100 שנה לת"א: "בכיכר שרים, לנו אין בית-ספר"

בעיר הלבנה חוגגים - ב"עיר השחורה" מחרימים: החגיגות המפוארות לרגל 100 שנים לתל אביב-יפו נפתחו אמש (יום ה') בקול ששון בכיכר ביאליק שבמרכז העיר, אבל לא כל תושבי העיר העברית הראשונה לובשים חג. בשיחה עם ynet מתרעמים תושבי השכונות בדרום ובמזרח העיר בזבוז הכספים לטובת החגיגות, ועל האפליה המתמשכת כלפי אלה המתגוררים מדרום לשדרות רוטשילד.

ששי בן מנחם, פעיל בוועד שכונת שפירא ויליד השכונה, קורא לחגיגות "100 שנה

לצפון ומרכז תל אביב". הדרום, לדבריו, נשאר כרגיל מאחור. "כשאתה שומע על הסכומים האסטרונומים שהעירייה הוציאה, בהם ארבעה מיליון שקלים על אירוע הפתיחה בלבד, זה פשוט מקומם. זאת עיר עם היסטוריה וצריך לחגוג זאת, אבל יש פה עדיין מקומות ואנשים קשיי יום שזקוקים נואשות לכספים האלו", הסביר.

בן מנחם דוחה את הטענה כי מימון האירועים לא בא על חשבון צרכי התושבים. "טוענים כביכול שאין קשר בין התקציב הזה לבין התקציבים החברתיים, אבל אם בודקים את התקציב רואים את הקשר ישירות - למרות שאיש לא יודה בו. הנושא החברתי בעיר מאוד מוזנח, הותקציבים הולכים וקטנים".

חוגגים במרכז העיר - ומתעלמים מתושבי השכונות (צילום: עופר עמרם)

בעיניו, החגיגות רק מנציחות הפערים בין חלקי העיר. "אין אירוע מרכזי אחד שחוגג את דרום תל אביב, ואני לא מדבר על יפו אלא על השכונות המזרחיות. אין פה שום קשר לחגיגות, ואם אתה מסתובב בשכונות כמו כפר שלם ויד אליהו, אנשים כלל לא מודעים לאירועים האלה.

"מישהו בעירייה באמת חושב שתושבי השכונות יבואו בהמוניהם לחגיגות בפארק הירקון, לכיכר רבין? אנחנו חלק חשוב מהעיר הזאת, וחובתה של העיר לחגוג גם איתנו. למה שלא יעשו חגיגה בפארק מנחם בגין בדרום? זה המשך ישיר למדיניות העיר הלבנה והעיר השחורה, למדיניות שדוגלת בכך שתל אביב מסתיימת בסוף שדרות רוטשילד. אתה רק צריך להיות פה עכשיו במקומי ולראות מה שאני רואה לנגד עיני, לעומת מה שרואים החוגגים בכיכר רבין. עולם אחר".

למיכל, תושבת וילידת שכונת שפירא ואמא לשלושה ילדים, יש לכאורה את כל הסיבות לשמוח בשביל עיר הולדתה ומגוריה - אבל לאירועי ה-100 היא לא מתכוונת להגיע: "החגיגות האלה בכלל לא מדברות אלינו, תושבי השכונות. אני ממש לא מתכוונת לקחת בהן חלק, מתוך עיקרון. זה פשוט מרגיז. העירייה השקיעה סכומים דמיוניים, וזה פשוט נוראי".

היא לא מכחישה שמדובר במעמד מרגש, אולם סבורה כי הכסף יכול היה להיות מושקע בדברים חיוניים יותר, כמו מערכת החינוך בשכונות. "אפשר לעשות חגיגות לא פחות טובות בפחות כסף. חסרים לנו פה בשכונה כל כך הרבה משאבים ותקציבים שזה נראה לנו פשוט לעג לרש. אין לנו עדין בית ספר תיכון פה, התלמידים צריכים לנסוע כל בוקר לבתי ספר בצפון העיר, זה הגיוני?", שאלה. 

"לא גומר את החודש, ובכיכר חוגגים"

גם בשכונה הצפונית הדר יוסף לא ילבשו בגדי חג. מ', נתמך רווחה ואב לשניים, לא מתעניין כלל בחגיגות. "למי יש זמן לזה? אני בקושי מצליח לגמור את החודש, והבליינים שרים עם עינת שרוף בכיכר. האמת? זה לא מפתיע אותי. שוב עיריית תל אביב בוחרת להפנות את הזרקור לעבר שבעי העיר במקום למי שבאמת זקוק לו. שיחגגו, שימשיכו בחייהם הנהנתנים. רק שלא יתפלאו אחר כך שקמה פה מדינת תל אביב".

הלל פרטוק, דובר עיריית תל אביב, מסר בתגובה כי עלות חגיגות ה-100 היא 43 מיליון שקלים, שמהווים לדבריו אחוז אחד מתקציב העירייה. "שמישהו יבוא ויגיד לי

שאחוז אחד שיוצא לטובת חגיגות 100 שנה לעיר שהגשימה את החזון הציוני זה לא במקום. עיריית תל-אביב-יפו משקיעה כל שנה ולאורך כל השנה כ-600 מיליון שקלים ברווחה ותקציב החינוך עומד על 850 מליון שקלים, יותר מכל רשות אחרת.

פעם ב-100 שנה מוציאים 43 מיליון שקל כדי לחגוג. זאת חגיגה של מדינת ישראל כולה ושל תל אביב בפרט כאשר האירועים כולם פתוחים לקהל הרחב. אוכלוסיות שידם אינה משגת יכולה ליהנות מאירועים באיכות הכי גבוהה במדינת ישראל והכל בחינם. אם זה לא אירוע סוציאליסטי, מה הוא סוציאליזם? הטענות שהושמעו הן דמגוגיה זולה שבאה רק לחרחר, אבל מאחוריה אין דבר ולא חצי דבר", טען.