פינס: רבין מתהפך בקברו; עיני: השעה קשה

באווירה קשה וטעונה, עם דיבורים על פילוג, קרע עמוק, אבדון ו"תפקידהּ ההיסטורי", התכנסה אחר הצהריים (יום ג') ועידת העבודה - המפלגה הרביעית בלבד בגודלה בכנסת ה-18 - כדי להכריע אם לאמץ את עמדת היו"ר, ולהיכנס לממשלת נתניהו. גם הנואמים שביקשו לשכנע, דיברו בלהט רב על "החלטה דרמטית" וסיפרו על ימי נעוריהם כדי להצדיק את טענותיהם.

כמעט בדקה ה-90, במה שכונה על-ידי אנשיו "הישג חסר תקדים", ועל-ידי מתנגדיו "שבירה מוחלטת של כללי המשחק" - חתם אהוד ברק בראשי תיבות על הסכם קואליציוני (לחצו כאן למסמך) עם ראש הממשלה המיועד,

 אותו הוא מציג בפני 1,476 הצירים. הוא גם מבקש מהם להסמיך אותו לאייש בעצמו את התפקידים השונים.

את הנאום הארוך ביותר נשא יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, שדיבר בלהט רב. "לצערי אם לא יעשו מעשה חריג של שילוב כוחות - מעל מאה אלף מפוטרים צפויים בחודשים הקרובים", הזהיר בקול רועד.

"מספר לי שרגא ברוש, שהמעסיקים עוצרים עשרים אלף עובדים כדי לא לפטר אותם לפני פסח. לאנשים אין מה לאכול. אתם מפלגה סוציאל דמוקרטית, זה התפקיד שלכם. האזרחים האלה צריכים אתכם בשעה הקשה הזו", אמר עיני וביקש לתמוך בכניסה לקואליציה.

כבל מנסה להשתלט על קריאות הקהל (צילום: דודו אזולאי) 

אחריו דיבר יו"ר הסתדרות לשעבר, עמיר פרץ, שביקש להדגיש שאת המאבקים לטובת העובדים - אפשר לעשות גם מהאופוזיציה. לדבריו, נתניהו לא ישנה את דרכיו: "מישהו מעלה על דעתו שהמיועד לרה"מ יעז לומר ליו"ר ההסתדרות, 'אם לא תביא לי את מפלגת העבודה נקצץ בשכר, נקפיא, נפטר עובדים?'". הוא גם הזהיר את ברק: "אדוני ראש המפלגה, אנחנו הולכים להפוך לשק החבטות של הפוליטיקה". הוא פנה אליו ואמר, "אני יודע עד כמה משכרת התחושה שרק אתה יכול. יש פה מלכודת מסוכנת שאסור ליפול לתוכה".

הדוברת הנמרצת של מחנה המתנגדים, שלי יחימוביץ', קראה: "רדיפת הכסאות הזו עולה לנו ביוקר, עולה לנו בבושה ובקלון. בבחירות הבאות כבר לא יהיו לנו מנדטים. בחרו בחיים על פני מוות". עם זאת, היא הבהירה כי תקבל את רצון המצביעים: "אני אוהבת את המפלגה הזאת. לעולם לא אתפלג ממנה ולא אעזוב אותה, לא משנה מה יתקבל כאן".

לטענתה, "לממשלה הזו אנחנו נכנסים כסרח עודף, לא כקבלן משנה. זו הממשלה של ביבי, של ליברמן, של ש"ס, עם קווי היסוד של המפלגות האלה, ולא עם קוו היסוד שלנו. ההסכם ששמעתי את עיקריו, יש בו המון כוונות גדולות. הנייר סופג הגדול. אפשר לכתוב על ההסכם הזה "בואו כנסו חבר'ה, יהיה בסדר".

אופיר פינס לא היה יכול להימנע מלהזכיר את "רבין, גולדה ושרת שמתהפכים היום בקברם. ניתנה לנו ההזדמנות להמשיך את דרכם. מר ברק, לא קיבלת מנדט להשליך העבודה לפח הזבל של ההיסטוריה", הדגיש.

הרצוג ספג קריאות בוז

ראשון הנואמים היה מזכ"ל המפלגה, איתן כבל, שדיבר על הוריו ש"עלו במרבד הקסמים ב-49' וכל חייהם היו אנשי תנועה". לדבריו, "אני גם רוצה להיות שר. לא באתי כל חיי לשבת ולעסוק בניתוק טלפונים בסניפים. גם לי יש מה לומר. אבל לא בשביל זה הגעתי לפוליטיקה", הדגיש. "מה שגמר אותנו בעשר האחרונות, זה שאיבדנו את האמונה בדרכנו. הפכנו להיות להיות המפד"ל של החילונים - להשפיע מבפנים תמיד, ולאט לאט נגמרים".

כבל הוסיף בפנייה לברק: "אילו פרשנו אחרי וינוגרד, אדוני היושב ראש, הכל היה נראה אחרת. אם חפצי חיים אנחנו היום, נלך כולנו מאחורי הפרגוד ונצביע נגד אלה שמבקשים לרסק את הבית".

אחריו דיבר מי שניהל את המו"מ עם הליכוד, השר שלום שמחון. הוא הזכיר את נעוריו בתנועת הנוער העובד והלומד אז "ינק את ערכי העבודה", והדגיש כי "מאז ומעולם, ידעתי תמיד שמפלגה היא אמצעי להשגת מטרות מדינת ישראל. בימים האחרונים התבקשתי יחד עם עופר עיני, לבדוק את הייתכנות להגיע להסכם, ואני רוצה להציג אותו בפניכם".

ח"כ לשעבר יורם מרציאנו הביע תמיכה בכניסה לממשלה "משבוע שעבר אני מקבל טלפונים מחברים ששואלים: קרה משהו בינך ובין עמיר פרץ. חד משמעית לא. הוא מנהיג גדול, אבל אני חושב שונה ממנו. בהסתכלות שלי על הנושאים החברתיים - תראו לי אתם איך מהאופוזיציה אפשר לטפל במקומות העבודה?".

השר לשעבר משה שחל התנגד להצטרפות והפטיר בלהט: "למפלגת העבודה אין מה לחפש בממשלת הימין זולת סידור עבודה, אלא אם היא רוצה לאבד את כל ערכיה. מה שמציגים לכם היום זה פתרונות קסם ואשליה. זו חוצפה להציג פשרה אידיאולוגית כפשרה פוליטית. יש היום הזדמנות למהלך היסטורי, אם המפלגה הזו תאזור אומץ לומר שהיא מחוץ לממשלת ימין קיצוני".

השר יצחק (בוז'י) הרצוג ספג קריאות בוז עם עלייתו לנאום. "אני סבור שלמפלגת העבודה יש משהו נוסף בדי.אן.איי. שלה שנקרא אחריות לאומית עודפת. כל אזרח שנמצא כאן, יודע בדיוק איפה נמצאת המדינה. כאשר אנחנו מקבלים שותפות גדולה בשלטון, ברמה שלא האמנתי שנקבל, הצבעתי בעד. אני מוכן לשלם את המחיר, אך אני מאמין בה. בממשלה נבדל עצמנו מהליכוד ומקדימה".

עוד מטעם מחנה המתנגדים נאם ח"כ אבישי ברוורמן, שדיבר על "נקודת זמן היסטורית, שהיא אולי הרלוונטית ביותר בחייה של העבודה - היא במשבר זהות שלא ידעה מעולם". הוא פנה ליו"ר ואמר: "אהוד, אנחנו חברים שנים רבות: למען המפלגה, למען המדינה. עצם ההצבעה הזו פוגעת במפלגת העבודה. חזור בך למען המפלגה, למען עתידה".

ברק רוצה לשנות החוקה - ולקבוע מינויי שרים

וזו לשון ההחלטה, שמבקש היו"ר להעביר: "ועידת המפלגה מאשרת את כניסת מפלגת העבודה לממשלה בראשות בנימין נתניהו על-פי ההסכם הקואליציוני, כפי שהוצג בפני הוועידה על-ידי יו"ר העבודה, ח"כ אהוד ברק, וכן מסמיכה את אהוד ברק: לחתום על ההסכם הקואליציוני הנ"ל בשם מפלגת העבודה; בהוראת שעה, בתוספת לסעיף 136 לחוקת המפלגה, למנות את השרים ואת סגני השרים מטעם מפלגת העבודה בממשלה, ולהודיע על כך ללשכה".

בוועידה נראה שהמירוץ צמוד, ואילו בסיעה נהנה מחנה המתנגדים

 ליושב-ראש מרוב דחוק: שבעה ח"כים יצביעו נגד ההצעה, לעומת שישה תומכים ובהם השר הרצוג, שהודיע רק היום על עמדתו. ואולם, מחנה התומכים נהנה מחיזוק משמעותי בדמותו של עיני, שלקח חלק מרכזי בגיבוש ההסכם עם הליכוד.   

לכינוס הוועידה קדמה פגישה קשה בין ברק לכבל, לאחר שהראשון ביקש ששמעון שטרית ינהל את הישיבה - ונענה בטריקת דלת.