניים זוכים לתנאים מפליגים בזכות לחציו של ערפאת בעבר. חבל שנזכרנו לשנותם באיחור כה רב

    ב-16 ביולי 2008 נפתחו דלתות בית הכלא הדרים. בשעריו עמד סמיר קונטאר, מפקד חוליית המחבלים שחבריה רצחו את בני משפחת הרן ושני שוטרים ישראלים. קונטאר, אחת הדמויות הנערצות בקרב ערביי המזרח התיכון, רכש את הערצת ההמון ב-29 השנים בהן היה כלוא בישראל. ישראל סיפקה לו במהלך השנים טלוויזיית לווין שבאמצעותה צפה בעשרות תחנות; עיתון ישראלי ועיתון ערבי, בהתאם להעדפתו האישית; קשר רציף ובלתי מוגבל עם העולם שמחוץ לחומות; ישראל אפשרה לו ללמוד ולקבל תואר אקדמי ראשון במדעי הרוח מטעם האוניברסיטה הפתוחה. אילו רק הייתה מתעכבת העסקה לשחרורו בחודשים מועטים נוספים, היה מקבל קונטאר גם את התואר. הרוצח המתועב נהנה ממזון משובח. מיטב המאכלים הים תיכוניים עלו מדי יום על שולחנו. הותר לו אפילו לברור את סוג שמן הזית שבו תיבל את המאכלים שבאו לפיו.

     

    למרבה הצער, קונטאר אינו אסיר ביטחוני חריג. כל האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל זוכים לתנאים זהים: אוכל משובח; מגע בלתי מוגבל ביניהם; אספקה מלאה של כל אביזרי התקשורת; חלקם זוכים למימון לימודים אקדמיים; ביקורי קרובים, יועצים משפטיים ונציגים אוהדים של אינספור ארגונים, כמו "הצלב האדום", "בצלם", האו"ם וארגוני צדקה אסלאמיים. המידע, אגב, איננו סודי. אחד מנציבי שב"ס בעבר סיפר לנו על כך רק בשבוע שעבר.

     

    מהן הנסיבות שהביאו להחלטה להעניק לאסירים הביטחוניים בישראל תנאים שלא מקבל אף כלוא באף מדינה בעולם?

     

    עד שנחתמו הסכמי אוסלו, היו תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים בישראל סבירים וענו על דרישות החוק הבינלאומי. המהפך התחולל בעקבות החתימה על ההסכמים. ב-1992, עוד בטרם הגיעו יאסר ערפאת ואנשיו מתוניסיה לישראל, פעל פת"ח להתססת האסירים הביטחוניים. לראשונה פתחו אלפים מהם בשביתה כללית שארכה 81 יום.

     

    במקביל השתולל ערפאת בפגישותיו עם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין והנשיא האמריקני לשעבר ביל קלינטון. ערפאת דרש ש"לוחמי החופש" הכלואים בישראל יקבלו תנאים מועדפים במסגרת הסכמי השלום שהוא מתעתד לחתום עם ישראל. ממשלת ישראל נכנעה ללחציו.

     

    הממשלה מינתה ועדה בראשות נציב שירות בתי הסוהר לשעבר שאול לוי, שנתבקשה לאשר לאסירים הביטחוניים אינספור הטבות מופרכות ובעיקר הכירה בזכות האסירים הביטחוניים לנהל את חייהם הפנימיים בכלא. בשירות בתי הסוהר נשכו שפתיים וביצעו בלית ברירה את ההוראה הפוליטית.

     

    האסירים הביטחוניים ידעו לנצל את חופש המידע, חופש התקשורת ואת שאר התנאים שהוענקו להם כדי להפוך בעודם כלואים לגורם מרכזי במלחמה נגד ישראל. בתוך כתלי הכלא הקים החמאס את "מועצת השורא", שהייתה הגורם שאילץ את חמאס להיכנס לממשלת אחדות פלסטינית במרץ 2006.

     

    כעת, ב-22 במרץ התכנסה שוב אותה מועצה כדי לדון בנושא עסקת האסירים לשחרורו של גלעד שליט. מה קרה כאן בעצם? מרגע שהממשלה החליטה על הקמת הוועדה בראשות שר המשפטים, להקשחת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים, התעוררה פאניקה בחמאס. ראשי הארגון הצהירו בכלי התקשורת הערביים שעסקת שליט לא נעצרה. משפחות אסירים החלו להפעיל לחץ על הנהגת החמאס להגיע לפשרה. הנהגת אסירי החמאס בכלא ביקשה לכנס דיון בנושא.

     

    החל מחודש נובמבר זועק "הפורום למזרח תיכון חכם" מסר מאוד ברור - עד שגלעד שליט לא יוחזר, אסור להעניק לאסירים הביטחוניים דבר מעבר למוגדר באמנת ז'נבה, שמחייבת מתן יחס הומאני, תנאי מחיה סבירים, מזון, ביגוד, טיפול רפואי, ביקורי הצלב אדום, התכתבות עם בני המשפחות וקבלת חבילות סיוע.

     

    חבל שרק כעת ההנהגה הפוליטית בישראל התעשתה והחלה במהלך לביטול כל ההטבות שמקבלים הכלואים הביטחוניים. לא היה שום סיכוי לשחרורו של שליט לפני שהתקבלה ההחלטה על הקמת ועדת פרידמן. רק ביום שבו הבין החמאס שהקייטנה בכלא הישראלי במימון משלם המסים הישראלי עומדת להסתיים, הפכה העסקה אפשרית.

     

    במזרח התיכון אין ארוחות חינם. מחוות אינן מביאות למחוות של הצד שכנגד. אם ישראל רוצה לחיות באזור, רצוי שתבין זאת.

     

    אלי אבידר, יו"ר הפורום למזרח תיכון חכם ויועצו המדיני לשעבר של ראש הממשלה אריאל שרון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים