תוכנית ל"זהות פלסטינית" בבתי הספר הערביים בישראל

האם תוכנית לימודים המבוססת על תוכניות משרד החינוך הפלסטיני מוחדרת "בדלת האחורית" לבתי הספר הערביים בישראל? התוכנית, שעוסקת בזהות לאומית פלסטינית תופעל בשנת הלימודים הקרובה בעשרות תיכונים ערביים בישראל. את התוכנית גיבשה ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי הפועלת בחסות הועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות.
את תוכנית הניסוי ואת התוכנית המלאה מממנת קרן טאעון, קרן פלסטינית שפועלת בבית חנינא. הקרן, שהסניף האזורי שלה פועל בעמאן שבירדן, עוסקת בעיקר בסיוע לפליטים פלסטינים בריכוזי פליטים בין השאר בירדן, לבנון וסוריה.
בגיבוש התוכנית נעזרה הוועדה בשני מכוני חינוך ברמאללה: המרכז ליצירתיות המורה ברמאללה, שעוסק בין השאר בהכשרת מורים עבור משרד החינוך הפלסטיני ומקבל ממנו מימון. המרכז כבר גיבש תוכנית זהות לאומית פלסטינית, אותה הוא מפיץ בבתי הספר בשטחים. מכון החינוך השני הוא מרכז קטאן, שהדמות המרכזית בו הוא פרופ' איברהים אבו לוגוד, מבכירי המרצים באוניברסיטת ביר זית ומי שעמד בראש הוועדה לתכנון התכנים ומטרות החינוך הפלסטיני, גוף שהקים משרד החינוך הפלסטיני.
התוכנית הופעלה בשנת הלימודים האחרונה באופן ניסיוני בשבעה תיכונים בנצרת, אום אל פאחם, טמרה וכפר יאסיף.

עיקרי התכנית לזהות פלסטינית

בין נושאי הלימוד: הנאכבה של 48', מלחמת לבנון, שמוצגת כמלחמה בה הקורבנות הם הפלסטינים, מלחמת 67', טבח כפר קאסם ועקורי איקרית ובירעם.
בין היוצרים הפלסטינים שנלמדים: תוופיק זיאד, סמיח אל קאסם, מחמוד דרוויש וחנא אבו חנא. בשיעורים שעוסקים בנאכבה, למשל, מציגים לתלמידים מפה של כל הכפרים הערבים שהיו קיימים עד 48'. כמן כן עורכים התלמידים מסע שורשים אל הכפרים שנמחקו.
בין השאר עוברים התלמידים, על פי התוכנית, על טקסט מאת הסופר הפלסטיני סלמן נאטור מתוך "לא שכחנו", המספר, דרך עיניו של זקן, על ההיסטוריה של הכפרים שנהרסו ועל גורל הפליטים הפלסטינים בלבנון. בנושא איקרית ובירעם, מתקיים דיון על עקירת תושבי הכפרים ועל הצורך להחזירם למקומות מהם גורשו.
בנושא טבח כפר קסאם, מוקרן סרט קצר שהפיקה המועצה המקומית של כפר קאסם, שבו עדויות וקטעי ארכיון. יש התמקדות בעונש השולי שקבע בית המשפט לאחראים היהודים ומובלטת הסולחה בין נציגי הצבא לאנשי הכפר אחרי הטבח.
עוד עוסקת התוכנית בשירה פוליטית של משוררים פלסטינים בשנות השישים והשבעים, כגון אמיל חביבי, מחמוד דרוויש ותאופיק זייאד. במסגרת הפיילוט לתכנית, הגיע המשורר מחמוד דרוויש לביקור בבית ספרו בכפר יאסיף.
במסגרת נוספת, דנים התלמידים בקריקטורות פוליטיות-חברתיות של נאג'י אל עלי, שידוע בעולם הערבי כקריקטוריסט של בעיית הפליטים. אל עלי נרצח, והאצבע הופנתה בין השאר לעבר המוסד הישראלי. הדמות המפורסמת ביצירתו של אל עלי, הוא ילד פלסטיני שבגדיו קרועים. הוא מפנה עורף לאנשים סביבו, ומביט אל פלסטין האבודה.

תומכי התכנית

לדברי מרכז הוועדה, עאטף מועדי, יש צימאון גדול של תלמידים בבתי הספר הערביים בישראל לעיסוק בזהות הלאומית הפלסטינית: "ספרי ההיסטוריה בהם לומדים תלמידים ערבים בישראל מעוותים ומסולפים", הוא טוען. "לא מספרים בהם לילדים את האמת ההיסטורית. משרד החינוך התנגד כל השנים לשינוי תוכניות הלימודים במקצועות שקושרים את הילד לעם שלו: הסטוריה, ספרות, שירה וגאוגרפיה. למה תלמיד ערבי חייב ללמוד את ביאליק, טשרניחובסקי ורחל, ולא יכול ללמוד את תאופיק זייאד, מחמוד דרוויש וסמיח אל קאסם?".
מועדי מגלה כי הוועדה בראשותו מנצלת למעשה את החופש היחסי בבתי הספר התיכוניים, להם ניתנת אוטונומיה גדולה יותר והפיקוח עליהם רופף הרבה יותר, וכך מכניסים את התכנים "בדלת האחורית".
ג'מאל עתמני, רכז הפרוייקט הקודם, אמר ל-ynet: "קרן טאעון מימנה את הפיילוט ב –15,000 דולר, ובישיבה לפני חודשיים הסכימה לממן גם את הפרוייקט הארצי. ההערכה שלנו היא שעשרות בתי ספר ערביים יאמצו את התוכנית כיחידת לימוד כבר בשנת הלימודים הבאה. מורים ומנהלים הביעו רצון עז לכך".
ד"ר האלה אספניולי, ששימשה כיו"ר ועדת המעקב לעיניני החינוך הערבי, אומרת: "המטרה היא להכניס את התוכנית הזאת לכל התיכונים הערביים בארץ, אם כי היקף התוכנית תלוי במימון. אין לנו כל ספק שתלמיד המכיר את זהותו וגאה בה, הוא בן אדם שלם. מטרת התוכנית לא לקומם אף אחד ולא להתסיס, אלא ליצור בני אדם עם זהות וגאווה לאומית".