שתף קטע נבחר

הפרקליטות נגד מסורבות הגט

"המאבק של הפרקליטות על כך שנשים מסורבות גט ישלמו אגרה שאינן יכולות לעמוד בה הוא הוספת 'חטא על פשע'". רבקה לוביץ' סבורה שנציגי הציבור המופקדים על הדמוקרטיה ועקרונות השוויון והצדק לא מבינים את תפקידם במדינה

המאבק למען מסורבות הגט מזכיר טיפוס על הר גבוה; רגע אחד הפסגה נראית קרובה ואז לפתע היא נעלמת באופק. הענן המכסה את הפסגה מגיע הפעם ממקום בלתי צפוי. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעורה של רחל על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב הקובעת כי היא תצטרך לשלם 1% מן התביעה שלה לפיצויים מבעלה בגין סרבנותו ומן המדינה בגין רשלנות בית הדין בטיפול בתיק שלה. רחל, אשר גידלה ופרנסה בקושי רב את עצמה ואת ילדיה בכל שנות סרבנותה, אינה יכולה לעמוד בעלות הגבוהה של התביעה. שוב הוכח כי בכדי להזיז את גלגלי הצדק צריך להיות עשיר מאד.

 

והנה הסבר הדברים: רחל הייתה בהליכים בבית הדין הרבני לקבלת הגט במשך 18 שנה. היא החלה את ההליכים כשהייתה בגיל 36 וסיימה אותם לא לפני הגיעה לגיל 54. במשך 12 שנה נוהלו דיונים בבית הדין עד אשר חייבו את הבעל בגט, ועוד כ 6 שנים נוספות נגררה רחל עד אשר פסק בית הדין שהגט הוא אכן כשר ותקף. רחל היא אמנם אישה חופשייה ומאושרת כעת, אך היא דורשת פיצוי על אובדן שנים חשובות בחייה.

 

בשנים אלו יכלה רחל, אישה דתיה, למצוא זוגיות אשר תלווה אותה בשנותיה המאוחרות. "מרכז צדק לנשים" מייצג את רחל ורואה חשיבות גדולה בתביעתה הן כנגד בעלה בגין הנזקים שגרם לה בסירובו לתת לה גט, והן כנגד מדינת ישראל בגין "אחריותו הישירה והשילוחית לגבי הרשלנות המובהקת והפושעת של דייני בית הדין הרבניים שדנו בתיק הגירושין". אין ספק כי לתיק זה יהיו השלכות רבות כלפי נשים המנהלות הליכים שנים ארוכות בבית הדין הרבני.

 

לא כאן המקום להיכנס להסבר בקשר לשאלת החלוקה בין הסוגים השונים של האגרה. נאמר רק שהשאלה העומדת על הפרק היא אם התביעה המדוברת מסווגת כתביעה ל'סכום כסף קצוב' או שניתן לומר שהיא בגדר של 'נזק גוף' או 'תביעה אחרת'. קיטלוג התביעה כתביעה ל'סכום קצוב' תעלה לאישה עשרות אלפי שקלים, בעוד שסיווגה כתביעה ל'נזק גוף' או 'תביעה אחרת' תעלה לאישה סך של מאות שקלים בלבד. גם סיווגה של התביעה תחת הכותרת של 'חוק למניעת אלימות במשפחה' היה מזכה את האישה בפטור מן האגרה. זה לא היה מסובך לאפשר לרחל ולנשים אחרות להגיש את התביעה באופן שיפטור אותן מן האגרה הגבוהה. צריך לכך טיפה של רצון טוב. בית המשפט קיבל את תגובת הפרקליטות שלחמה בעוז נגד האישה ועשתה הכול כדי להניח מקלות בגלגלי התביעה.

 

"אני לא מופתעת אבל אני בהחלט מאוכזבת מפסק הדין ומן הדרך שבה הפרקליטות נוהגת"

אומרת עו"ד ווייס מ"מרכז צדק לנשים". "הפרקליטות כנראה סבורה שהתפקיד שלה הוא להגן על המדינה ומוסדותיה בכל מחיר. קל מאוד להיאבק מול נשים אומללות ועניות המבקשות לעצמן צדק מול הממסד הרבני החזק. הפרקליטות הייתה צריכה להפעיל קצת יותר שיקול דעת ולא לשחק 'ראש קטן'. זה לא מובן מאליו שהפרקליטות תסכים לייצג את המדינה בכל מקרה.

 

המאבק שלה על כך שנשים מסורבות גט ישלמו אגרה שאינן יכולות לעמוד בה הוא הוספת 'חטא על פשע'. נראה שבמדינה ישראל בפרקליטות פשוט לא מבינים את התפקיד שלהם כנציגי הצבור המופקדים על הדמוקרטיה ועקרונות שוויון וצדק. חבל מאוד".

 

אמנם מאז ימי המסעות שלי בבני עקיבא לא טיפסתי על הר גבוה, אבל ממה שזכור לי – למרות שהפסגה נעלמת מדי פעם – ממשיכים לטפס ובסוף מגיעים. גם אנחנו נמשיך לטפס. ייתכן ש"מרכז צדק לנשים" יעתור לבית המשפט העליון על מנת ליצור הלכה בישראל שמסורבת גט המבקשת פיצויים מבעלה או מן המדינה בגין הרשלנות שנעשה בדינה – זכאית לשלם אגרה נמוכה.

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דודי ועקנין
עצרת למען מסורבות הגט
צילום: דודי ועקנין
מומלצים