"ליקויים במעקב אחר החיילים שהשתתפו בניסוי"

הניסוי לווה בכשלים אתיים חמורים וליקויים משמעותיים; ועדת הלסינקי הצבאית שאישרה את הניסוי כשלה בתפקידה; גיוסם של המשתתפים בניסוי נעשה בניגוד לכללי היסוד של ביצוע ניסויים בבני אדם - אלה רק חלק מהממצאים בדו"ח החריף של ההסתדרות הרפואית על הניסויים שנערכו בחיילים באנתרקס, שבג"ץ התיר הערב (יום ד') לפרסם פרט לחלקים מזעריים.

הדו"ח  מותח ביקורת על התנהלות צה"ל בארגון ובניהול הניסוי בחיילים, ומעלה ספק כבד בדבר הצורך המבצעי והרפואי שבקיום הניסוי. בעקבות פרסום הדו"ח ישראל הודתה לראשונה, שבמסגרת מחקר סודי לפיתוח חיסון לאנתרקס, נערך ניסוי על 716 חיילים מבלי למסור להם פרטים מלאים על אודותיו.

עוד נכתב בדו"ח, כי בחירת החיילים כאוכלוסיית הניסוי היתה פסולה ומגמתית, ומהחיילים הועלמו נתונים חיוניים על סיכונים ותופעות לוואי ודף ההסבר נלקח מהם. המעקב אחר מצבם של משתתפי הניסוי היה לקוי בחלקו, נטען בדו"ח, ונעשה ניצול של אוכלוסייה רגישה הנתונה למרות וההיררכיה הצבאית.

בנוסף נכתב כי אין להתיר לצה"ל לבצע ניסויים בחיילים אלא בכפוף למערכת האזרחית. בוועדה אמרו כי אין בידיהם דרך תקיפה מספיק להביע את הסתייגותה והסגותיה מהדרך בה גוייסו החיילים להשתתף בניסוי, מהליקויים שנפלו בטופס ההסכמה ודף ההסבר ומכך שלא הושארו בידי החיילים.

"להקים גוף בלתי תלוי"

הוועדה ממליצה לסיים בהקדם את סיכום תוצאותיו של הניסוי ולמסור סיכום זה למשתתפים. עוד נכתב בהמלצות כי יש להקים גוף רפואי מקצועי בלתי תלוי בצה"ל ובמערכת הביטחון, שתפקידו להגדיר את משך המעקב אחר המשתתפים בניסוי, גם לאחר שסיימו את השתתפותם בו, יבחן את תלונות החיילים בדבר תופעות הלוואי ויקבע כיצד לנהוג במקרים בהם יוחלט שמי מהחיילים ניזוק כתוצאה מהשתתפות בניסוי.

בנוסף מחברי הדו"ח ממליצים למערכת הביטחון להמשיך לעקוב אחר מצבם הרפואי של החיילים ולהיערך למתן מענה לכל אחד מהם. כמו-כן הם אומרים כי יש לקדם את החלת חוקי המדינה העוסקים בעריכת ניסויים על צה"ל, להגדיר את אוכלוסיית החיילים כאוכלוסייה רגישה ולחייב כל ניסוי בבני אדם בצה"ל לעמוד תחת פיקוח בהתאם לכללים הנהוגים במערכת האזרחית.

עוד הומלץ בדו"ח כי יש לשנות את הרכבה ודרך מינויה של ועדת הלסינקי הצבאית כך שתתאים בכישוריה לוועדה האזרחית או לבחון אפשרות לחייב את צה"ל בקבלת אישורים לביצוע ניסויים בחיילים מוועדות הלסינקי אזרחיות. כמו כן הם דורשים כי פיקוח על החיילים בניסויים ייעשה על ידי גוף אזרחי מקצועי חיצוני ללא זיקה למערכת הרפואה והביטחון.

במסיבת עיתונאים שקיימו מחברי הדו"ח ברמת-גן, סיפר יו"ר הוועדה, פרופ' ראובן פורת: "הוועדה עבדה במשך שנה וחצי, במהלכן ריאיינו אנשים שעסקו בניסוי וחיילים שעברו את הניסוי. אנחנו מציינים שיתוף פעולה יוצא מן הכלל של צה"ל, שהעביר בצורה שקופה את כל החומר שהיה ברשותו ואפילו העביר תוספות. עבודת הוועדה התמקדה באופן ניהול הניסוי והאם יש ממש בתלונות החיילים. לא הסתפקנו רק בעבודה על ניהולו, אלא שאלנו גם מה היתה תכליתו של הניסוי - הרי זאת למעשה השאלה הראשונה שנשאלת כאשר באים לערוך ניסויים בבני אדם - האם הניסוי נדרש? זה כלל ראשון בו מתחיל כל הסיפור, ומבדיקתנו התברר שלא קיבלנו רציונל מספיק טוב ללמה הוא בוצע על חיילים בארץ".

בעקבות הטענות, החליט קצין רפואה ראשי להטיל על ההסתדרות הרפואית לבצע הליך בדיקה לגבי התנהגות הניסוי כולו. במשרד הביטחון אומרים כי יבחנו את הדו"ח ויודיעו האם הם מוכנים לאמץ את עיקריו או חלקים ממנו. מכל מקום, מציינים שם, כי עצם העובדה שמדובר בניסוי שסווג כסודי ביותר היא הסיבה שלא ניתן היה לחשוף במהלכו פרטים מלאים בפני המשתתפים בו, ונעשה כל מאמץ לבצע את התהליך בצורה שקופה והוגנת. עוד נמסר כי אם אכן יידרשו העותרים הקמת ועת חקירה ממשלתית בסוגיה, משרד הביטחון לא יעמוד בפניהם.

עורכי הדין בועז בן-צור ומשה מזור, המייצגים כמה החיילים, אמרו בתגובה לדו"ח: "דו"ח הבדיקה מאשש ותומך לחלוטין בטענות החיילים, משתתפי הניסוי, כמו גם בטענות עמותת רופאים לזכויות אדם. לפי טענות אלו, הניסוי מראשיתו ועד אחריתו היה פגום ונתגלו בביצועו כשלים מהותיים ומשמעותיים, הן בפן האתי רפואי והן בפן המשפטי נורמטיבי. הציפייה הלגיטימית נוכח מסקנותיו החמורות של דו"ח הבדיקה היא כי משרד הביטחון ייטול אחריות מלאה ובלתי מסוייגת על מצבם הרפואי של החיילים, משתתפי הניסוי, ואף ישפה אותם בגין נזקיהם הנוכחיים והעתידיים חלילה. בתוך כך, ראוי יהיה כי הגורמים הרלוונטים ישקדו ויכינו הסדר חקיקתי מקיף ויסודי שיסדיר את סוגיית הניסויים בבני אדם בכלל ובצבא הגנה לישראל בפרט, לבל יישנו מקרים חמורים מעין אלו בעתיד".