הטוב מ-8: המדריך המלא לרבע גמר היורוליג

טובי הפרובינציאלים בישראל הקטנה טוענים תמיד שאין יורוליג בלי מכבי תל אביב. ובכן, יש. סדרות רבע הגמר ייצאו הערב (ג') לדרך עם לא מעט יוקרה, פיקנטריה ומתיחות - למרות שאף אחת משמונה הגדולות אינה לובשת צהוב. אינטרסים ישראלים או סמי ישראלים ישנם כמובן, בעיקר ביוון, אבל האירוע גדול בהרבה מאקס כזה או אחר.

לראשונה מאז עונת הפיצול ב-2001, חוזרת אירופה לסדרות של הטוב מחמישה. שני המשחקים הראשונים, הערב וביום ה', יתקיימו באולמן של הקבוצות הבכירות. ביום ג' הבא יגיע תורן של ה'נחותות', שאמורות במידת הצורך לארח גם את המשחק הרביעי כעבור 48 שעות. הפנטזיה על משחק חמישי תתגשם (אם וכאשר) ביום ד', 8 באפריל.

ברצלונה - טאו ויטוריה: מלחמת ההתשה

נצפו לאחרונה: בליגה - 70:74 לטאו בברצלונה (וידאל 18; נבארו 19).

בחצי גמר הגביע - 77:90 לטאו במדריד (ראקוצ'ביץ' 27; נבארו 19).

למה ברצלונה: טאו ויטוריה משחקת את הכדורסל הקולח באירופה, אבל זה לא מבטיח לה דבר. היא כבר ניצחה העונה בברצלונה, אבל הפסידה בבית לאולימפיאקוס ואיבדה את המקום הראשון בטופ 16. עם קבלני תארים כחואן קרלוס נבארו ודייויד אנדרסן, העקביות של בארסה חייבת להיות שווה משהו. והמשהו הזה נקרא פיינל פור.

למה טאו: פיני גרשון אמר שברצלונה היא הקבוצה הטובה באירופה, אבל ביורוליג נותרו שלוש טובות ממנה. טאו היא אחת מהן. בניגוד לחביאר פסקואל, אצל דושקו איבנוביץ' יש היררכיה והכוכבים מממשים את הפוטנציאל. איגור ראקוצ'ביץ' וטיאגו ספליטר בשיא כושרם, וגם המיני משבר חלף כנראה עם ניצחון ב-34 הפרש על בדאלונה.

איבנוביץ' וראקוצ'ביץ'. המאמן הצליח להתיש את הגארד? (צילום: רויטרס)

התוספת שתופסת: רק ביום א' נכנעה ברצלונה למנרסה בארבע הארכות, כשחמשת השחקנים המובילים שלה צוברים 191 דקות. החמישייה של טאו נהנתה מעוד ליל מנוחה ושיחקה רק 109 דקות בטיול נגד בדאלונה. אלא שבזמן שחלף מאז, נאלצו הבאסקים לטוס לקטאלוניה ובעיקר להתאמן תחת איבנוביץ'. לא בטוח שאימון בן שש שעות אצל הסרבי מעייף פחות ממשחק, מותח ודרמטי ככל שיהיה, במנרסה.

לדרבי חוקים משלו: עד לפני שנה, פסקואל היה עוזרו של איבנוביץ' בברצלונה. הסרבי פוטר, חניכו הפך למאמן זמני וחתם קבע. בקיץ חזר הקטר הסרבי לבאסקוניה, למרות שנבן ספאחיה הביא לה אליפות, וכבר ניצח את בארסה בברצלונה וגם עבר אותה בדרך לזכייה בגביע המלך.

הימור: זו הסדרה הפתוחה ביותר, בוודאי כשגם היוקרה המקומית עומדת על הפרק. למרות הביתיות ולמרות העקביות, טאו ויטוריה תבטל את ברצלונה ותנצח 1:3 בדרך לפיינל פור חמישי ברציפות.

קשישטוף לברינוביץ'. חסרונו משמעותי משל דיאמנטידיס (צילום: רויטרס)

פנאתינייקוס - מונטפסקי סיינה: זמן פציעות

נצפו לאחרונה: 76:81 לפאו באתונה (פוטסיס ופקוביץ' 14; לברינוביץ' 22).

77:82 למונפטסקי בסיינה (מקינטייר 21; באטיסט 28).

למה פנאתינייקוס: דימיטריס דיאמנטידיס יחמיץ את המשחקים באתונה, אבל כל עכבר כדורסל מתחיל מבין שהמשמעות היא אחת: הגיע זמן השאראס. חסרונו של קשישטוף לברינוביץ' קריטי הרבה יותר, מאחר שבלעדיו אין לקו הקדמי של סיינה יותר מדי מה למכור בצד ההתקפי - והכלים שלה מסתכמים בשון סטונרוק ובבנג'מין אזה, שעיקר יתרונם בצד ההגנתי.

למה סיינה: סימונה פיאניג'אני הוא הדבר הבא. כדי לרשת את אטורה מסינה (אולי גם בצסק"א מוסקבה), עליו לעשות משהו מיוחד. ניצחון על פאו ללא ביתיות הוא בהחלט מיוחד. טרל מקינטייר, שהוכיח מול צסק"א כי היא תלוי בעיקר בעצמו, ייהנה מחסרונם של דיאמנטידיס ולברינוביץ', שיאפשרו לו לקבל יותר החלטות ולקחת יותר שלשות, כמו שהוא אוהב.

התוספת שתופסת: "פיינל פור? מי הולך לפיינל פור? זו בדיחה. אני לא טיפש. אין לנו סיכוי להגיע לשם. אנחנו לא מכבדים את עצמנו. יש פה שחקנים שלא ראויים ללבוש את הגופייה של פנאתינייקוס". הדובר, למקרה שלא ניחשתם כבר, הוא ז'ליקו אוברדוביץ', רגע אחרי שקבוצתו הביסה את פרוקום סופוט 53:75.

לדרבי חוקים משלו: להנרי דומרקאנט יש חשבון לסגור עם פאו, מהימים בהם שיחק תחת פיני גרשון באולימפיאקוס והפסיד לה את האליפות והגביע ביוון. יאסיקביצ'יוס, לברינוביץ' ורימאס קאוקינאס זכו בצוותא באליפות אירופה עם ליטא ב-2003.

הימור: מראש סומנה הסדרה בין פנאתינייקוס לנציגת בית ט', צסק"א או סיינה, כמרתקת מכולן. אלא שפציעתו של לברינוביץ' טרפה את הקלפים והותירה את היוונים כפייבוריטים מוחלטים. 1:3 לפאו.

יאנאקיס ב-1996. מאמן אולימפיאקוס עם הגביע של פאו (צילום: פיב"א)

אולימפיאקוס - ריאל מדריד: סינדרלה לעשירים

למה אולימפיאקוס: בכל שנה היא משקיעה עשרות מיליוני דולרים ומבצעת עוד צעד קטן בדרך למהפך ביוון. עם כל הכבוד לג'וש צ'ילדרס וג'אנרו פארגו הנוצצים, תיאו פפאלוקאס וניקולה וויצ'יץ' הם המנהיגים האמיתיים. כשבדרך מחכה יריבה בינונית יחסית, אפשר לחלום על דרבי יווני בחצי הגמר.

למה ריאל: ז'ואן פלאסה הפיק לקחים משגיאות העבר וקבוצתו אפילו הפגינה יציבות ועקביות בחודשיים האחרונים. היא כבר ניצחה במוסקבה ובתל אביב, כך שהיכל השלום והאחווה אינו בגדר משימה בלתי אפשרית. לואיס בולוק רוצה פיינל פור ראשון בגיל 33, סרג'י יול נמצא בשנת פריצה ופליפה רייס - כשמו כן הוא - מלך מדריד.

התוספת שתופסת: איך שגלגל מסתובב לו. בפעם האחרונה שריאל הגיעה לפיינל פור, היא צפתה בפנאיוטיס יאנאקיס חוגג את הזכייה בגביע כשחקן פנאתינייקוס. 13 שנים חלפו מאז. אולימפיאקוס, מצידה, ממתינה עשור לחזרתה למאורע. רכש, לא רכש, כסף, לא כסף, סוג של סינדרלה תצא מהסדרה הזו.

לדרבי חוקים משלו: מיכאליס פלקאנוס עבר מהספסל של ריאל לספסל של אולימפיאקוס, פפה סאנצ'ס וקנדי ווינסטון שיחקו בעבר בפנאתינייקוס וג'רמיה מאסי מכיר את האדומים מימיו הגדולים באריס. אבל מה זה לעומת ניקולה וויצ'יץ' ויותם הלפרין, שמנעו מריאל את העלייה לפיינל פור אשתקד וינסו לשחזר את ההישג.

הימור: אולימפיאקוס לא זכתה בתואר מאז 2002, אבל ייאמר לזכותה שעל הבית היא בדרך כלל שומרת. היא תעשה זאת גם הפעם. 2:3.

צסק"א מוסקבה - פרטיזן בלגרד: למען הכדורסל

נצפו לאחרונה: 62:63 לצסק"א בבלגרד (פלאניניץ' ולורבק 11; טפיץ' 14).

63:66 לפרטיזן במוסקבה (טפיץ' וראשיץ' 13 כ"א; לורבק 23).

למה צסק"א: היא טובה יותר, היא בשלה יותר, היא מנוסה יותר והיא קיבלה את ההגרלה הנוחה ביותר. הרוסים לא ילקקו דבש בבלגרד, אבל הם בעצם

היחידים שניצחו העונה את פרטיזן באולמה.

למה פרטיזן: היתרון המובהק של צסק"א לא ממש בא לידי ביטוי בשני המפגשים הקודמים. פרטיזן הפסידה בבלגרד רק אחרי שהחטיאה חמש זריקות בהתקפה המכרעת. היא גם ניצחה במוסקבה, למרות הסגל הצעיר ולא מעט בשל חוסר העניין של הרוסים. לפיינל פור זה אולי לא יספיק, אבל מה זה משנה?

התוספת שתופסת: "ומהארצות והעמים שנותרו מיוגוסלביה, נותרנו עם איזה פרטיזן או ציבונה. ולא שאני בטוח שהן קיימות ומשחקות (ואולי כן, אי אפשר לדעת. השבוע נעשה גוגל, אולי נמצא משהו‭,(‬ אבל מה בדיוק יש להן להציע ליורוליג?". כך כתב לאחרונה אחד מבכירי עיתונאי הכדורגל בישראל. 22,567 צופים במשחק בבלגרד, שמאוהבים בקבוצה הכי יפה באירופה, ענו לו. לא נוסיף, כדי לא לגרוע.